צביקה, אתה אכן נהנה מאמון מלא (לפחות שלי) – אבל אתה יכול להיות בטוח בכך רק כיון שנבחרת מבין כמה מועמדים בבחירות דמוקרטיות.
איך היית מרגיש לגבי אמון הציבור בך לו היית נבחר כמועמד בודד ?

לגבי הגדרת תפקיד מנהל הקהילה כתפקיד מקצועי נטו (בדומה לחברות מסחריות שהזכרת) – זה פשוט לא כך. כל מי שהיה מעורב בהיבט כלשהו של ניהול הקיבוץ בשנים האחרונות, החל מחינוך, דרך תכנון, בחירת ועדות ובעלי תפקידים, ועד סביבה והשקעות, ייודע שמנהל הקהילה היה אולי הגורם החשוב ביותר בהחלטות שהתקבלו.

הבעיות שמנכ"ל תנובה נדרש להתמודד איתן הן עסקיות בעיקרן , להשקפת עולמו בנושאי חינוך וסביבה יש פחות חשיבות מן הסתם לבעלי המניות – אבל אני בטוח שגם הדירקטוריון לא היה סומך על מנהלת משאבי האנוש של החברה לבחור מנכ"ל.

אדרבא – אילו התפקיד היה תפקיד מקצועי נטו (כגון מנהל עסקי) לא היינו נדרשים ל"חתום" עליו בהצבעת קלפי, ובזאת גם היה מאבד מהעוצמה שלו.

יש מקום לוועדה מקצועית שתאמת קו"ח, תזמן מועמדים, ותציג לקיבוץ המלצות – אבל תהליך שבו הוועדה למעשה בוחרת את האדם הוא פסול מעיקרו.
הבאת הציבור לקלפי והצבת מועמד בודד, בוודאי לאחר שוועדה מקצועית בחרה בו מבין מועמדים רבים, הינה בבחינת לעג לציבור – הרי ברור שהמועמד הזה הוא לכל הפחות ראוי, ולכן אם אצביע נגדו (כפי שאני ממליץ לכולנו לעשות) אני עושה זאת רק כדי למחות על התהליך הפסול, ולא כדי לומר שהמועמד אינו טוב.

לגבי מועמדותה של נועה, בהחלט אפשר היה להציג לציבור את החסרונות (כגון העדר נסיון) לצד היתרונות הברורים שיש לה (הרי בסופו של דבר רבים מאיתנו מכירים אותה אישית) ולתת לציבור לבחור – אם לחלופין ההנהלה סבורה (כפי שיותר מנרמז במאמר של איילת) שאנחנו לא מסוגלים לבחור מנהל קהילה אנא חסכו לנו גם את תפקיד חותמת הגומי.

השאלה העיקרית שקפצה לנגד עינינו מבין שורות ההסבר אודות תפקיד ועדת האיתור, היא למה בעצם אפילו ההנהלה הועמדה בפני עובדה?

מדוע לא הסתפקה ועדת האיתור באותו "סינון" שעליו מדברים יואב וצביקה – סינון שתפקידו לצמצם את מספר המועמדים ונמנעה מלהביא בפני ההנהלה כמה מועמדים מתוך ה- 20 שנתוניהם נבחנו על ידה?

הדברים שכתב שמאי לגבי הבאת מועמד אחד להכרעת הציבור יכולים היו להיות נכונים בעינינו למצב או לתקופה שבה נהנו מוסדות הנהלת הקיבוץ מאמון מלא של הציבור בהם.
לצערנו לא זה המצב היום.

דעתנו היא שהתוצאה של איסוף חתימות של 30% מחברי הקיבוץ בתוך זמן כה קצר, על עצומה הקוראת לשינוי תקנון הבחירה (ר' דבריו החשובים של פלדי) מבטאת לא פחות ממשבר אמון קשה – משבר אמון שבו אנחנו באופן אישי נתונים מאז שנותר בנו הרושם שועדת האיתור לא בהכרח מקפידה על קיום תנאי הסף כשהתוצאה שאליה היא שואפת להגיע מסומנת מראש, והיא מוכנה לעגל פינות במקומות חדים וברורים שאסור בתכלית האיסור לעגל בהם פינות

אנחנו חושבים שבמצבים של משבר אמון, הדרך הנכונה ביותר היא לתת למי שמצוי בהם, לבחור.
ממש כמו במילות השיר "משבר אמון" של דני ליטני –
"אז אתן לך אותי בכמה דוגמאות
ותוכלי אז לבחור אם לצחוק או לבכות
אני אדע לפחות שעשיתי הכל בשבילך"….

