גייל לבקוביץ'
המשפט הנ"ל נאמר לפני שנים על ידי יגאל הורוויץ, שר האוצר לשעבר, לנוכח ההתנהגות המטורפת של ממשלת ישראל ואזרחיה. למשפט זה אני מתחברת כעת לנוכח מה שקורה בקיבוצנו בענייני התקשורת. אנחנו משלמים הרבה כסף והשרות ברצפה.
אני אבחר לא לדבר בהכללה אלא באופן פרטי. מצב התקשורת בביתי עגום ומייאש. האינטרנט עולה אחרי הרבה זמן ועל אף שכבר באו וניסו לשפר ולתקן הכל איטי לעומת מה שהיה פעם.
הטלפון הישן של פעם מעורר געגועים עזים. פעם אפשר היה להשאיר הודעות וכמובן גם לשמוע הודעות (מהמשיבון). אנחנו רצינו "קידמה", לקחנו חברה – אוי לאותה חברה -אלקטל-לוסנט, שמרגע ההתקשרות איתה אנחנו בתור קהילה שבויים בידיה. משלמים הרבה כסף על כלום. בקהילה מתוקנת כבר מזמן היינו מתאגדים ומגישים "תביעה ייצוגית”, אבל אנחנו הרי אנשי תרבות אנחנו, סבלניים ואדיבים.
אני רוצה להיות קצת יותר אישית- ולחדד את מצבי- אני במצב בריאותי קשה וזקוקה לטלפון. כשלאה'לה ד.ב. מתקשרת לעיתים קרובות לשאול לשלומי כל מה שהיא שומעת זה צליל ניתוק או עוד כמה סוגי צלצולים משלל פלאי הטכניקה. בני החייל המשרת בדרום כמעט ולא יכול להשיג אותי וגם לא יכול להשאיר הודעה קצרה במשיבון "הגעתי לבסיס" או "מה נשמע". גם את אחותי הנמצאת ב"חזית" בשדרות אני כמעט ולא יכולה להשיג בגלל בעיות בקו הטלפון.
לאחרונה נכנסתי לאתר של גבעת חיים ולהפתעתי גיליתי תעריפי שרות שונים של החברה ה"איכותית" המשרתת אותנו: 180 ₪ הזזת נקודת טלפון, 350 ₪ הזזת נקודה אופטית פשוטה בבית הלקוח, ועוד. זוהי חוצפה בעיני לקחת תעריפי שרות כאלו בזמן שהמינימום שרות לו אנו זכאים ומשלמים במיטב כספנו אינו מתקיים.
אייל מנהל הקהילה ענה לשאילתא שנשאלה במועצה על דרך הטיפול וההתנהלות מול חברת אלקטל לוסנט בצורה רפה ובלתי מספקת… אנחנו קהילה של אנשים (אינטליגנטים בחלקם), שמגיעות להם תשובות לחוסר מעש ובעיקר לאיכות ואמינות נמוכות כל כך. אנחנו זכאים להתייחסות ותשובות הוגנות גם מראשי החברה שקיבלו על עצמם את הפרויקט הזה, וגם מממלאי התפקידים בגבעת חיים שחתמו על החוזים והבטיחו לנו אמצעי תקשורת מתקדמים ושירות טוב ואיכותי יותר.
אודה לכל מי שיענה לי ויאיר את עיני בנושא התקשורת שהעליתי ואני מקווה ומייחלת שנגיע לרמת שירות הנכונה לשנת 2011.
הערת המערכת: תגובת מנהל הקהילה לא התקבלה עד עתה.
המשפט הנ"ל נאמר לפני שנים על ידי יגאל הורוויץ, שר האוצר לשעבר, לנוכח ההתנהגות המטורפת של ממשלת ישראל ואזרחיה. למשפט זה אני מתחברת כעת לנוכח מה שקורה בקיבוצנו בענייני התקשורת. אנחנו משלמים הרבה כסף והשרות ברצפה.
אני אבחר לא לדבר בהכללה אלא באופן פרטי. מצב התקשורת בביתי עגום ומייאש. האינטרנט עולה אחרי הרבה זמן ועל אף שכבר באו וניסו לשפר ולתקן הכל איטי לעומת מה שהיה פעם.
הטלפון הישן של פעם מעורר געגועים עזים. פעם אפשר היה להשאיר הודעות וכמובן גם לשמוע הודעות (מהמשיבון). אנחנו רצינו "קידמה", לקחנו חברה – אוי לאותה חברה -אלקטל-לוסנט, שמרגע ההתקשרות איתה אנחנו בתור קהילה שבויים בידיה. משלמים הרבה כסף על כלום. בקהילה מתוקנת כבר מזמן היינו מתאגדים ומגישים "תביעה ייצוגית”, אבל אנחנו הרי אנשי תרבות אנחנו, סבלניים ואדיבים.
אני רוצה להיות קצת יותר אישית- ולחדד את מצבי- אני במצב בריאותי קשה וזקוקה לטלפון. כשלאה'לה ד.ב. מתקשרת לעיתים קרובות לשאול לשלומי כל מה שהיא שומעת זה צליל ניתוק או עוד כמה סוגי צלצולים משלל פלאי הטכניקה. בני החייל המשרת בדרום כמעט ולא יכול להשיג אותי וגם לא יכול להשאיר הודעה קצרה במשיבון "הגעתי לבסיס" או "מה נשמע". גם את אחותי הנמצאת ב"חזית" בשדרות אני כמעט ולא יכולה להשיג בגלל בעיות בקו הטלפון.
לאחרונה נכנסתי לאתר של גבעת חיים ולהפתעתי גיליתי תעריפי שרות שונים של החברה ה"איכותית" המשרתת אותנו: 180 ₪ הזזת נקודת טלפון, 350 ₪ הזזת נקודה אופטית פשוטה בבית הלקוח, ועוד. זוהי חוצפה בעיני לקחת תעריפי שרות כאלו בזמן שהמינימום שרות לו אנו זכאים ומשלמים במיטב כספנו אינו מתקיים.
אייל מנהל הקהילה ענה לשאילתא שנשאלה במועצה על דרך הטיפול וההתנהלות מול חברת אלקטל לוסנט בצורה רפה ובלתי מספקת… אנחנו קהילה של אנשים (אינטליגנטים בחלקם), שמגיעות להם תשובות לחוסר מעש ובעיקר לאיכות ואמינות נמוכות כל כך. אנחנו זכאים להתייחסות ותשובות הוגנות גם מראשי החברה שקיבלו על עצמם את הפרויקט הזה, וגם מממלאי התפקידים בגבעת חיים שחתמו על החוזים והבטיחו לנו אמצעי תקשורת מתקדמים ושירות טוב ואיכותי יותר.
אודה לכל מי שיענה לי ויאיר את עיני בנושא התקשורת שהעליתי ואני מקווה ומייחלת שנגיע לרמת שירות הנכונה לשנת 2011.
One Response to "משוגעים רדו מהגג"
כתיבת תגובה לבטל
חיפוש בתוכנו
ארכיון
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (158)
- בטחון (19)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (4)
- בנות ובני משק שחזרו (11)
- בנות ובני משק שעזבו (13)
- בריאות ורווחה (46)
- גינון (62)
- דבר המערכת (126)
- הנהלה (342)
- הפרטה (133)
- התנדבות (40)
- וידאו (22)
- ותיקים (173)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (222)
- חירום (12)
- חניה (18)
- חקלאות (49)
- חשמל (22)
- טור דיעה (28)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (133)
- כללי (638)
- לזכרם (225)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (93)
- מזון (34)
- מחזורים (7)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (64)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (155)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (28)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (32)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (500)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (145)
- שכונת בנים (166)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (12)
- תכנון (163)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (34)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
תגובות אחרונות
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
- רעיה מירון על "בכל זאת, זה צובט בלב" / איילת אסטליין כהן
- נויה לס על תפוז הזהב / ארי כהן לנג מעביר ל…
- רעיה מירון על תפוז הזהב / ארי כהן לנג מעביר ל…
- רעיה מירון על לאבות בלבד / שלמה כהן
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / חן אמיתי מעניק ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- מחשבות של חודש יוני / איילת אסטליין כהן
- איחודניקים צעירים / יותם עפרון
- מבקר לרגע / שלמה כהן
- עם הפנים לאפריקה / ליאור אסטליין
- פשטידת מנגולד ותרד / בלהה זיו
- גח"א בת 71 האם היא מזדקנת בכבוד?
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שי פרץ מעניקה ל…
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / ענת ברנע
- הצצה אל העתיד / ליאור אסטליין
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / אבי פרנקל
- ובינתיים, ביד השנייה / עפרי, שירה ואיילת
- גח"א חוגג 71. האם הוא מזדקן בכבוד? / גידי שקדי
- מהאדמה ישירות לצלחת / עדנה ארזי
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / ברוך גשן
- זה הספין שלי / שירי (הדר) שוביץ
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? דן הורוביץ (הקטן)
- מה לדולה ולכדורגל? / שלמה כהן
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / ילדי בית האורן
- סלט עוף עם תפוחים / בלהה זיו
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / נעמה (סלייבי) נווה
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- הסטת תשתיות תקשורת בשכונת מגדל המים / דייוויד שרון
- צוות בריאות ורווחה משיק חודש בריאות / יעל לביא גילה
- מי שמטפל בכם / תניה רטר
- את מי זה מעניין בכלל? / היידי עפרון
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות


מצטרפת לרוח הדברים בכתבה של גייל.
חבל על כסף טוב שנזרק לחינם. חבל שהחברים אשר נתנו אמון בחברה עם "מוניטין" (על-בסיס מה המוניטין, לא ברור), מתאכזבים כל יום מחדש – כמוני.
הגעגוע למערכת הישנה מוצדק, לא התקדמנו, נסוגנו בגדול.
אולי הגיע הזמן לעשות משהו בנדון מכיוון הנהלת הקהילה?
אשמח לבשורות טובות.
טובה גבר