אתם מתבקשים להצביע בעד או נגד מרפאה אזורית – הכל או כלום?
למה? הרי השאלה היא לא רק בדבר המרפאה האזורית.
השאלה הגדולה היא בנושא מהותי של שינוי תרבותי עצום בגבעת חיים ובסביבתה. מי שחרד לכפייה העירונית על הסביבה שלו, חייב לשאול שאלות.
איך אפשר לשמור על "צביון כפרי", כשמדובר על שלטי ניאון צבעוניים ובוהקים של קופת חולים,
בנק הפועלים, רשתות מסחריות ועוד? ("וכ"ו"- ככתוב בתוכנית).
איך שומרים על "התאמה לצביון הפיזי של הקיבוץ", כשמדובר בכבישים, מכוניות, חניות, פנסי רחוב, עמודי חשמל ותוכניות עתידיות ל-3 קומות של בניני משרדים?
למה בלב התוכנית יש מגרש חניה גדול – ולא אזור ירוק? שוב נשב בבית קפה ונצפה במכוניות?
ומה היא "חגורה ירוקה המפרידה בין מרכז השירותים לקיבוץ"? האם זה מטר ? 4 מטר? האם זו חורשה גבוהה ,או רצועת דשא נמוכה? האם יש אדריכל נוף (או מתכנן ערים) לפרויקט? ואם יש, מי הוא? ומה עמדתו? והאם זה עומד בראש סדרי העדיפויות? ואם לא, למה לא? ואיך לא?
עתיד של סביבה ירוקה, כפרית (קיבוצית – הפכה להיות משום מה מילה מגונה?), אסתטית ושקטה, הוא לא פחות משמעותי (גם בריאותית) מעתיד של אפשרויות כלכליות וצרכניות, שכוח השוק והפיתויים המסחריים, בידיים הלא נכונות, עלולים להפוך את מה שנשאר מהקיבוץ למיזם עירוני ומזהם – תרבותית,חברתית וסביבתית.
זו זכותינו וחובתינו לשאול שאלות גם אם הן מעקבות ומפריעות את תנופת הפיתוח.
זה הבית של כולנו. ואיך אפשר להחליט החלטות כל כך גורליות שהשאלות הכי חשובות עדיין תלויות באוויר?
האם גבעת חיים עתידה להיות עירונית או כפרית?
וכן, אני אוהבת את הקיבוץ, ומתגעגעת מאד ליופי והאופי הפשוט והירוק שהיה פעם.
5 Responses to המרפאה האזורית, חייבים לשאול שאלות / ענת לוי
כתיבת תגובה לבטל
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (159)
- בטחון (20)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (12)
- בנות ובני משק שעזבו (15)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (62)
- דבר המערכת (129)
- הנהלה (346)
- הפרטה (137)
- התנדבות (42)
- וידאו (22)
- ותיקים (175)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (224)
- חירום (16)
- חניה (18)
- חקלאות (50)
- חשמל (22)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (134)
- כללי (640)
- לזכרם (227)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (96)
- מזון (39)
- מחזורים (8)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (68)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (158)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (32)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (34)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (503)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (146)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (14)
- תכנון (164)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (38)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
מצא כתבות לפי תאריך פרסום
נובמבר 2023 א ב ג ד ה ו ש 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
תגובות אחרונות
- רעיה מירון על דבר העורכים / ליאור אסטליין
- לאה אשכנזי הרץ על לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- נאוה על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- נויה לס על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תניה רטר מעבירה ל…
- גח"א במלחמה – אוקטובר 2023 / ליאורה רופמן, יו"רית קיבוץ
- ומה מספרים המתארחים מהעוטף? / שלמה כהן
- תנו להם רובים / ליאור אסטליין
- מתנדבות 2023 / שלמה כהן
- ממלכת דוד / ליאור אסטליין
- עוף ברימונים / יהושע זיו
- לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שלוה ברוך מעבירה ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- הזמנה לבכי / ארנון לפיד
- אנחנו שנינו מאותו הכפר / שלמה כהן
- מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- חשמל בכפות ידיו / ליאור אסטליין
- הגנים לקראת השנה החדשה / אנטה ז'סטקוב, רכזת הגיל הרך
- יונתן סע הביתה – חלק שישי / יאיר אסטליין
- על שינוי אקלים, פאנלים סולאריים ואחריות / רענן רז
- סלט חסה עם גרגירי רימון / בלהה זיו
- הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- על מועמדותי בבחירות למועצה האזורית / מיכל רסיס
- עושות שלום נפגשות עם פלסטיניות / שלמה כהן
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / זהבה צ'רבינקה מעבירה ל…
- על החיים ועל המוות / שלמה כהן
- אמוציות של נוי / ליאור אסטליין
- "אני מרגיש בושה" / יואב מורג
- טעון שיפור / שלמה כהן
- ארץ אוכלת יושביה / גידי שקדי
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות


ענת יקרה,
הבית שלנו הוא כבר מזמן לא שקט מאד, ולא אסטתי מאד.
המכוניות שנוסעות בקיבוץ , נוסעות גם אלייך ואל המתחם שגדל וגדל – מבלי שאנחנו הצבענו על זה.
מקוממת אותי התשובה והכתבה שלך – תסלחי לי.
את רוצה קיבוץ של פעם? אבל עם התנאים של הקיבוץ המתחדש.
זה לא הולך ביחד.
בטח לא קופת חולים עם תאורת נאון. מה רצית שזה יואר כמו בחנות יד שנייה. זה קופת חולים לאנשים חולים!!!!