שתי נקודות מהותיות אינן נהירות לי בתהליך המתואר של הצגת מועמדים לתפקיד מנהל הקהילה ובעיקר לא מובן לי איך עוד ישנם חלקים בציבור שאינם רואים את העיוות הקשה בנושאים הכל כך חשובים והנוגעים לכולנו.

איכה ועדת איתור בת חמישה חברים,מקצועיים ומסורים ככל שיהיו,ושתפקידה הוא ל א ת ר מועמדים לתפקיד,הפכה לועדה ה ב ו ח ר ת ! ?
מדוע אינה עוסקת הועדה באיתור ומשאירה את ה ב ח י ר ה בידינו,חברי הקיבוץ !?

מדוע איננו דורשים את הקרדיט כי באם יציגו לנו שניים או שלושה מתמודדים נצליח לרכז מאמץ ולבחור בשום-שכל את מה ואת מי שנראה לנו כראוי וכנכון בעברנו!?

הנקודה השניה, נוגעת לבקשתה של נועה לברון להיות מוצגת כמתמודדת על תפקיד מנהלת הקהילה ולעמוד ל ב ח י ר ת ציבור החברים.
במהותו עניינה "האישי",לכאורה,של נועה מתכתב עם העניין הראשון המתייחס לתפקידה ולסמכותה של ועדת האיתור.

נועה,בתמיכה של קבוצת חברים,פנתה לועדת האיתור והציגה את האני מאמין שלה כמועמדת לניהול הקהילה.חוסר הנסיון הניהולי של נועה היה הדבר המרכזי שעליו עמדו חברי ועדת האיתור.
נועה שיתפה את ועדת האיתור במודל ניהול קהילה הקיים במספר הולך וגדל של קיבוצים
(נען,כפר הנשיא,נצר סירני,דליה,מעלה החמישה ועוד),וביסודו מנהלי הקהילה הינם "צעירים",בני ארבעים פלוס,
בני קיבוץ המגיעים ממגוון עיסוקים ומקצועות שפעמים אין להם כל קשר לניהול בכלל ולניהול חברתי בפרט.המניע המרכזי של דור זה של מנהלים הוא תחושת שליחות ואמונה,מסירות והכרות עמוקה של הקהילה ואת צרכיה,יכולות אישיות גבוהות,ראיית חברי הקהילה על צרכיהם המגוונים במרכז העשייה,להט ומסירות בניהול הכלכלי של הקהילה וככלל רצון ונחישות לקדם תהליכים ואג'נדות מיטיבות מתוך הבית ולמענו.

ועדת האיתור ה ח ל י ט ה כי נועה אינה ראויה לעמוד ל ב ח י ר ת הציבור.
נועה ביקשה להתמודד מול המועמדת היחידה אותה בחרה הועדה ועליה גם,כמובן,תמליץ.
נועה סברה שההכרעה והבחירה חייבת להיות של חברי הקיבוץ.
התשובה,כאמור,לא.

מדוע לא לאפשר לנועה להתמודד ומדוע לא לאפשר לציבור את זכותו הבסיסית להכריע
ו ל ב ח ו ר ! ?

מה המסר שמבקשת הקהילה,באמצעות נבחריה ובמקרה זה ועדת האיתור,להעביר ל"צעירי" הקיבוץ המעונינים לקחת אחריות ולהשתלב בתפקידי ניהול משמעותיים ומשפיעים !?

ומי הם אותם "צעירים" אם לא בנותיהם ובניהם של חברי הקהילה הזו,חברי הקיבוץ הזה !?

