גולת הכותרת של עולם הקולנוע, טקס האוסקר, מאחורינו! יש מעט מנצחים והמון מפסידים והוליווד חוגגת. האמנם? רוב המתחרים השווים אינם כלל של הוליווד… נו, טוב. לפחות הפרסים שחולקו היו, לדעתי, ברובם מוצדקים. הוליווד עלתה על איזה שטאנץ השנה. ראו "התיאוריה של הכל", "עדיין אליס" (בהמשך הרחבה), "כמו שאת". כבר נאמר על פרסי האוסקר: גלם דמות מאותגרת פיזית ונפשית וזכייתך באוסקר – בטוחה… האמת: ג'וליאן מור וגם אדי רדמיין (התיאוריה של הכל) שזכו, נתנו הופעה המצדיקה את הפרס. ולמרות זאת, נראה לי שפרס השחקן הטוב היה מגיע יותר למייקל קיטון, שהיה ברמות מעל כולם, אבל שכחו לשאול אותי… מה שבטוח, ג'וליאן מור בסרט "עדיין אליס" היא בהחלט הזוכה הגדולה. מור, שחקנית ענקית בעיני (הייתה מועמדת עוד 4 פעמים, לא שזה תמיד מדד..) עם מבחר תפקידים כמגוון צבעי הקשת, משחקת את אליס, אקדמאית וחוקרת שפות שלוקה באלצהיימר מוקדם. הסרט מתאר את התמודדותה עם הידיעה והמחלה. הסרט הוא אליס ואליס היא מור. משחק מדהים וענייני, בלי יותר מדי גלישה לרגשנות מיותרת. יכול היה לגלוש לסוחט דמעות אך מור מחזיקה אותו כל הדרך לסופו הידוע מראש עם משחק של אישה שנלחמת על חייה -כפי שהם נראים בתחילת הסרט. היא משתנה לנו מול העיניים, כולל ההופעה החיצונית. מדהים לראות בסצינה שהיא מסתכלת בקליפ שהשאירה לעצמה את ההבדל בין אליס המקורית וזו שבשלבי המחלה המתקדמים. ראויים לציון גם השחקנים הסובבים אותה – הבעל, הילדים, רופאים וחברים. משחק אמין, אמיתי ומעודן. הצפיה בסרט זה גרמה לי לחשוב ולהשוות לסרט אחר על הדרדרות גופנית ונפשית כתוצאה ממחלה ניוונית, "כמו שאת". הילארי סוונק כחולת ALS המחפשת מטפלת צמודה. הסרט הוא מין שעטנז כזה של "אליס" ו"מחוברים לחיים". לא אהבתי את הסרט ומשחקה של סוונק, שהיה מוגזם ורגשני בעיני, לעומת שני האחרים איתם הוא מתכתב.

ובמעבר חד, השבוע בוידיאו הסרט הישראלי "סוכריות". סרט שעלה וירד בהרף עין וללא סיבה כלל. סרטו הנהדר של במאי מיוחד, יוסף פיצ'חדזה. לכאורה, סיפור על תחרות עסקית של מסחר במתוקים בין העסקן היהודי השולט בשוק הנ"ל ליזם הגרמני ושותפו הערבי. רק מלקרוא את המשפט הקודם אפשר כבר להבין שמדובר בפרודיה צינית על הקונפליקט ישראלי ערבי, על תחרות ובריונות עסקית ועל עוד פרות קדושות. הבימוי מיוחד במינו, המשחק מצויין של צוות שחקנים מהשורה הראשונה והצילום – סוכריה! אני חייבת לציין את הסצנה בה מסתובב לו גרמני במדי SS במרכז ירושלים ואיש מהעוברים והשבים, שאינם מודעים לעובדה שמדובר בסרט, אינו מגיב.