במסגרת לימודיי לתואר שני בתוכנית ליישוב וניהול סכסוכים ומו"מ באוניברסיטת בר אילן הגשתי פרויקט שטח בנושא: "בחינת המנגנונים הקיימים ליישוב סכסוכים בקיבוץ המתחדש והצעת מודל ייחודי". בפרויקט בדקתי את המצב הקיים והמצב הרצוי בקיבוץ גבעת חיים כפי שהם לדעת החברים, באמצעות שאלון מקוון שפורסם באתר הקיבוץ ובפייסבוק. בעלון זה אציג את עיקרי הממצאים כפי שעלו מתשובות החברים. סיכום הממצאים המלא מפורסם באתר.

אני תקווה כי פרסום הממצאים יעלה את הנושא לסדר היום ויגביר את המודעות להליך הגישור ויתרונותיו ברוב סוגי הסכסוכים. בעלון הבא אציג מודל ליישוב וניהול סכסוכים המותאם לקיבוץ, מודל המשקף את רצון חברי הקיבוץ כפי שעולה מממצאי השאלון.

לשאלון ענו 78 חברים, 56% מתוכם בגילאים 30-50 ו- 31% בגלאים 50-70. 72% מהחברים שענו לשאלון בעלי ותק של 20 שנים ויותר, 14% בעלי ותק של פחות מחמש שנים ו- 9% בעלי ותק של בין 5-10 שנים. אני מצרף את עיקרי הממצאים כפי שעלו מתשובות החברים.

בהזדמנות זו אודה לחברים הרבים שמילאו את השאלון ובכך סייעו לי לבצע את הפרויקט.

ממצאים – הדרך בה מטפלים בסכסוכים היום

נראה כי יש קשר בין הערכים החשובים לחברים בחיים בקיבוץ המתחדש ובין הדרך שבה רוצים חברי הקיבוץ לפתור סכסוכים בקיבוץ. לגבי הערכים החשובים בחיים בקיבוץ, ענו 100% מהחברים כי סובלנות חשובה להם במידה רבה או רבה מאוד, 98% ענו כי ערבות הדדית חשובה להם במידה רבה או רבה מאוד, 81% ענו כי שותפות חשובה להם במידה רבה או רבה מאוד, ואילו בעניין שוויון רק 41% ענו כי זה ערך חשוב להם במידה רבה או רבה מאוד בעוד ש- 40% ענו שהוא חשוב להם במידה בינונית ו- 18% אמרו כי הוא חשוב להם במידה מעטה או כלל לא חשוב להם.

בשאלה מה לדעתך הדרך שבה פותרים סכסוכים בקיבוץ היום היו תשובות שונות והם השתנו בהתאם לסוג הסכסוך:

• בסכסוך בין החבר למוסדות הקיבוץ חשבו 69% מהמשיבים שהסכסוכים נפתרים בדרך של בוררות חיצונית או בית משפט ואילו רק 13% ענו שהסכסוך נפתר בעזרת חברי קיבוץ אחרים המכירים את הצדדים או מוכרים בקיבוץ "כמיישבי סכסוכים". 3% חושבים שהסכסוכים נפתרים במרכז גישור בעמק חפר.
• בסכסוך בין חברים התשובות השתנו ע"פ אופי הסכסוך:

ממצאים – הדרך הרצויה לטיפול בסכסוכים היום

בעניין הדרך המועדפת ליישוב סכסוכים, נעשתה הבחנה בשאלות בין שני סוגי סכסוכים: סכסוכים בין החבר לקיבוץ וסכסוכים בין החברים. בכל סוג צוינו מאפיינים שונים של סכסוכים ולכל אחד מהם ניתנו ארבע דרכים לפתרון: גוף פנימי קיבוצי ("מנהיגות מגשרת"), מרכז גישור קהילתי עמק חפר, בוררות, בית משפט.

בסכסוכים שבין החבר לקיבוץ התשובות היו דומות לארבעה מאפייני סכסוך – סכסוך כספי, פגיעה בזכויות החבר, סכסוך הנוגע לקשרי עבודה וסכסוך הנוגע לטריטוריה פרטית מול ציבורית. 60% עד 78% מהמשיבים חושבים שהדרך המועדפת היא דרך של גישור (גישור פנימי או מרכז גישור קהילתי) ואילו 22% עד 40% חושבים שהדרך המועדפת היא דרך של בוררות או בית משפט. לעומת זאת בסכסוך בין החבר למוסדות הקיבוץ שהוא בעל מאפיינים פליליים, 57% חשבו שהדרך המועדפת היא בית משפט, 19% בוררות ורק 24% חשבו שדרך של גישור היא הנכונה. להלן הפירוט המלא:

