הכל החל בשיחת טלפון שקיבלתי, בדיוק לפני חודשיים. בצד השני היה עילאי הנכד שלי שאמר לי: "סבא, אני רוצה ללכת איתך את שביל הגולן".
תשובתי המיידית הייתה "כן, בשמחה".
סיכמנו להיפגש בהקדם ולדבר על כך. בינתיים, לקראת הפגישה, ביקשתי מעילאי ללמוד קצת על השביל, אורכו ומספר הימים הנדרשים להליכה כזו כמו גם התנאים ללינה, אוכל ומים לאורך המסלול.
נפגשנו לאחר מספר ימים כדי לדבר ולסכם ומיד הבנו שאנו בראש אחד לגבי הזמן הרצוי לביצוע הטיול. החלטנו על שבעה ימי הליכה ללא שינה בשטח ובמקומה החלטנו להיעזר באפשרויות הרבות שיש לאורך המסלול.
למי שאינו מכיר – שביל הגולן מתחיל בחרמון ומסתיים בכפר תאופיק, מעל תל קציר. אורכו כ–140 קילומטרים והוא עובר על פני האתרים היפים של הגולן.
סיכמנו לעשות מספר טיולי הכנה אשר ידמו במקצת את המסלולים העתידיים אותם נעבור בגולן וכן לנסות ולבדוק אם מתאים לנו להיצמד האחד לשני למשך שבוע שלם.
יצאנו לשני טיולים בכרמל בדרגת קושי נמוכה ביחס לצפוי לנו ולטיול בגלבוע ברמת קושי גבוהה יותר. מצאנו את עצמנו דומים במחשבות ובציפיות ובעלי יכולת גופנית לעמוד בקשיים ובעיקר בעלי יכולת לשתף פעולה בקשיים הנפשיים, אם יהיו.
רק לאחר פגישה זו, חשבתי כי ייתכן ולקחתי על עצמי משימה קצת קשה לגילי: הליכה של 20 קילומטרים ביום, כאשר אני נושא תרמיל שאמור לשקול 10-12 קילוגרמים במשך שבוע ימים. בדיעבד, נודע לי שגם אצל עילאי עלו מחשבות דומות ורק הרצון וההסכמה של שנינו, הובילו אותנו ליציאה לדרך.
אני לא עומד לתאר את המבנה הגיאוגרפי של רמת הגולן או לתת שעור מולדת. אני רוצה לשתף בחוויה של נכד וסבא וביופי ובקושי של מסע משותף הנמשך שבעה ימים.
המאמץ הפיזי פותח חוויה של דיבור האחד עם השני ומנגד, יוצר גם הסתגרות והתמודדות שקטה עם הקושי. כל זה הוביל לפתיחות ולשיתוף בינינו, גם בנושאים שאינם קשורים כלל לחוויות הטיול.
הגענו לרמת הגולן בתקופה בה מזג-האוויר מצוי בין גשמים לחמסין והפריחה בשיאה, כפי שלא הייתה כבר שנים רבות. זאת סיפרו לנו תושבי הגולן איתם נפגשנו.
החרמון הלבן המשקיף מלמעלה, פריחות העצים, הפרחים והאחו הירוק, גורמים ללב להתרחב ולנפש להתפעם. קפה משותף בצילו של עץ מלבלב, או איזו עלייה קשה עם התרמיל המעיק על הגב, גורמים להתפתחות קשר שקשה למצוא בדרך אחרת.
לבקשת עילאי סיפרתי לו על קרבות מלחמת יום הכיפורים בהם השתתפתי באזורים בהם עברנו, קרבות עליהם כמעט ולא דיברתי קודם לכן. סיפרתי על עצמי ועל חיי טרום הולדתו ומנגד, הוא שיתף אותי במחשבות על עתידו הקרוב והרחוק יותר.
כך, חלף לו שבוע והנה אנו ניצבים בתאופיק מתחת השלט "סוף מסלול". אנחנו תוהים "כבר נגמר?" קצת עייפים בגוף אבל עם גב זקוף, למרות התרמיל הכבד וראש מורם ומחשבה ובעיקר שמחה בלב.
ללא המסע הזה, לא היינו מגיעים להכיר האחד את השני או כפי שאמר לי עילאי: "לא הכרתי אותך עד היום". עילאי זכה במתנת שחרור מהצבא לה הוא ייחל ואני זכיתי במתנה לגבורות.
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (159)
- בטחון (20)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (12)
- בנות ובני משק שעזבו (15)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (62)
- דבר המערכת (129)
- הנהלה (346)
- הפרטה (137)
- התנדבות (42)
- וידאו (22)
- ותיקים (175)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (224)
- חירום (16)
- חניה (18)
- חקלאות (50)
- חשמל (22)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (134)
- כללי (640)
- לזכרם (227)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (96)
- מזון (39)
- מחזורים (8)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (68)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (158)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (32)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (34)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (503)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (146)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (14)
- תכנון (164)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (38)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
תגובות אחרונות
- לאה אשכנזי הרץ על לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- נאוה על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- נויה לס על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
- רעיה מירון על "בכל זאת, זה צובט בלב" / איילת אסטליין כהן
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תניה רטר מעבירה ל…
- גח"א במלחמה – אוקטובר 2023 / ליאורה רופמן, יו"רית קיבוץ
- ומה מספרים המתארחים מהעוטף? / שלמה כהן
- תנו להם רובים / ליאור אסטליין
- מתנדבות 2023 / שלמה כהן
- ממלכת דוד / ליאור אסטליין
- עוף ברימונים / יהושע זיו
- לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שלוה ברוך מעבירה ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- הזמנה לבכי / ארנון לפיד
- אנחנו שנינו מאותו הכפר / שלמה כהן
- מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- חשמל בכפות ידיו / ליאור אסטליין
- הגנים לקראת השנה החדשה / אנטה ז'סטקוב, רכזת הגיל הרך
- יונתן סע הביתה – חלק שישי / יאיר אסטליין
- על שינוי אקלים, פאנלים סולאריים ואחריות / רענן רז
- סלט חסה עם גרגירי רימון / בלהה זיו
- הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- על מועמדותי בבחירות למועצה האזורית / מיכל רסיס
- עושות שלום נפגשות עם פלסטיניות / שלמה כהן
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / זהבה צ'רבינקה מעבירה ל…
- על החיים ועל המוות / שלמה כהן
- אמוציות של נוי / ליאור אסטליין
- "אני מרגיש בושה" / יואב מורג
- טעון שיפור / שלמה כהן
- ארץ אוכלת יושביה / גידי שקדי
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות