תודה גדולה לסמדר זעירא ולצוות הרגיש להוצאת החוברת "אל תרחק".

בגאווה גדולה ובהרבה כאב סיפרתי את סיפור נפילתו של יורם אחי והתחושות הנלוות. ערה דניאל ברגישות רבה שמעה והתרגשה איתי.
אפשר להגיד שאני חיה בגבעת חיים 27 שנה – מקום שהוא בהחלט הבית שלי, ליוזמה זו ייחלתי.
בהתרגשות גדולה
נויה לס

בים בם בם סיר חם
בשנה האחרונה התמלאו שבילי הקיבוץ בנשים עם בטנים עגולות בשלבי הריון שונים, עד שהמקום נראה קצת כמו עמק המומינים. לכן כמעט טבעי (אם כי לגמרי לא טריוויאלי) שהתפתח מנהג מקומי המכונה "הסיר החם", בו – בתורנות ובהתנדבות – מביאים לביתה של יולדת סירים עם בישולי בית בשבועות הראשונים שלאחר הלידה.
בניצוחן של רויטל ואיריס מתארגנת רשימה של בשלנים מרחבי הקיבוץ המביאים כל אחד בתורו ממטעמי מטבחו.
אני זכיתי להיות בצד המקבל, ופעם אחת גם בצד המבשל, ושניהם מענגים.
רציתי להודות למארגנות ולכל המאסטר שפים על הבישולים, על הברכות, על החיוכים והחיבוקים שהביאו לביתי.
זה באמת מרגיש כיף כמו בעמק המומינים. חסר רק השלג…
מיכל מורג

מילה טובה באמצע הדרך
לנעה לוי, דבורה הדר, לביאה בן אור, נירה פארן, דבורה חילי, גלעד כרמי, אסתר וצביקה ברגר-קרון, יהודית פרנק, שמלווים ועוזרים ללא תנאי – תודה! אתם עושים את הקהילה הזו למה שהיא!
אורה נוף