אלכס קראוס סיים את תפקידו כיו"ר מועצת גח"א. להלן תובנותיו

"בוא תראה את הבוסתן שלי", אומר לי אלכס בגאווה (מוצדקת לגמרי) כשאני בא לשיחה לרגל סיום תפקידו כיו"ר המועצה בקיבוץ. אנחנו מסיירים בין עצי הפרי הפזורים במרחבי החצר הגדולה ואני מתרשם מתנובת העצים, מהמגוון הנרחב ובמיוחד מהמסירות של אלכס לטיפול בכל עץ, בעטיפת כל פרי ופרי ומהרצינות הרבה בה הוא מתמיד בטיפוחם. מהשיחה שלנו יעלה שכך שאף למלא גם את תפקידו במועצה: בהקשבה ובתשומת לב לפרטים.

"לתפקיד יו"ר המועצה הגעתי כמעט במקרה", הוא משחזר. "לפני שלוש שנים בערך, כשצביק'ה נבחר ליו"ר הקהילה, הוא חיפש מישהו שיחליף אותו בראשות המועצה. הייתי חבר מועצה והסכמתי להתמודד, למרות שלא רציתי בתפקיד. זה לא תפקיד מלבב ולא משהו שאתה רוצה לעשות. אני יודע את זה, כיוון שאני חבר מועצה כבר שנים רבות וראיתי הרבה יושבי-ראש לפניי. ידעתי מה זה התפקיד ומה הוא דורש ולא התחשק לי להיות גננת", הוא צוחק.

ואז נבחרת.

"נכון. נכנסתי לתפקיד לפני שלוש שנים בתקופה קצת קשה בקיבוץ סביב נושאים מורכבים כמו חלופת האגודה וסוגיית ניגוד העניינים, סביבם היו אמוציות רבות ולכן קיבלתי עם עצמי שתי החלטות: אחת, להוריד את האג'נדות האישיות שלי. החלטתי שאני לא אומר את דעתי, אלא אם יהיה לי משהו חשוב מאוד לומר. הדבר השני היה לשפר את תרבות הדיון במועצה. הרגשתי שבעצם, בשביל זה נבחרתי לתפקיד יו"ר המועצה. באותה תקופה המועצה הייתה בלתי ניתנת לשליטה: צעקות, ריבים ואפילו קללות, חילופי דברים ופגיעות אישיות. אמרתי: אין דבר כזה יותר שמדברים באופן אישי במועצה.

צילום: עדנה ארזי

בהתחלה זה היה קשה ואט אט זה השתפר וכיום אפשר לראות שהדיון השתפר מאוד, גם אם יש אמוציות. היות שיו"ר המועצה הוא גם יו"ר האסיפה, פעלתי לאותו שינוי גם באסיפה ובמיוחד סביב נושאי השיוך וחלופת האגודה, כשהיו חברים שהרגישו שזה מאיים עליהם מאוד. הרוחות היו מתלהטות ורציתי לאפשר לכולם להתבטא מצד אחד ומצד שני לשמור על שיח מכבד.

אחד הקשיים בתקופתי כיו"ר היה גיוס אנשים למועצה. בתקופתי נבחרו שתי מועצות ובשני המקרים, צריך שיהיו במועצה אנשים שייצגו את מגוון הקבוצות והקולות. בשתי הפעמים לא רבּים רצו להצטרף למועצה ומי שרצה, לעתים קרובות הגיע פחות או יותר מאותה קבוצה מה שלא אפשר גיוון וייצוג, בניגוד למה שיש למשל בהנהלה.

בהקשר זה, האמנתי תמיד שחברי ההנהלה צריכים להיות גם חברי מועצה, אבל חברי ההנהלה, במיוחד האחרונה שנבחרה, החליטו שהם לא נכנסים למועצה. המשמעות היא שציבור גדול של חברי הקיבוץ שבחר בחברי ההנהלה לייצג אותם לא קיבל אותם במועצה.

יותר מזה, גם לשמר נוכחות ומעורבות של חברי המועצה זה לא פשוט. החלטתי לאפשר לחברי מועצה להיעדר ממספר ישיבות, אפילו שהתקנון אומר שאחרי שתי היעדרויות חבר לא יכול להמשיך. הבנתי שאם אפעל באופן נוקשה לפי התקנון בהקשר הזה, אקבל מועצה קטנה עם אותם חברים שאמנם מתמידים, אבל רבים מהם נבחרו במספר קולות קטן מאוד ולכן הם מייצגים בעיקר את עצמם.