אילו היתה נועה חברת קיבוץ היא היתה רשאית, על פי התקנון,להתמודד על התפקיד.
ידוע לכל שנועה ומשפחתה מתעתדת לבנות,במהרה בימינו,בשכונה ג' ולפיכך להתקבל בטווח הזמן הקרוב כחברה מן המניין.
מה הקטנוניות הזו!?
את מי היא משרתת!?
מדוע לא להצדיע לה על הרצון,על האומץ ועל הנכונות לשאת במחירים האישיים המורכבים ורק לאפשר לה להתמודד על אמון הציבור!?
מה הפחד!?
למה בכלל צריך להתקיים דיון כזה המעצים חוסר אמון בין חלקים נרחבים בציבור לבין להנהלת הקהילה ושלוחיה!?

לשמחתי,ביום שישי שעבר,יצאה קבוצת חברים לאסוף חתימות מחברי הקיבוץ על עצומה
המתייחסת לשתי הנקודות עליהן התייחסתי מעלה.
על פי התקנון עצומה כזו,שבגינה יובאו שני הסעיפים להחלטת הציבור; שינוי התקנון שישיב את הבחירה לציבור החברים ואיפשור לנועה
ל ה ת מ ו ד ד על משרת מנהלת הקהילה,מחייב איסוף חתימות של מינימום 10% מכלל חברי הקיבוץ.
בתוך פחות מ 48 שעות אספנו חתימות
מ כ % 0 3 ! ! ! מחברי הקיבוץ.

הדבר ממחיש כי שני הנושאים הנדונים בהחלט מעסיקים ומטרידים את הציבור וחלקים נרחבים בו דורשים שינוי מהותי.

יש לי הרבה מה לומר ולכתוב על איכויותיה וכישוריה של נועה מעבר לסיסמאות יפות וריקות ואני גם מוכן להתמודד ברצינות ובכובד ראש עם טענות ושאלות נוקבות ואמיתיות המתעוררות מעצם העניין אך אלה לא עומדים על הפרק בשעה הזו.
שבת שלום!

קראתי בעיון את ההסברים על עבודת צוות האיתור.
אני רוצה להדגיש כי מקובל עלי שאיתור מנהל קהילה אינה דומה למנהלי ענפים אחרים. ומכיוון שאני תומך עקרונית בהבאת מועמד אחד להכרעת הציבור ואני תומך גם בבחירת מועמד חיצוני למנהל קהילה. כובד האחריות של וועדת האיתור כפול ומכופל וכל זאת על מנת להקטין ככל הניתן הסיכון לכישלון (שאגב תמיד ישנו). הערות ותמיהות שיש לי:

1. לא זכור לי שראיתי בעיתונות הקיבוצית פרסום שאנחנו מחפשים מועמדים. הכלי הזה נחוץ הן מבחינה עניינית והן מבחינה ציבורית.
2. לתפקיד הזה ראוי היה להיעזר בגורמים מקצועיים חיצוניים.
3. לא ציינתם שהמועמדים נשלחו למבדקי השמה. ואם אכן לא נשלחו, ראוי היה לעשות זאת (גם מהותית וגם ציבורית).
4. מכיוון שכבר גיבשתם המלצתכם, אין סיבה שלא לפרסם פרטי המועמד\ת לציבור ויפה שעה אחת קודם.

שבת שלום – שמאי

ליואב ולכל החברים ערב טוב,
ראשית אומר שכל תהליך איתור ומיון הוא סוג של סינון שתפקידו לצמצם את מספר המועמדים לתפקיד, בהתאם לקריטריונים שהוגדרו מראש לפני היציאה לאיתור מועמדים. ואין דרך אחרת לנסות להקטין את הסיכון לבחור באדם לא מתאים. עדיין יכולת לניבוי הצלחת מנהל מורכבת ואינה מבטיחה במאה אחוז אך מקטינה סיכונים. לא מזמן התקיימו דיונים בקיבוץ על הגדרת תפקידים, קדנציות ודרך בחירה של מנהלים בכירים בקיבוץ. ההחלטה התקבלה בקלפי ברב של 178 בעד, 33 נגד ועוד 34 נמנעים. תוצאות הקלפי מפורסמות באתר ואף ההחלטה נמצאת באתר במדור חומרים לקראת דיוני מועצה וקלפי.

