מרים ארזי

הכרזת המדינה הייתה כידוע באמצע  מלחמת השחרור.  קרבות קשים התנהלו זה כחצי שנה. ירושלים עדיין הייתה נצורה וקרבות הנגב והגליל היו בעיצומם. בגבעת- חיים שררה רוח נכאים, שמענו כבר על חברינו שנפלו בקרבות ומדי שבוע שמענו "אינפורמציה" מפי בן-אהרון, שהיו לו "מהלכים בחלונות הגבוהים". בראותו נכוחה את המצב הקשה בחזיתות השונות לא שיפר את הרגשתנו הקשה.

הכרזת המדינה הייתה ביום שישי, 14.5.1948, בשעה ארבע אחה"צ. עדיין לא היו לנו מקלטי רדיו בחדרים, ולכן כל הצבור התאסף על הדשא ליד בית התרבות וניסינו לשמוע את ההכרזה ברדיו היחיד שהיה שם. כמובן שלא הייתה הגברה, ויכולנו רק לנחש מה בן-גוריון קורא.

אני כבר הייתי בגבעת-חיים ובהריון. את חלקי תרמתי בכך שהייתי בכיתת האיתות של הקיבוץ: בתורנות עלינו למגדל בשעות הערב והלילה ואותתנו בפנס אל הישובים השכנים, כדי  לשמור על קשר. באותו ערב הייתי בתורנות על המגדל, קלטנו מחדרה ברכות להקמת המדינה והעברנו אותן במורס לעין החורש, חוגלה וכו'. לפתע שמעתי קול רחש  מוזר, בתחילה לא ידעתי לזהותו, אך לאחר זמן נשאתי את ראשי אל על והנה: דגל  ישראל מתנוסס בגאון מעלינו:

אכן, ק מ ה  מ ד י נ ת   י ש ר א ל