נורית וולף על חיימקה ורדי:

בזמן הפילוג (1952) הייתה תנועה שנקראה "מהעיר לכפר". כמה משפחות באו אלינו מהעיר, אחת מהן היא משפ' אגי וחיימקה ורדי. שניהם אמנים, אגי בתחום הציור, אמאייל ועוד. במשך שנים רבות אגי כתבה את כל המודעות לאירועים השונים שהיו וקישטה את חדר האוכל ובית וינה בכל החגים. חיימקה, איש של טבע ונוף בנפשו. לא במקרה הוא הגיע ל"כפר", כאן הוא מצא כר נרחב  בו יכול היה לבטא ולהגשים את מה שהיה חבוי בתוכו, אהבה לצומח. כל גן הנוי היפה שלנו הוקם, עוצב, טופח וטופל ע"י חיימקה, במסירות ונאמנות.

הקיבוץ שלנו היה לדוגמא, כל הקורסים לגננות ושתלנות היו מגיעים לראות את הגן המטופח שלנו. הקיבוץ שלנו שימש כאחת הנקודות בארץ לנסיונות של איקלום צמחים חדשים. לדוגמא: עצי הכורזיה (עם הקוצים על הגזע והפריחה הורודה) שנמצאים ליד מגרש החניה וברחבה של בית וינה, שקיבלו פינוק מיוחד.

עבדתי עם חיימקה בנוי 17 שנים, למדתי ממנו רבות, למדתי לראות לא רק את המדרכה עליה אני הולכת, אלא להסתכל מסביב, לראות כל עץ מלבלב, כל פרח פורח, כיצד לעצב עץ או שיח ובכלל את הגינה או הגן. אני מודה לך חיימקה, על הזכות שניתנה לי לעבוד במחיצתך.

עבדנו שני אנשים בכל הנוי, בלי כלי עבודה מכנים, כמו שיש היום, חיימקה היה משכים קום בארבע בבוקר לפתוח ממטרות (לא היו שעוני מים). משור יד, מספרי דשא ומכסחת קטנה, ויותר מאוחר קיבלנו טרקטורון מיני עם עגלה (במשך שנים אח"כ הוא שימש למשחק בחצר הגנים), אלו היו כלי העבודה שלנו. כאשר באנו לסדרן העבודה וביקשנו עזרה, התשובה הייתה, "ישנם ענפים שצריכים יותר, ובכלל, מה אתם רוצים, הנוי כל כך יפה, הכל נקי ומטופח, למה אתם צריכים עזרה?!"

עבדנו בשיתוף עם אדריכל גנים, יוסף סגל ז"ל. כשהתכנון נכון וכך גם הביצוע, התוצאה נראית לעין ונשמרת לאורך שנים.  הדשא במדרון למרגלות בית וינה משמש מקום לחגים ואירועים, אשרינו שזכינו לקיבוץ כזה יפה השוכן כולו בתוך פארק. חיימקה עבד במשך שנים, במקביל, גם בארגון הגננים הארצי, בתור גזבר ויועץ.

ברצוני להזכיר את חג הפרח שהתקיים כמה פעמים בט"ו בשבט. חיימקה היה המפיק שלו. כל האולם, בית וינה, היה מקושט, מלא פרחים, כל חברה שנכנסה לאולם קיבלה ורד. התכנית כולה הוקדשה לפרחים, שירים וסרטונים והיה ריקוד מינואט (עם התלבושות של פעם). זה היה גולת הכותרת.

לאחר כשלושים שנה, לאט, לאט, מסר חיימקה את האחריות על הנוי לגיורא ידיד ואח"כ לאריק סיון, אריק ממשיך במסירות ונאמנות, את המסורת, שומר על הקיים ומפתח שטחים חדשים.

במשך השנים גם כשחיימקה היה מרכז קניות, הוא המשיך לטפח את הגינה הפרטית שלו באהבה.

חיימקה ממשיך עד היום במקצועו ומטפל בגן בשטח בית הקברות, במסירות ואכפתיות. כל המבקר שם מתפעל ומשבח. בית קברות שכולו גן פורח, מסמל יותר מכל את אופי הקיבוץ, את התרבות והחינוך.

זר פרחים ענק לך…

זכות גדולה ניתנה לנו,

כל הכבוד לך חיימקה

אנחנו גאים בך

ומודים לך מאוד על כל היופי שקיבלנו ע"י תרומתך החשובה

לאין ערוך לקיבוצנו.

ברוך גשן על דן לברון:

לחברנו דן לברון הוענק  ב"פרס מצוינות טכנולוגיות" של התאחדות התעשיינים "איגוד תעשיות מזון", הפרס הוא מקור גאווה לכולנו, חבריו בגת. מאז שהשתחרר מצבא קבע, דן קשור בקשר מקצועי ורגשי עם המפעל, שהיה לביתו השני.

דן צמח בגת ועם גת. כיאה  לספורטאי , תמיד שואף שהוא וקבוצתו יהיו בראש הטבלה. ואכן במעשיו, עזר לגת להוביל את תעשיית ההדרים בישראל ולהיות בצמרת העולמית.

דן משמש לנו לחבריו בגת כבר סמכא במקצועו ורבים תלמידיו . כחבר בוועדות תקינה ופורומים בנושא מיצים  מוכר דן בחוגי תעשיית ההדרים בעולם ורבים מוקיריו בחוגים האלו.