באותו מסמך מפורטת הדרך בה החלטנו לבחור מנהל קהילה שהינו כפי שהוסבר למעלה תפקיד מקצועי ברמה הגבוהה ביותר:

3.1 .הליך מינוי מנהל הקהילה (כמפורט בחוברת מכלול הסמכויות מ- 2013)
הליך מינוי מנהל הקהילה יהיה להלן:
 וועד ההנהלה ממנה צוות איתור באחריות מש"א.
 צוות האיתור מאתר, ממיין וממליץ להנהלה על מועמדים מתאימים לתפקיד.
 וועד ההנהלה בוחר את המועמד המומלץ מבין המועמדים.
 הבאת המינוי לאישור המועצה.
 הבאת המינוי לאישור בקלפי.

הסיבה שבחרנו בבזמנו לאחר דיונים מעמיקים בדרך הזאת, היא חוסר היכולת של ציבור רחב להחליט על העדפה במועמד אחד על פני השני מהתרשמות שטחית. החלופה להחליט על פי המלצה של צוות איתור, הנהלה ומועצה הוא הכלי שעומד לציבור הרחב ועליו להסתמך ולסמוך על כך ששליחיו יעשו את העבודה נאמנה ובצורה המקצועית ביותר שניתן.
בנימה אישית אומר שרק לפני מספר חודשים שלחתם אותי לשליחות הזאת ולפני חודשיים הציבור בחר הנהלה חדשה, ולכן מצפה למעט קרדיט על שיקול הדעת שלי כיו"ר קיבוץ וחברי ההנהלה ושהמלצתנו נועדה להביא לתפקיד החשוב הזה את הטוב ביותר שהצלחנו לגייס.
בברכה
צביקה

יואב שלום,
ניהול הקהילה הוא תפקיד מורכב ומתנהל גם כלפי החברים, גם כלפי מנהלי הענפים וגם כלפי גורמי חוץ (כמו רמ"י, נת"י, מועצה ועוד) ובנוסף כולל ניהול תקציבים גדולים. כל אלו דורשים מקצועיות והתמקצעות וכיוון שכך נכתב מסמך מפורט המגדיר את התפקיד ואת דרישותיו אשר פורסם לכל חברי הקיבוץ באוגוסט.
כיוון שאנחנו מתייחסים לתפקיד הזה ברצינות ובכובד ראש, כל מועמד נדרש לעמוד בדרישות אלו. יחד עם זאת כפי שמתואר בכתבה, המועמדת הפנימית לא נפסלה על הסף, ולא היינו מדקדקים על קוצו של יוד, אך בהחלט הדרישות נכתבו לא בכדי ואי אפשר להתעלם מהן בצורה גורפת ולהגיע ללא נסיון כלל.

מתוך המסמך (ניתן למצוא אותו במלואו באתר):
דרישות התפקיד:
• ניסיון ניהולי בקיבוץ.
• השכלה אקדמאית בתחומים רלוונטיים.
כישורים:
• אמינות
• ראיה מערכתית כוללת
• כושר קבלת החלטות
• כושר ניהול וארגון
• יכולת עבודה בצוות
• יכולת הנחייה והובלה – יכולת הובלת תהליכים חברתיים קהילתיים.
• יחסי אנוש טובים – הקשבה והכלה
• הבנה עסקית – כלכלית
• עבודה תחת לחץ.

אם אני לא טועה את כתבת כאן שוועדת האיתור *מסננת* אנשים המעוניינים להגיש מועמדות לתפקיד ?

לדעתי זו חוסר הבנה של משמעות המושג "נבחר ציבור" (בניגוד לתפקידים כגון מרכזי ענפים וכו', ש*אינם* נבחרי ציבור).

תפקיד הועדה יכול להיות לאתר ולהזמין אנשים מתאימים, אבל בשום אופן לא לסנן מועמדים, בטח לא לתפקיד כגון מנהל קהילה שהינו אולי התפקיד החשוב ביותר בקיבוץ.

