סופסוף אפשר לשבת קצת בחוץ בערב. במרפסת של אלעד פרי יש אוויר טוב, גולדסטאר וגם ויסקי וכבר ברגעים הראשונים של הערב, הוא צובר לא מעט נקודות כשהוא מכריז על עצמו כקורא אדוק של העלון. הסיבה המרכזית בשלה אנחנו יושבים כאן היא בחירתו לתפקיד יו"ר ועדת ביקורת בקיבוץ, אבל עוד לפני כן וגם אחרי כן, אנחנו מפליגים בכל הכיוונים על הקיבוץ, על ישראל ועל מה שבין לבין.

הוא הגיע לקיבוץ בגיל ארבע בתחילת האייטיז, עם הוריו דודו ז"ל ועליזה ואחיו ערן ואסף והצטרף אל כתת "זית" (סוגרים 50 בלי להרגיש) נשוי לחן והם הורים ליהלי (21) המשרתת בחיל-הים, יותם (19) המשרת בצנחנים והתאומות אורי ונועם הנמצאות כעת בשביתה מלימודיהן בכיתה י'.

 "במשך השנים שגדלתי פה, עברתי תהליכים כי פעם חשבתי שלא אוכל לגור פה, במקום שתפסתי אז כסגור ושמרני", הוא משחזר. "אבל כמבוגר אתה מקבל פרספקטיבה שונה כשאתה חושב איפה לגור".

כיום הוא גם רואה את היתרונות של אותה שמרנות. "בגח"א עשו התאמות, אבל שמרו על הדי.אנ. איי של השמרנות הייקית וזה מרכיב חשוב בשמירה על המסורת וההמשכיות. אני מכיר קיבוצים שלא הצליחו לבצע את המעבר והתפרקו ברע. אבל כאן היה בסיס קהילתי וחברתי וגם בסיס כלכלי טוב ולכן, כאמור, המעבר לתצורה החדשה קרה בצורה טובה".

הוא עובד באל-על כבר שנים רבות. "אחרי הצבא רציתי מאוד לראות את העולם, בייחוד את ניו יורק וזו הייתה דרך מצויינת לעשות זאת. התחלתי בתור דייל והתקדמתי לתפקיד פרסר ואז מנהל של כל הדיילים בחברה ולתפקידים ניהוליים אחרים ואני ממשיך עד היום לטוס".

אבל בשנה האחרונה, הוא קיבל הצעה מגלית שאול שרצה לקדנציה נוספת בראשות מועצת עמק חפר. "היא הציעה לי להיות מנהל מטה הבחירות שלה, הסכמתי וכך קיבלתי הזדמנות מעולה להכיר את המגוון האדיר שיש בעמק חפר – תמהיל של 41 יישובים וביניהם שבעה קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים וזה גרם לי להסתכל על גח"א ולהבין שזה המקום הכי טוב בעמק, שהוא בעצמו אחד המקומות הטובים בישראל".

אה, ישראל. אנחנו מדברים על המצב במדינה ועל הגידול באוכלוסייה, בישראל ובגח"א, גידול המציב אתגרים חדשים. "זה מבחן ענק למכנים המשותפים בקיבוץ וזו המשימה שלנו, לגדל את הדורות הבאים על ברכי אותם ערכים ומורשת. אם לא נתגייס לזה, יקרה פה מה שקרה במקומות אחרים בעמק חפר, שם המצב פחות טוב מאצלנו".

אלעד אומר שהוא חושב לא מעט על הקהילה ועל המצב פה. "אפשר להשתמש בגודל כמנוף", הוא אומר. "בשכונות ג-ד-ה יהיו אנשים שנולדו פה והגודל הזה, של אלפי אנשים, יכול להביא אותנו למקום טוב, בתנאי שכולנו נתגייס ונמשיך לעשות עבור המקום הזה".

נאה דורש – נאה מקיים ולכן הוא התנדב לוועדת הביקורת. רגע, אתם בכלל יודעים מה עושה הוועדה הזו? "זה גוף שמבקר את התנהלות הממסד, ההנהלה, הענפים ושאר מוסדות הקיבוץ. בוועדה בוחנים איך לטייב תהליכים וגם מוודאים כי החלטות מתקבלות ולאחר קבלתן, שהן מיושמות".

יחד עם אלעד בשבתו כיו"ר ועדת הביקורת, יש גם מבקר חיצוני. "אני אמור לשבת איתו ולדגום ענפים, תהליכים וגופים ולהבין האם ההתנהלות וההחלטות היו טובים וכמו כן להבין מי עוקב אחר יישום החלטות מועצה והנהלה". חוץ מהם, אמורים להיות בוועדה חברים נוספים.

טוב, שתינו מספיק, די כבר עם האופטימיות הזו, בואו נעבור לאיזורים מעניינים יותר. "השיוך יהיה מוקש גדול", הוא חוזה. אני מתעניין איך ולמה. "מה שאגיד הוא בבחינת חילול הקודש פה. אני מדבר על החטא הקדמון של קבוצת ה-400".

הופה, אני מתעורר, נהיה מעניין.

"השיוך יהיה מכה כלכלית רצינית עבור לא מעט משפחות פה. מצד שני, יש כאן קבוצה במעמד גבוה יותר מבחינה כלכלית, שהיא קבוצת ה-400. מנסיוני באל-על ובכלל בחיים, אני יודע שלייצר קהילה והתוכה מעמדות שונים, לא עושה טוב בטווח הרחוק. צריכה להיות פה חשיבה מחודשת על זכויות, חובות וחלוקת נכסים על-מנת שביום השיוך הקהילה תדאג לכולם ולא רק לקבוצה קטנה בתוכה. צריך להכין מראש מנגנון לטיפול בסוגיית השיוך, מנגנון שיוודא וייצור שוויון בין חברי הקהילה".

אבל יותר מהכל, גם אם לא שמתם לב עד עתה, הוא אופטימי. "אני צופה עתיד ורוד לקיבוץ", הוא מדגיש. "מאמין שישמרו פה על הקהילה ועל הערבות ההדדית וזה ימשיך להיות מקום נפלא לגדל בו ילדים ולחיות בו. זו המשימה שלנו, להצמיח ולחזק את העוגנים פה".

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896