שדבימים אלה, בהם ה"שד מהבקבוק" מאיים כל יום מחדש שאו-טו-טו ישבור את כלאו ויפרוץ, קבלתי את המכתב הבא, שמאיר פנים אחרות של ה"שד". נראה לי שכדאי להכיר גם אותם (בתקווה שהם לא מקרה בודד בלב).

אני שמעון ממרוקו מבקש את סליחת האשכנזים
אינני חבר במפלגת העבודה, אינני מנהיג פוליטי, אינני מתמודד במפלגה כלשהי לתפקיד כלשהו. איני חי ממיסחור וממיחזור של "הם אשכנזים" ו"אנחנו הספרדים, המרוקאים, הדפוקים". אינני במאי ואינני יכול לארגן ספונסרים לסרט "רוח קדים" אחר ושונה.
אני בן מרוקו, ואני מבקש סליחה.
בשמי, בשם הורי, ילדי ונכדי, אני מבקש סליחה משליחי העלייה האשכנזים שסיכנו את חייהם להעלות את משפחתי ארצה ממרוקו. ממורותיי ומורי האשכנזים שלימדוני את השפה העברית, חינכוני והעניקו לי את הכלים להשתלבות וקליטה קלה בארץ. מהמורות החיילות האשכנזיות שלימדו את אבי ואמי עברית.
אני מבקש סליחה ממך, רחל ינאית בן-צבי שבנית את בית הספר החקלאי "עין כרם" וכינסת בתוכו את ילדי העלייה ממרוקו ודאגת להם לחום, לאהבה, לחינוך, ביגוד, השכלה תרבות, חברה ומה לא.
מכם – שלמה ספיר, אביבה, רחל ויתר חברי קיבוץ מלכיה האשכנזים, שפתחתם את ביתכם בפני ובפני עשרות חברי בחברת הנוער בקיבוץ. שימשתם לנו משפחה חמה ואוהבת, דאגתם יום ולילה לכל מחסורנו בימים קשים. עיצבתם את בגרותנו, חינכתם אותנו לאהבת הארץ, לציונות אמתית, להגשמה, להתנדבות, לאהבת אדם, לשוויון ולעזרה הדדית, תוך מסירות אין קץ. אני מבקש מחילה מכם, מורי ומחנכי בסמינר בית ברל, שהענקתם לי את החסר להשכלה מקצועית חינוכית בעזרתה אני מפרנס היום את משפחתי.
מכם, חברי האשכנזים מהנוער העובד והלומד, שמעולם לא פסלתם איש בשל זהות זו או אחרת, שתמיד ביתכם היה פתוח בפני, ששימשתם לי משפחה אוהבת. אחים לי אתם. מכם, מאות אלפי אשכנזיות ואשכנזים מכל רחבי הארץ שעשו ימים רבים בקליטת העלייה המזרחית מתוך אהבה, מסירות ונאמנות.
"רוח הקדים" תחלוף כלעומת שבאה, יוצריה ימשיכו לחפש יצירה אחרת. זו פרנסתם. הם יחיו על הפירוד, השנאה ומלחמת האחים. כל שנותר למצפונם הוא לכרוע על חוף הסליחה.
שמעון קינן, מושב עמינדב

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896