המילה מלקטת מעוררת בי אסוציאציה אירופאית פרהיסטורית, בינות לעצים גבוהים, עלווה ירוקה וניחוח קל של רקב עלים.

לא ממש ריח של אלכוג'ל ואקונומיקה…

ביקשו מתנדבים בכלבולית ואני החלטתי שאני חיה על הקצה, ובחרתי בתפקיד המסעיר של ליקוט. בכלל, בכל מה שקשור במשלוחים מהכלבולית זה קצת הרפתקה בעת הזו. לפעמים אין מה שבקשת, ואז מביאים לך הביתה משהו אחר, וזה נהדר כי אתה נחשף למבחר חדש של מוצרים.

אתה רוצה כרובית קטנה ושוכח לכתוב, ומקבל כרובית מלכה לבנה ענקית. עכשיו בני הבית יאכלו מרק כרובית, כרובית מטוגנת ואנטיפסטי עם כרובית.

הקיצר, הגעתי לכלבולית שמתקתקת כמו מבצע צבאי. המתנדבים (ילדים ומבוגרים) מחולקים לאזורים והעגלות עוברות בין האזורים השונים. כל אחד ואחת מלקטים מוצרים הרשומים בדף מסודר בעגלה לפי הזמנת הלקוח. מישהו מסיים, והופ העגלה מוטסת לאזור הבא.

אני יודעת שכבר נאמר על המילה מרגש שהיא בשימוש יתר בפייסבוק של הקיבוץ אבל לי לא אכפת. בואו נתרגש מכל דבר. הילדים מרגשים.

סער אשל

גיל חילי ועדי דוד

כל אחד כבר עובד כמו מכונה משומנת, ואם במקרה סיימת את הליקוט של המוצרים בעגלה שלך כולם מתגייסים לעזור בחלקים אחרים.

נוגה הייט

נעם מדיני

מדי פעם שומעים שאלות הרות גורל כמו מה זה פירורי לחם פנקו, קמח לחם, ועוד… רסק עגבניות שונה מעגבניות מרוסקות… למידה מאד משמעותית מכל הבחינות.

מעל כולם מרפרפת הפולקית (יעל) החמודה ועוזרת. וכל הצוות הרגיל עובד במקביל בפיזור מצרכים חדשים.

אבל הכי מענין זה פשוט להתבונן מסביבך במוצרים בחלק שאתה אחראי עליו.

הרי תמיד אנחנו ממהרים בכלבולית למוצרים שאנחנו רוצים, ואנחנו לא מסתובבים בנחת לבדוק מה יש מעבר למוכר.

חלק מהדברים ממש הכו אותי בתדהמה אני מוכרחה לציין.

להלן קצת מהמבחר המרתק:

איזה כייף שלא צריך לעשות עכשיו סנדוויצ'ים בבוקר. זה מעורר בי זכרונות של הכנת בין 10 ל- 12 כריכים בבוקר.

למטה, ממש בתחתית המדפים נסתר מעין, לפתע פגשתי את יובל המבולבל. נהארטה הוא צעק לי. נבהלתי. ואז ממש התרגשתי (שוב).

הייתי צריכה לעצור את עצמי בכח שלא לכרסם את האוכל בצורת לבבות של הכלבים. מענין אם זה מרגש את הכלבים.

קשים רב פעמיים. מרגש? מקווה שאולי הקורונה הזו תעורר במין האנושי קצת אמפטיה לכדור. לא בטוח.

פילטונה. פעם היתה טונה ששכחתי את שמה שהיינו אוכלים בטיולים. זכור לי במיוחד פעם טיול של התנועה שצחקנו כל הזמן משני חברים שכל הזמן אכלו מהטונה ורצו להוציא אותה…

הם התאבדו בצבא. אחד מהם בבה"ד 1. עכשיו הבן שלי בבה"ד 1.

טוב יאללה מוצר הבא. בואו נתרגש.

כלי מדידה עצום. מענין למה הוא משמש?

שימור  של גפילטע פיש. האם יש אנשים שאוכלים את זה מעבר לפסח?!

תנחומי.

נרות חנוכה. אם ממש בא לכם פתאום לעשות טיפטופי חנוכה.

מאפרות מסין. אשכרה אנשים קונים את זה?

ונסיים במפיות ומארזי מסיבה. סתם כי בא לנו כבר לארח חברים טובים בבית.

יאללה התרגשתם איתי?

מוזמנים גם להתנדב. למה? לא יודעת. אין לי תאוריה בנושא.

אבל כרגע זה מה שצריך. ואם לא תמהרו בטח כבר ישנו את זה לפי מתווה חדש או שהראש העסקי של תניה יעשה מזה ביזנס ואז תצטרכו גם להתנדב וגם לשלם על זה.

צאו ללקט. מה שבא לכם – חוויות אפשר ללקט במקומות הכי פשוטים.