בגלל ההחלטה הזו, קיבלתי על הראש גם מחברי מועצה וגם ממבקר הקיבוץ, אבל החלטתי שזו הדרך הנכונה ושאני מוכן לשלם את המחיר. בזכות זה, יש גמישות רבה יותר וחברי המועצה נוכחים ומשתתפים, במיוחד כשיש נושאים משמעותיים ובוערים ומתאפשרת קבלת החלטות מאוזנות יותר מאשר אילו המועצה הייתה קטנה ולא-מייצגת".

צילום: עדנה ארזי

אתה מרגיש שהמועצה השתנתה?

"אני מרגיש שהמועצה קיבלה כח חדש ואחר כי הייתה לה תדמית של חותמת גומי. התפיסה הייתה שהיא חלשה ולכן לא רצו להצטרף אליה. אמרו, 'אנחנו יכולים לדבר ולדבר ובסוף ממילא מקבלים את כל מה שההנהלה רוצה'. מה השתנה? שני דברים: ההנהלה הפכה מגוונת מאוד, יש בה מגוון קולות ובהתאם, חילוקי דעות ולכן היא לא תמיד מצליחה לקבל החלטות. בעבר זה היה חריג והיום זה קורה יותר ולכן ההנהלה מעבירה את הדברים אל המועצה מבלי שקיבלה החלט וזה נותן למועצה יותר כח ומשמעות.

יתרה מכך, היחסים בין ההנהלה למועצה השתנו במובן נוסף: המועצה הפכה דעתנית מאוד, כך שכיום ההנהלה יודעת שהיא ובעלי התפקידים בקיבוץ מוכרחים להיות מקצועיים הרבה יותר מבעבר. המועצה פוקחת עין ודורשת תשובות. הדבר השני ששינה את המועצה הוא העובדה שלמועצה נכנסו כוחות חדשים בדמות צעירים וחברים מהשכונות החדשות, כולל אנשים שלא גדלו בקיבוץ. בעיניי, זה מדהים לראות את החשיבה האחרת שלהם ואני מוקסם, זה נהדר. מספיק עם החשיבה הסגורה שלנו, תכניסו דם חדש, תאפשרו עוד זוויות ראייה".

המוטיבציה של חברי המועצה היום גבוהה במיוחד?

"בהחלט כן. קודם כל, עצם ההשתתפות במועצה מכניסה מוטיבציה במי שמצטרף אליה. דבר שני וזה חשוב מאוד, המועצה היום מדברת לעניין. היא עניינית לגמרי. אני חושב שהחלק שלי בזה הוא שעם הכניסה שלי לתפקיד החלטתי שאני לא מרשה לדברים לגלוש, מיד שמתי גבול".

צילום: עדנה ארזי

איך התנהלה המועצה בזמן הקורונה?

"תקופה מאתגרת. זה התחיל ביציאה לישיבות מחוץ למועדון, מה שחייב התארגנות מבחינה טכנית עם צַלָם, מסך, הגברה, תקשורת וכסאות ובהמשך גם הופעה של המשטרה, שעצרה את ישיבת המועצה באמצע. אחר כך עברנו לישיבות זום, מה שחייב אותי ללמוד טכנולוגיה ולפתח יכולת לנהל ישיבות מול מחשב. לדעתי, היו יתרונות וחסרונות בזום. למשל, פתיחת המיקרופון רק לדובר אחד חייבה סבלנות, אבל זה גם הפריע לניהול הדיון. בהמשך עברנו לישיבות בחדר האוכל. שוב אתגר טכני ושינוי, אבל לטובה, כי הייתה הזדמנות לצאת מהבידוד והשתתפו רבים, גם כאלה שאינם חברי מועצה. לאחר מכן חזרנו לדיונים הטובים במועדון, כך שלקראת סיום הקדנציה היה לי קל יותר לנהל את הישיבות. ההליכה במדבר הקורונה אפשרה ראייה חדשה בפרופורציה שונה בין עיקר לטפל".

כיו"ר מועצה פעלת לפי נסיונך או שעשית דברים נוספים לצורך התפקיד?

