במסגרת ההתנגדות לאישרור הסכם הבינים, אנו נתקלים בטענה של קודם החלטת שיוך ורק אז כניסה להסכם הביניים. למרות שגם לפי דגן יראל וגם לפי עו"ד גונן כהן (למי שצפה בשני מפגשי הזום), אישרור הסכם הביניים אינו מסכן את שכונה א‘ וב‘ ואינו חושף אותם לתשלום 91% של ערך הקרקע שלהם. ולכן נשאלת השאלה למה נוצרה פה התנגדות למרות שהיחידים שלוקחים סיכון הם דיירי שכונת ג‘. ההסבר היחיד שאני יכול למצוא, שאלו שמתנגדים לאישרור הסכם הביניים הם אותם אנשים שמתנגדים לשיוך באשר הוא כיוון ששיוך, לא חשוב איזו חלופה, עולה כסף.

אותם מתנגדים מבינים היטב שבמידה ונצרף  חברים חדשים משכונה ג‘ לקיבוץ, ישנו סיכוי טוב להצליח להעביר הפעם ברוב מיוחס החלטת שיוך. מספיק אם נלמד מה קרה בעבר. שהמתנגדים לשיוך הצליחו להכשיל את שלוש ההצבעות לשינוי בתקנון הדורש רוב מיוחס. נזכיר כי כל אותן הצבעות זכו לרוב עצום אבל לא מספיק לשינוי תקנון. (עריצות המיעוט)

ולכן אם נכשל באשרור הכניסה להסכם הביניים, התוצאה תהיה תקיעת כל אפשרות של שיוך והתחלת בניית שכונת ג‘, מתוך אמונה או תקווה של בת יענה, שנוכל להמשיך לתמיד לחיות בקיבוץ מתחדש מבלי לשלם על הקרקע של בתינו, גם אם המחיר יהיה שלא נוכל לבנות יותר בשטח המחנה וכאוס אמיתי של הורים ובנים שלא יזכו לחיות ולבנות את ביתם בקיבוץ.

רק אם נאשרר את הכניסה להסכם הבינים (רוב רגיל) ונתחיל בבנית שכונה ג‘ נוכל במקביל להשיג את הרוב הנדרש, להחלטת שיוך של חלופת המגורים.

מהרגע שנעביר החלטת שיוך לחלופת מגורים, נוכל להסיר את האיום הכלכלי בהחלטת שיוך 751 שבו כעת נמצא הקיבוץ, שבתוכה יש את הסנקציה הנוראית של תשלום 91% מערך הקרקע על קבוצת חברים גדולה (עם פחות מ 15 שנות וותק) וכן כל תושבי השכונות החדשות א‘, ב‘ וג‘, תשלום שיביא התמוטטת כלכלית לבתי אב רבים בקיבוץ.

החלטת שיוך חלופת המגורים היא הזדמנות לשלם על 33% מערך הקרקע במרכז הארץ. ישנו סיכון רב כי הזדמנות זו היא חד פעמית שלא תחזור יותר. השינויים הקרבים בהנהגת רמ"י, יחד עם חיסול חלופת האגודה, מסכנים מאוד גם את חלופת המגורים שבה אנו משלמים רק 33% מערך הקרקע. כאשר אי אפשר להסתיר שהתנועה הקיבוצית אינה אהודה היום ע״י השלטונות ומה שקרה בניר דוד הוא קריאת השכמה לכולנו.

בנוסף וכרגע ועדיין, בחלופת המגורים עומדת לנו הטבה מדהימה לכל 277 בתי האב הוותיקים (לא כולל בתי אב שנמכרו) והיא זכות לשלם כעת רק 3.75% מערך הקרקע בתוספת מע"מ, ולכן נשלם לבתים עד 141.5 מ״ר סדרי גודל של 100 אלף שקל ובתים של 160 מ״ר סדרי גודל של 140 אלף שקל, סכום שהוא הזדמנות חד פעמית שלא תחזור יותר. כאשר השכנים שלנו בעמק חפר משלמים 1.8 מליון שקל על אותו גודל הקרקע.

לסיכום אני רוצה להדגיש שאישור חלופת המגורים (גם אם עלות השיוך  תתייקר בעוד 10%  ואפילו יותר), זאת הזדמנות חד פעמית של שיפור מדהים של מחיר בתי האב שלנו מ 1.5 מליון שקל (המחיר המבוקש היום על ביתם של משפחת מיכאלי), לסכום של מעל 3 מליון שקל (מחיר הקרקע של 350 מ״ר 1.8 מליון שקל כיום בעמק חפר). ולא פחות חשוב, תסיר מאיתנו את האיום הכלכלי של 751, השיוך שבו אנו נמצאים כעת (ושגם שכונה א‘ וב‘ חתומים עליו), של תשלום 91% לחלק גדול מבתי הותיקים וכולל את כל שכונות א׳, ב׳ וג׳. סכום שימוטט כלכלית בתי אב רבים.

בואו נתגיס כולנו להצביע בעד אישרור הסכם הבינים, ולא ניתן להרוס את הסיכוי שלנו לשיוך בתי החברים ובניית שכונה ג‘.