אני בטוח שאיילת וכל המעורבים מקצועיים ובעלי כוונות טובות, אבל אם אנחנו כציבור מרשים לתהליך להתנהל בצורה כזו אנחנו יכולים להלין רק על עצמנו – זו אינה דמוקרטיה.

הדיור לחיילים והש.ש הוא לא חינמי, אפשר לקרוא לו מוזל או מסובסד אבל תשלום של 300 שקל לחודש, קשה לקרוא לו חינמי. יש פה הטעיית הציבור.

תיקון טעות:
במקום שכתוב "דיור זמני – המלצות צוות 2030 בתחום הדמוגרפי יועברו להנהלה, לאחר שעברו עדכון ברוח הדיונים שכבר קיימנו, ובהתאם תגבש ההנהלה את התוכנית ודרכי הפעולה להמשך." צריך להיות:
דיור זמני – המלצות צוות 2030 בתחום הדמוגרפי יועברו להנהלה, לאחר שיעברו עדכון ברוח הדיונים שכבר קיימנו, ובהתאם תגבש ההנהלה את התוכנית ודרכי הפעולה להמשך.

האם יש לנו בטחון שהביטוח הזה לא יפול כמו הביטוח הסיעודי הקולקטיבי שעשינו בעבר ?

לפעמים קולקטיבי הוא אומנם אטרקטיבי אבל מניסיון העבר חוששת.

בעקבות הכתבה הבנתי שמדובר בצוות שמורכב מגברים בלבד.
לדעתי יש טעם לפגם בכל שאין כלל נציגות נשית בצוות.
חבל.
ודרך אגב, עדיין לא מאוחר לשנות את זה.

לא בדיוק לי להגיב אבל אציין נקודה אחת
*לא לפגוע במגדל המים* (מודגש).
יהיה במקום לעדכן את הציבור עד כמה מיכלי המים שבו משולבים במערכת המים העכשווית בגח"א. יהיה במקום, במידת האפשר, להתאימו ולשלבו בפעולות התרבות או באופן אחר. לדוגמה – תערוכה קבועה/מתחלפת, אך בגדול לא לפגוע בסמל החשוב הזה.

ללאה, תודה על ההמלצות לחדרה, עיר מכורתי. רציתי רק להוסיף פרט אחד. בדרך בין מוזיאון החאן לבית פינברג, בראש פרשת המים, נמצאים 2 מגדלי המים של חדרה. בשנות נערותי, כחברת ההגנה, הייתה לנו תורנות איתות מורס מראש המגדל לישובי הסביבה. ועל כך יש שלט זיכרון בקיר המגדל, מול רחוב אחד העם.
בברכה מרים ארזי

שלום יוסי, כחברת הנהלה חינוכית וכאורחת במועצה התרשמתי מאד מהפעילות הנמרצת ומהאכפתיות שלך , כנציג שלנו במועצה האזורית. מההתמצאות בפרטים ובעיקר מהרוח שנשבה בין השורות של הדיווחים והשיחות איתך, רוח של אכפתיות, עשיה ואופטימיות. תודה

מירלה הייתה מטפלת של קבוצת שקד ילידי 1966 במשך שש שנים
השבוע ערכנו מפגש אחרי 34 שנה !!! כולל חברים המתגוררים בחו"ל
שמה של מירלה עלה בלי סוף באהבה רבה רבים מבני ובנות חברת הנוער שבנו ראו במירלה דמות אשר ממש היצלה אותם ותרמה רבות לאישות של כולנו
מלאה בטוב לב תמיד עם חיוך ומקרינה אהבה בכל מקום
יהי זכרה ברוך
אוהבים לעד כל קבוצת שקד

יוסי בליך: "הכי חשוב – באו להצביע עבור רני אידן כי יש חשיבות אדירה לא רק שרני יבחר שנית אלא שבקיבוצינו רני אידן יזכה לרוב מוחץ (המבין יבין)".
‏‎
באיזו ארץ רחוקה ושכוחת-אל, בקצה המפה, אם לפני הבחירות ראש רשות רומז לתושבים שאם הוא יבחר הוא יצ'פר את מי שהצביע עבורו, ויסגור חשבון עם מי שלא הצביע עבורו, אז בארץ המפגרת הזו זה נקרה שוחד בחירות.