רומנטיקה לא צריכה תאריך או מיקום. היא בכל מקום, אם רוצים. תשאלו את איתן הוק וג'ולי דלפי, כוכבי "לפני חצות". זהו סרט שלישי (ואחרון?) בסדרה של "לפני..". הראשון, "לפני הזריחה", הפגיש את השניים, אמריקאי וצרפתיה, כצעירים המבלים לילה שלם בוינה, לאחר מפגשם האקראי ברכבת, בדיבור וקשקוש מלבב כמו שרק צעירים יכולים להתפלסף על החיים, רגשות, אהבה עד לזריחה ופרידתם על רציף הרכבת. העיר מצטלמת יפה כרקע לתהליך ההתאהבות של שני הצעירים במשך לילה ארוך אחד, בסופו הם קובעים להיפגש בעוד כחצי שנה באותו מקום, מכירים את זה? זוכרים את הנאיביות הזו? סרט ממש מקסים!

בשני, "לפני השקיעה", תשע שנים מאוחר יותר, הוא כבר סופר המגיע לפריז לקידום מכירת ספרו והיא מגיעה לפגוש אותו במפתיע. הם מבלים בפריז כמה שעות עד לחזרתו הביתה בעוד סבב שיחות על החיים. הפעם ממבט מפוכח של מי שכבר נוכח שהחיים לא תמיד… פריז, גם היא מצטלמת נפלא כרקע לזוג המקסים, המאוהב אך יותר מנוסה בתהפוכות.

באחרון, "לפני חצות", הם כבר זוג, עם תאומות, המבלים ביוון את הקיץ אצל ידידים. הפעם הם כמו כל זוג במשבר גיל ה-40, בוחנים את הזוגיות, החיים, הרומנטיקה והסקס בעיניים ביקורתיות ולא מצועפות מאהבה. הם מסתובבים באי היווני עליו נמצאים, עם שקיעות נוגות וחופים שלפעמים… ומדברים ומדברים. איזה יופי! איזה רוגע! איזה מוכר! מצבים ומשפטים שכל אחד יכול להתחבר אליהם…היה לי דה ז'ה וו לאורך כל הסרט!

כל שלושת הסרטים נהדרים בעיני אבל, לא לכל אחד. זכרו – מלא פטפטת ולהג. אמנם שיחות מלאות עניין ופנינים של דיאלוגים, עם המון הומור וגם קצת עצובים. אך היו כאלה שיצאו באמצע. איזה אמצע?! כבר בהתחלה! ובכ"ז, מומלץ בחום וחבל שנגמר…

השבוע, בביקורנו האחרון אצל תום בעין גדי, לקחנו זוג טרמפיסטים תרמילאים צעירים. הוא מארה"ב, היא-מאנגליה. מאוהבים אחד בשני, בחיים, באידיאולוגיה והמון אור בעיניים. הזמנו אותם לכוס קפה לפני שנפרדנו בכניסה ליריחו, גם כדי למשוך עוד קצת זמן להינות מהחיוניות והאופטימיות שהקרינו. הייתי בדה ז'ה וו… זו ההרגשה שהיתה לי בצפייה בסרט הראשון בסדרה…

מבטיחה לשלב את הסרטים הללו בשבועות הקרובים!