לגבי סכסוכים בין חברי קיבוץ, בסכסוכי שכנים או סכסוכים משפחתיים 77% עד 80% חושבים שהדרך המועדפת היא דרך של גישור ורק 19% עד 23% חושבים שהדרך המועדפת היא בוררות או בית משפט. בסכסוך כספי בין חברים 57% חושבים שהדרך המועדפת היא גישור, 34% חושבים שבוררות היא הדרך המועדפת ו- 9% בית משפט, ואילו בסכסוך בעל מאפיינים פליליים רק 25% חושבים שהדרך המועדפת לפתרון היא גישור, 14% חושבים שבוררות היא הדרך המועדפת ו- 61% חושבים שהדרך המועדפת היא בית משפט.

להלן הפירוט המלא:

השוואה בין המצב המצוי למצב הרצוי

ממצאי השאלון מראים בצורה ברורה, לגבי רוב סוגי הסכסוכים, כי המצב המצוי היום בקיבוץ בנוגע לדרכים בהם מיישבים סכסוכים שונה משמעותית מהמצב הרצוי לדעת החברים.

בעוד שלדעת החברים המצב המצוי בסכסוכים בין החברים למוסדות הקיבוץ, מאופיין בנטייה ברורה של החברים ליישב את הסכסוך בדרך של בוררות או בבית משפט, המצב הרצוי לדעתם הוא ליישב סכסוכים אלה בדרך של גישור, בין אם גישור פנימי או גישור חיצוני. מסקנה זו נכונה לגבי כל סוגי הסכסוכים בין החברים למוסדות הקיבוץ מלבד סכסוכים בעל מאפיינים פליליים – בסכסוכים אלה המצב המצוי דומה למצב הרצוי ורוב החברים חושבים כי בסכסוכים אלה יש לפנות לבית משפט.

הפער בין המצב המצוי לבין המצב הרצוי קיים בצורה דומה גם בסכסוכים בין חברי קיבוץ. גם כאן, בכל סוגי הסכסוך (שכנים, משפחתי, כספי) מלבד סכסוך בעל מאפיינים פליליים, הדרך המועדפת היא דרך של גישור ואילו בפועל, רבים חושבים שהחברים בוחרים בדרך של בוררות או בית משפט ומעדיפים אותה על דרך של גישור או יישוב הסכסוך בעזרת חברי קיבוץ אחרים. חשוב לציין כי בשני סוגי סכסוך – סכסוך משפחתי וסכסוך כספי, כחצי מהמשיבים לא יודעים כיצד החברים נוהגים לפתור סכסוכים אלה היום, ככל הנראה בגלל אופיו האינטימי של הסכסוך שבדרך כלל אינו מפורסם ברבים ונשאר במעגל אינטימי.

לגבי ההעדפה בין גישור בעזרת גוף פנימי קיבוצי ("מנהיגות מגשרת") לגוף גישור חיצוני כמו מרכז הגישור הקהילתי בעמק חפר, מממצאי השאלון עולה כי מבחינת המצב הרצוי, ההעדפה בין השניים תלויה באופי הסכסוך. בסכסוך שבין החבר למוסדות הקיבוץ, יש העדפה לגישור בעזרת גוף פנימי בכל סוגי הסכסוכים (כספי, זכויות החבר, קשרי עבודה, טריטוריה), אך בסכסוכים בין חברי קיבוץ ההעדפה משתנה: בעוד שבסכסוכי שכנים וסכסוך כספי בין חברים יש העדפה לגישור פנימי (67% ו- 36% לעומת 13% ו- 21% בהתאמה), בסכסוך משפחתי יש העדפה למרכז גישור חיצוני (49% לעומת 28%). לגבי המצב היום, לדעת החברים מתוך אלה שבוחרים בדרך של גישור (יישוב הסכסוך בעזרת חברים או גישור חיצוני) הרוב בוחרים בגישור פנימי ומעטים פונים לגישור חיצוני (1%) , אך גם היום בסכסוכים משפחתיים יש יותר הבוחרים בגישור חיצוני (4%).