מה זה סדרי עדיפויות? האם סדר העדיפויות שלך זה לפתוח חנויות רהיטים ובגדים. אז סדר העדיפויות שלי הוא קופת חולים אזורית!!
הבית שלנו חשוב לכולנו לא פחות משחשוב לך, אנחנו גרים פה ונהנים מהשרותים שעל חלקם אנחנו משלמים. את כרגע לא גרה כאן. מספיק כבר עם ההתיפיפות על אזור ירוק . אין כאן ירוק לגמרי, יש כאן שילוב של הדברים. ומי שבחר לחיות כאן צריך להבין שקודם כל זה הבריאות, וגרים פה אנשים מבוגרים יותר ממך שסדר העדיפויות שלו הוא מרפאה. למה את קוראת שינוי תרבותי, האם פתיחת המתחם זה שינוי תרבותי? אני קוראת לזה איכות חיים. אין לי מושג איך מצטייר המתחם בעינייך, בעיני הוא צנוע, קטן ומאד נחוץ.
ואני כועסת . ומקווה שעוד אנשים חושבים כמוני.
ממש אוףףףףףףףףףף.
שלום לכולם,
כולנו היינו מעדיפים שהמרפאה הקיימת היום תמשיך לשרת רק אותנו ושלא נצטרך לחלוק מרפאה גדולה יותר עם ישובים נוספים שברור שהיחס בה יהיה פחות אישי ושיהיה פחות נעים ללכת אליה לעומת המרפאה בקיבוץ היום.
אך ברור מהנתונים שהוצגו ע"י עירית במועצות האחרונות וגם מלהסתכל על נושאים אחרים שקוראים סביבנו בארץ ובעולם שהמגמה ברורה – לאחד מקומות קטנים הנותנים שירות בתחומים שונים למרכזים גדולים מתוך התייעלות, יתרון לגודל, עמידה בתקנים מחמירים ושיקולים עסקיים אחרים.
קופת חולים זה גוף עסקי שמה שמנחה אותו זה בראש ובראשונה שיקולים עסקיים וכמו שלא שאלו אותנו בעבר כשסגרו את בית המרקחת שפעל במרפאה בעבר וכשצמצמו את שעות טיפת חלב כשלב ראשון לפני סגירה, כך לא ישאלו אותנו בעתיד כאשר יחליטו לסגור את המרפאה ולהעביר אותה למקום אחר. נכון, כנראה שזה לא יקרה מחר בבוקר אבל בהזדמנות הראשונה שהם יוכלו הם יעשו זאת ולא ממש ישאלו אותנו אם אנחנו מסכימים לזה או האם זה נוח לנו.
נכון שתהיה לנו אז הברירה לעבור לקופה אחרת, אך גם היא מן הסתם תפעל מתוך אותם שיקולים עסקיים וגם היא לא תמהר לפתוח מרפאה קטנה לאורך זמן לקיבוצינו הקטן.
לכן הבחירה היום ומחר באסיפה היא בין שתי האלטרנטיבות –
האם להקדים תרופה למכה וליזום מעבר למרפאה שתהיה הכי קרובה שאפשר אלינו עם שירותים נוספים שבשבילם אנו נאלצים ליסוע כבר היום (בית מרקחת, טיפת חלב, רפואת ילדים, רופאים מומחים שונים ועוד) לבין לחכות ל"מכה" שתנחת עלינו בשנה או בשנים הקרובות ותוצאתה תהיה שהמרפאה תיסגר וניאלץ ליסוע כדי לקבל את השירות שאנחנו מקבלים היום, רק במקום רחוק הרבה יותר וברמה נמוכה הרבה יותר.
מבין שתי האלטרנטיבות ברור מה עדיף וככל שנקדים לעשות זאת – היוזמה תהיה בידינו, נהיה חזקים יותר במו"מ מול קופ"ח ונוכל להשפיע יותר על מה שנקבל בסוף.
נכון שלא הכל מושלם בתוכנית ויש עוד מה לשפר, אבל צריך להתקדם קדימה ואת השיפורים ניתן יהיה לעשות בהמשך כשיוקם צוות העבודה, אנחנו רק בתחילת הדרך וכרגע צריך להחליט האם אנחנו רוצים מרפאה קרוב אלינו בטווח הליכה עם יכולת השפעה כזו או אחרת על אופיה או מרפאה רחוקה שעל כל דבר הכי קטן נצטרך ליסוע אליה מבלי שנוכל להשפיע כלל על אופיה.
ציון
ציון, רק לחדד אנשים מעל גיל מסוים וחלקם עם מחלות מסויימות לא יכולים להחליף קופת חולים.
זה נכון רק לגבי אנשים צעירים.
נויה
נויה,
כל מילה בסלע, כל הכבוד אי אפשר לנמק יותר טוב ממה שכתבת.
בברכה
יוסי בליך
שלום לכולם,
אינכם רואים שכבר היום המרפאה שלנו "דועכת"? תנסו למצוא תור מיידי לרופא המשפחה ותודיעו לי עד כמה הוא מיידי….
התשובה שאתה מקבל מהמרפאה: אם אתה לא מוכרח, אז תבוא לרופא בעוד שבועיים כי עכשיו אין מקום. ומה בינתיים? לסבול בשקט? להתאפק עם הבעיה שמטרידה אותך?
כנראה שלגודל יש גם כוח, אז אני מעדיפה מרפאה אזורית גדולה וליד הבית כמה שאפשר. אנחנו חיים בזמנים אחרים וככל שנקדים להפנים זאת, ייטב.
בריאות שלמה.