"האמת היא שבגילי המופלג, יצאתי ללמוד קורס ניהול קהילות ברופין. חשבתי שזה לא יזיק לי. אלמד, אעמיק ואצור קשרים עם מנהלים בקיבוצים אחרים. זה היה מעניין מאוד. בעבודת הגמר שלי, כתבתי על נושא ניגוד עניינים ועל תהליכי הבחירה שהיו בקיבוץ סביב בחירת מנהלת הקהילה בבחירות האחרונות. זה נתן לי כלים רבים והייתי צופה בהקלטות של ישיבות המועצה יותר מפעם אחת, כדי להבין ולשפר".

איך התמודדת עם עימותים מול חברי מועצה?

"אני ממש לא נעלב מכל אלה שיורדים עליי – ויורדים עליי הרבה. תעקצו אותי, תגידו שאני לא מבין, אין לי בעיה עם זה. לא רק שאין לי בעיה עם זה, אני מנסה להקשיב וללמוד, אני אוהב מאוד ללמוד ואני שומר על ראש פתוח.

אחד היתרונות שלי הוא שאני מוּכָּר ואני גם אוהב אנשים. כך שגם אנשים שמתנגדים לדעותיי עדיין חברים שלי. הרי היינו משחקים כדורגל והולכים למשק ביה"ס ובתוך הקיבוץ הם חברים אישיים וטובים. הדבר הזה הקל עליי מאוד לתת להם להביע את דעתם ולהתבטא גם כאשר לא הסכמנו על נושאים מסוימים.

צילום: עדנה ארזי

אני רוצה לציין שאני חושב שליאורה עשתה עבודה נפלאה בהובלת תהליך השיוך ואני מרגיש שהייתי שותף בשיח בינינו על הדברים וידעתי לספק פרספקטיבה מרגיעה כשהיה צריך. צוות השיוך מדהים והחשיבה מחוץ לקופסה והרעיונות שלהם הוציאו את עגלת השיוך מהתקיעות ועל כך מגיעה להם מילה טובה".

באיזו תחושה אתה מסיים את התפקיד?

"אני חייב להודות שאני שמח", הוא צוחק. "התפקיד דורש לא מעט ואין לי כל-כך זמן כי העבודה בחשמלייה מחייבת השקעה: הפרויקט הסולארי, עמדות ההטענה לרכבים חשמליים והשכונה החדשה. תפקיד יו"ר המועצה דורש הכנת הדברים לקראת ישיבות, למעקב אחרי החלטות שהתקבלו, בדיקת התקנון, עד כמה הוא רלוונטי ולשנות כשצריך, השתתפות בישיבות צוות תיאום (עם מנהלת הקהילה, המנהל העסקי ומנהלת משאבי אנוש) וכל זה בנוסף לישיבות עצמן. צריך להיות אקטיבי ואני חושב שלחלק מהדברים לא הייתי פנוי מספיק".

עצה ליו"ר הנכנס?

"צריך לבחון את התקנון בנוגע לבחירת יו"ר מועצה, שיהיה דומה לבחירת יו"ר קהילה ומנהל קהילה. צריך לתת למי שרוצה להעמיד את עצמו לבחירה לתפקיד מסגרת זמן לעשות זאת ולאחר מכן, להציג את שמות המועמדים ולתת חלון הזדמנויות נוסף למי שרוצה באותו שלב להוסיף את מועמדותו. אני מציע ליו"ר הנכנס קודם כל להקשיב. הכי חשוב לנהל את המועצה בתרבות דיון וזה גם מה שיאפשר ליו"ר החדש לקבל כבוד מצד חברי המועצה. חשוב לתת לכל נושא שעולה למצות את עצמו. כלומר, לתת לכל מי שרוצה לשאול הזדמנות לשאול עוד, לדבר עוד ואם לא הספקת להגיע לנושא מסוים במועצה אחת, תעביר אותו למועצה הבאה. חשוב שהדברים יהיו מובָנים וחשוב גם לדעת להחזיק את הדיון ואם דברים מתחילים לחזור על עצמם (וזה קורה לא פעם) לדעת לבקש מהמשתתפים לדבר רק אם יש להם משהו חדש להוסיף, אחרת דיונים יכולים להימשך ולהימשך ללא סוף".