הדרך הנכונה להתמודד עם סכסוכים בין חברי קיבוץ – הצעות ודעות שונות

במסגרת שאלה פתוחה בשאלון, נשאלו החברים מהי הדרך הנכונה להתמודד עם סכסוכים בין חברי קיבוץ. תשובות החברים היו מגוונות וכללו הצעות ודעות שונות. באופן גס ניתן לחלק את התשובות לשלוש קבוצות: אלה שבעד גישור פנימי, אלה שנגד גישור פנימי וכאלה שחושבים שיש להתאים את הדרך לנסיבות המקרה. להלן כמה מהתשובות:

• בעד גישור פנימי: "רק גוף המורכב מאנשי המקום", "שווה לנסות מנהיגות מגשרת… הצלחה תיילד מכשיר חדש ויעיל", "מנהיגות מגשרת – יותר זול, יותר יצירתי, מחייב את הסכמת כל הצדדים, פחות פומבי, פחות פרסום, פחות פוגע בטווח הארוך", "ראשית לנסות לפתור בצורה חברית ולהיעזר באנשים המיומנים לכך. בית משפט, עורכי דין וכו' צריך להיות כאשר נוסו כל הדרכים האחרות", "כמה שניתן למצוא דרך ליישב סכסוכים בתוך הבית. אם לא ניתן אז לפנות לגורם חיצוני קרוב", "חשוב להגיע לערכאות רק לאחר שהיה ניסיון לפתור זאת כאן בפנים וזאת על מנת לא להעצים את הסכסוך. עורכי דין מלבים את הסכסוך… יש חשיבות לשמור על אוירה טובה ולפתח סובלנות בחברה סגורה וקטנה שעדיין יש בה ערבות הדדית…", "אהבתי מאוד את הרעיון של מנהיגות מגשרת, ככלל אני מאמין בלנסות לפתור מורכבויות וסכסוכים בתוך הבית ככל שזה מתאפשר".
• נגד גישור פנימי: "אני בעיקר מאמין ביישוב סכסוך על ידי גוף חיצוני, לא מוצא שישנה אפשרות לאובייקטיביות למי מהקהילה ליישב סכסוך גם אם אינו קשור לו באופן אישי", "גוף חיצוני שממונה על ידי הקיבוץ, מפוקח ונעזר בקבוצת חברים פנימית שיוחלט עליה מראש"
• בהתאם לנסיבות: "תלוי בסוג הסכסוך ובנפשות הפועלות…יש לזכור שהאמוציות בקרב החברים חזקות מאוד ולפיכך הדרך היחידה שניתן לקבל החלטה ולאכוף אותה, היא במסגרת בית משפט", "ההחלטה לאיזה גוף ללכת היא לא לפי סוג העניין כפי שהשאלון מציג אלא לפי חומרת העניין", "הדרך ליישוב מחלוקות אינה תלויה רק בשאלה מי הם הצדדים לסכסוך אלא בעיקר במידת החשיבות של המחלוקות לשני הצדדים. יש נושאים שבהם אפשר להסתפק במנגנון גישור כלשהו שלא יתאים לנושאים אחרים. למעשה בכל מצב הצדדים ישקלו את האפשרויות ויבחרו את מה שמתאים להם במקרה הספציפי", "בסכסוכי שכנים ארגון רשמי של הקיבוץ יכול לעזור מאוד בהתמודדות אך בעניינים שבהם יש צד פלילי ופגיעה משמעותית חשוב בעיניי לצאת מגבולות הקיבוץ ולפתור את הסכסוכים עם עזרה חיצונית", "להתחיל עם גישור פנימי (או גישור חיצוני אם לא מתאים לחבר), אם לא מסתייע לפנות לתהליך של בוררות המחייב את הקיבוץ להליך זה, אם בחר החבר בפתרון זה. פניה לבית משפט רק בתור פתרון אחרון כאשר אין הסכמות", "טוב שיהיו מגוון אפשרויות וכל סכסוך יטופל על ידי האנשים / הגוף שיבחר על ידי הצדדים לסכסוך. צריך שהצדדים ירחשו אמון כלפי המגשר ואין לזה תשובה אחת שמתאימה לכולם", "חברי קיבוץ הם אזרחים כמו בכל מקום. אם אפשר גישור פנימי – מצוין, אם לא – כמו בכל מקום במדינה. בני וחברי הקיבוץ צריכים להשתחרר מתסמונת המטפלת…הם חייבים להיות אסרטיביים ולקחת אחריות… לפעמים זה נהדר שגורמים חיצוניים מתערבים ועושים סדר ברגשות", "אין פתרון בית ספר וקשור מאוד במאפייני החברים/הקיבוץ והמרקם החברתי. אני חסיד גדול שחברי הקיבוץ הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל ורק אח"כ חברי קיבוץ. המשמעות היא שאם באופן וולונטרי שני הצדדים מסכימים לגישור או בוררות – זה טוב, אך זה צריך להיות מחייב. בסכסוכים עקרוניים, כספיים גדולים ובוודאי פליליים – יש לפנות לבית משפט".

בעלון הבא תפורסם כתבת המשך וסיכום בנושא, ואשמח לקבל תגובות לפרסום.

ניתן לשלוח למייל של "בתוכנו": betochenu@gmail.com

סיכום הממצאים המלא מפורסם באתר.