מכתב גלוי לרשויות הקיבוץ ולכל מאן דבעי,
אולי שכחתם, אבל יש לנו עוד כביש כניסה לקיבוץ וגם הוא ראשי למדי.
הוא לא יפה וחדש כמו האחר, לא מטופל ולא מטופח כמוהו.
אבל גם על הכביש הזה נוסעות עשרות רבות, אולי אפילו מאות, מכוניות מדי יום. גם בשבתות.
גם על הכביש הזה רוכבים על אופנים ילדינו הזאטוטים.
גם על הכביש הזה נוסעים זקנינו ואחרים על קלנועים.
גם על הכביש הזה דוחפים הורים עגלות תינוק.
גם על הכביש הזה צועדים ורצים רבים מאיתנו.
אבל בכביש הזה אין שוליים שניתן לרדת אליהם מבלי להסתכן.
ובכביש הזה אין שלטי אזהרה והנחיה ראויים.
ובכביש הזה אין הגבלת מהירות פיזית
ובכביש הזה אין תאורה ראויה ומספקת.
ובכביש הזה הנוי והצמחייה אינם מטופחים כמו בשאר הקיבוץ.
אולי כי הכביש הזה הוא הדלת האחורית שלנו?
נ.ב כמובן שמדובר בכביש העוקף משער הכניסה מערבה וצפונה.
One Response to למי שייך הכביש הזה לעזאזל? / גילי צנגן
כתיבת תגובה לבטל
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (159)
- בטחון (20)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (12)
- בנות ובני משק שעזבו (15)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (62)
- דבר המערכת (129)
- הנהלה (346)
- הפרטה (137)
- התנדבות (42)
- וידאו (22)
- ותיקים (175)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (224)
- חירום (16)
- חניה (18)
- חקלאות (50)
- חשמל (22)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (134)
- כללי (640)
- לזכרם (227)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (96)
- מזון (39)
- מחזורים (8)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (68)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (158)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (32)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (34)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (503)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (146)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (14)
- תכנון (164)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (38)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
תגובות אחרונות
- לאה אשכנזי הרץ על לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- נאוה על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- נויה לס על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
- רעיה מירון על "בכל זאת, זה צובט בלב" / איילת אסטליין כהן
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תניה רטר מעבירה ל…
- גח"א במלחמה – אוקטובר 2023 / ליאורה רופמן, יו"רית קיבוץ
- ומה מספרים המתארחים מהעוטף? / שלמה כהן
- תנו להם רובים / ליאור אסטליין
- מתנדבות 2023 / שלמה כהן
- ממלכת דוד / ליאור אסטליין
- עוף ברימונים / יהושע זיו
- לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שלוה ברוך מעבירה ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- הזמנה לבכי / ארנון לפיד
- אנחנו שנינו מאותו הכפר / שלמה כהן
- מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- חשמל בכפות ידיו / ליאור אסטליין
- הגנים לקראת השנה החדשה / אנטה ז'סטקוב, רכזת הגיל הרך
- יונתן סע הביתה – חלק שישי / יאיר אסטליין
- על שינוי אקלים, פאנלים סולאריים ואחריות / רענן רז
- סלט חסה עם גרגירי רימון / בלהה זיו
- הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- על מועמדותי בבחירות למועצה האזורית / מיכל רסיס
- עושות שלום נפגשות עם פלסטיניות / שלמה כהן
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / זהבה צ'רבינקה מעבירה ל…
- על החיים ועל המוות / שלמה כהן
- אמוציות של נוי / ליאור אסטליין
- "אני מרגיש בושה" / יואב מורג
- טעון שיפור / שלמה כהן
- ארץ אוכלת יושביה / גידי שקדי
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות


נאה דרשת גילי, אולי האשמה היא בהגדרתו ככביש עוקף ולא ראשי – אם כי, הוא כבר מזמן כבר לא יכול לשאת בכינוי – משני.
היות ואני מתגוררת בשכנות אליך אני יודעת, מודעת ומקטרת על המצב: תנועת רכבים יומיומית מטורפת של רכבים הנוהים אל פינת החי המדהימה (שאולי כבר ירחיבו את מגרש החנייה שלהם ויכניסו את המבקרים מהכביש שמגיע מאליכין/חרב לאת?), נהירה של רכבים אל בתי הספר – כולל רכבי הסעת ילדים הדוהרים כאן כאילו נפתח מסלול של ראלי ועוד מחמיצים פנים או מרימים את הקול וכועסים כדורשים את זכות הקדימה בכבישים הצרים הללו, מחסור גדול בחניות עקב חניות של אורחים, בנים מבקרים ושוכרי דירות שצצו כמו פטריות לאחר הגשם בהמוניהם… ועוד רעות חולות שפשו בכביש זה. אף אחד לא באמת חושב לשים עציצים לחסום כביש זה. אולי כי זו לא שכונת הרחבה.
ולסיום בקשה ממי שאחראי על הבטיחות בכבישים. ביציאה מהכביש המוביל משפרירים (ואליו), מול ביתו של נחום ידיד, נוצר מצב בלתי נסבל ומסוכן יציאתם הנובע מיציאת רכבי ההסעות והרכבים בכלל בצורה מסוכנת ובלתי חוקית, בשל העובדה שהם יוצאים לדרך ראשית ומשתלבים בה. היות ואין שם שום תמרור עצור, הם יוצאים בפראות ותוך סיכון מי שנמצא על הדרך הראשית. "תקוע" שם גם עמוד חשמל (אולי ניתן להזיזו מעט?) ואם איתרע מזלך ואתה נמצא בצואר הבקבוק, אין מנוס מלהתקל בבעל רכב זועם שלא פינית לו את הדרך כי הוא כבר יצא לכביש מבלי לעצור ומבלי להתבונן אם הדרך פנויה.
אז מדוע לא לשים שם תמרור עצור? לפחות חלק מן המכוניות (אלו השומרים על החוק) יעצרו בטרם יתפרצו.
תודה מראש להתייחסות מהירה וזהירה.