f5_אורי אסטליין עם יוסף הורוויץ - יום האישה 1972 (76)

שניים הם שעזבו את החיים ואותנו בְּזה אחר זה

בהבדל של ימים ספורים

קודם 'רוּבֵן' אחר כך אוּרי

כל אחד מְהם בְּדרכּו המיוחדת לו, נהג לעצור בְּח­ֹלפו על פנינו

"זורק" מילה, מתעניין, מתכּוון, מתלוצץ,

מאיר פניו, מאיר עיניו וּפונה לדרכּו

צובע את היום, משאיר שוֹבל

ואולי לא ידעו אפילו ששִמחו את לבּנוּ

בפותחם כך את לִבם לקראתנו,

אולי לא ידעו עד כמה – כי מֵעולם לא אמרנו

כך שניהם

כל אחד בְדרכּו

כל אחד לְדרכּו

וּבאוויר צנח מעט מפלס האהבה.

f5_Album6 מחזור יא מתקבל לחברות - אסיפה חגיגית 1964 מימין גרשון פרינץ ראובן זיו אהוד שינדלר

 

 

One Response to מַחשבוֹת  / רעיה מירון

  1. מאת הילה סיטון:

    רעיה,
    אחרי שגמרתי להקריא את השיר, למשפחתי , כולם אמרו: "נכון". כיזה כל כך נכון, וכתבת מאד יפה.
    הילה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

42495896