האם לקיבוץ נחוץ עלון?

ודאי תאמרו, לא הוגן לקבל את פניהם של עלון חדש ומערכת חדשה בתהייה על עצם הצורך בעלון לקיבוץ. מובן שצריך היה לעשות זאת מקודם. אבל, אם העלון לא יוצא, איפה אפשר לנהל את הדיון? כמה חודשים ארוכים לא היה עלון לקיבוץ, ואיש לא הקים קול זעקה. לא נראה שהצורך בעלון ממש בער בעצמותיה של הנהלת הקהילה, מה שמעלה את השאלה האם באמת עלון הוא צורך חיוני של הקהילה ואם כן, מה תפקידו, מה טבעו וגם, תסלחו לי על הציטוט, מאיפה הכסף.

נכון אולי לנסח שאלה מקיפה קצת יותר: האם לקהילת הקיבוץ המתחדש גבעת-חיים איחוד נחוץ כלי תקשורת כתוב פנימי נוסף לאתר באינטרנט? פעמיים הייתי עורכת העלון כשהקיבוץ היה שיתופי ופעם שלישית השתתפתי בעריכתו אחרי השינוי. למרות השינוי הגדול באורחות החיים, העלון בעיקרון כמעט לא השתנה. חברים כותבים בעיקר כשיש להם על מה לקטר, וכדי לקבל מידע מ"הממסד" צריך לרוץ אחריו. ובאין תגובות, קשה לעורכים לדעת מה בעצם מעניין את הציבור.

בחלקו הגדול מכיל העלון דברים שהם אולי מעניינים, אך לא ממש חשובים לחיי הקיבוץ והם בעיקר בגדר בידור, למן סיפורים אישיים של חברים ועד טיולים, מתכונים ותשבצים. כיוון שהעורכים ממונים על-ידי ההנהלה הם עלולים לשמש מכשיר בידה אפילו להסתרת מידע. כדוגמה (וכבר הערתי על כך בעלון הקודם) מאמר מצולצל על חברה ששמחה לצאת לפנסיה אבל ממשיכה לעבוד לעומת התבטאות (בלי הסבר) של חבר שנפגע מהוצאתו לפנסיה בניגוד לרצונו, בלי להעלות את עצם הבעיה לדיון.

לפי תפיסתי, כלי התקשורת הפנימי של הקיבוץ "המתחדש", כמו פרמטרים אחרים שנעשו דומים יותר לעולם החיצוני, צריך להיות יותר עיתון מאשר עלון. מה ההבדל? עיתון הוא של הכותבים (או העורכים, או המו"לים); עלון הוא של הקוראים. בעיקרון, עיתון נכתב כדי להימכר ומבחנו הוא אם יש לו ביקוש. הקוראים מבחינתו הם צרכנים פסיביים (מלבד מדור קטן לתגובות). עלון אמור לקשר בין הכותבים ולתת להם מצד אחד מידע שחשוב להם ומצד שני במה להבעת דעותיהם ולהשתתפות אקטיבית בחיי הקהילה.  את התפקיד הזה יכול למלא האתר באינטרנט, כמקום לשיח בין החברים שמתפרסם באופן שוטף בזמן אמת ויוצא בדפוס אחת לחודש. בהתאם לאופיו של כלי התקשורת, השוני הוא גם במימונו. את העיתון מממנים הקוראים/הקונים; את העלון – מממן המוציא לאור. במקרה שלנו, הנהלת הקיבוץ. לכאורה, הם עושים זאת בשמנו, אבל אותנו (כלומר את כלל הקהילה) לא שואלים, אנחנו לא מחליטים מה יהיה טיבו ומי יהיו עורכיו. עיתון, כדי שיימכר, צריך להיות עשוי בידי אנשי מקצוע. עלון יכול לעשות כמעט כל מי שמושך בעט, כי אינו תלוי בצרכנים. גם כשהייתי חברת מערכת ביקשתי להעמיד אותה לאישור הקיבוץ, אך איכשהו זה התמסמס.

אינני טוענת בשום אופן שהחומר שמביא העלון אינו מעניין ושלא קוראים אותו. השאלה היא אם הוא נחוץ. על השאלה הזו אפשר לענות בהצבעה, בקלפי או בארנק.