מן הנימוקים להענקת הפרס:

דן חבר קיבוץ גבעת חיים איחוד, בן של פרדסנים בוגר הפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה בטכניון 1972, לאחר שירות קרבי בצבא, ובמקביל לתרומתו למדינה, מתפנה ללמוד, כדי בהמשך, להשתלב במפעל גת, מפעל קיבוצי לעיבוד פירות וירקות בבעלות קיבוצי גבעת חיים איחוד ומאוחד.

החל משנות ה-70 דן הוא הגורם המקצועי, טכנולוגי-מדעי בחברת גת. הן כלפי פנים באינטראקציה עם הצוות הטכנולוגי-הנדסי והן בקשר טכנולוגי ארוך טווח עם לקוחותינו.

כמנהל המעבדה, בתחילת שמונות ה-80 מטמיע דן במעבדה שיטות אנליטיות מודרניות מתקדמות פורצות דרך במעבדות של מפעלי מזון דאז – כמו HPLC. ובדיקות נוספות שהיוו מקור ידע גם עבור הלקוחות ומכוני המחקר בארץ. (חומרי שימור, שאריות חומרים מבית האריזה, פלבונואידים, פיגמנטים, ממתיקים וויטמין C ).

עוד בשנות השבעים והשמונים, מפעל גת מתנהל כמפעל קיבוצי, על פי ערכי השותפות בה כל נושאי התפקידים הבכירים, מקבלים על אחריותם גם תורניות בקווי הייצור. דן לוקח תורנות בהפעלת המאיידים לריכוז מיצים של המפעל.

דן, כטכנולוג ראשי ומנהל הפיתוח מפתח מאוד את תחום המשקאות הקלים והנקטרים בישראל. פיתוח מגוון רחב של משקאות    ( ולא רק תפוזים ואשכוליות ) התחיל תחת שרביטו במעבדה במפעל. והתפתח  גם לזרוע הבינלאומית – פריגת אינטרנשיונל – מותג המשקאות הבינלאומי. מי שמבקר ברומניה , לא יכול שלא להתרשם משלטי החוצות ומהנוכחות הדומיננטית של משקאות פריגת ברומניה. דן שימש כזרוע המקשרת בין שני אתרי הייצור של מוצרי מותג פריגת: בגבעת חיים ובמבשלת הבירה קרלסברג באשקלון.

דן הוא איש של בריאות, כל ישותו בריאות: שומר על תזונה בריאה, עושה פעילות גופנית באופן קבוע, שומר על משקל תקין ( BMI 24  ) משחק גולף, לא מעשן. עקרונותיו משפיעים גם על מוצרי פריגת. מיץ סחוט תפוזים הינו קטגוריה שדן פיתח. כדי להגיע למוצר המצוין, חבר דן לאגרונומים של משרד החקלאות במכון וולקני ויחד אקלמו בפרדסי גבעת חיים את זן ההמלין. זן המלין הוא זן אמריקאי, שהינו אופטימאלי למיצים. ההמלין בשילוב הזנים הנכונים בישראל הם המתכון האידיאלי להכנת מיץ סחוט. וכך שיתוף פעולה חקלאי-קיבוצי-תעשייתי מוליד את מיץ סחוט פריגת.

דן, עם ניסיונו, והמקצועיות שלו משמש חבר בועדות ישראליות ובינלאומיות רבות. חבר בועדות תקנים במכון התקנים הישראלי, חבר ותיק ב-IFU, איגוד יצרני המיצים בעולם. גם היום דן מייצג את התעשייה ב- LEGISLATION COMMITTEE  של ארגון המיצים העולמי.

לדן קרדיט בינלאומי רב. דן השיג בפורום בינלאומי זה הישג גדול שתרם רבות לתעשיית ההדרים בארץ, בכך שהצליח להעביר החלטה לפיה פרי מטופל שמגיע לתעשיה מבתי אריזה, נחשב כפרי טרי וראוי להכנת מיץ הדרים. זה שינוי של החלטה קודמת של ארגון המיצים העולמי שאסר הכנת מיץ מפרי כזה בהשפעת מדינות כמו ברזיל, שבהן הפרי מגיע ישר מהפרדס למפעלי סחיטת המיצים. דן הוא ממקימי ומובילי הפורום הטכנולוגי של תעשיית ההדרים, שעד שנות התשעים הייתה אחת מהתעשיות הגדולות ביותר בתחום המזון בישראל. לעבוד בתעשיית ההדרים, כמהנדס מזון, הייתה שאיפת כל טכנולוג מתחיל.

מעבר להפעלת הצוות הפנימי, מצטיין דן, גם בהפעלת גורמים אקדמיים בארץ ובחו"ל. כולל קידום נושאים מפעליים  בתמיכת המדען הראשי.

כבר בשנות התשעים נסע דן לגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בירושלים ללמוד את צמח הסטיביה, איך להפיק ממנה את הגורם הממתיק- והנה היום,ב- 2011,  אנחנו מחכים ליום שמשרד הבריאות יאשר את הסטיביה לשימוש כתוסף תעשייתי.

היום דן משמש כמקור ידע, דלתו פתוחה לכל טכנולוג צעיר, שזה עתה הגיע מהמוסד האקדמי בו למד ומעלה סוגיה, שדן בטח נתקל בה עשרות פעמים, אבל בסבלנות, יקשיב, יסביר וילמד את הטכנולוג איך להתמודד עם הבעיה.

תעשיית ההדרים בכלל וחברת פריגת בפרט זכתה למודל של : ידע, חריצות, הקפדה, העמקה, סקרנות, חקרנות, עקשנות, מחויבות טוטאלית ואמונה בצדקת הדרך וכל אילו תכונות של מהנדס מזון מצוין.