ב"בתוכננו" מה-7.11.2014 (י"ד בחשוון תשע"ה) הייתה כתובה ההודעה הבאה:

בעקבות שנת ה-60 ושילוט עצים בקיבוץ, נוספו עתה עוד שלושה שלטי עצים: אלה אטלנטית ענקית (ליד הצריף של אושרי, במקדמות), מייש דרומי (בצידו האחורי של גן רימון), שלוש השקמים (ליד הצריף הכחול של פינדה) – שנטעו בעליה לנקודה על ידי שלושה דורות למשפחת הפנר – בן אור. כולם מוזמנים לבוא לבקר!
מעושי השלטים…

אז קודם כל מי לוקח חלק בעשיית השלטים? אורנה ויערה ישראלי, אריק סיוון, חזי אחיטוב, פנחס סרוסי וחיה ידיד.

והנה מה שאורנה ישראלי מצאה על השקמים:
"להתחלת הנטיעה באדמת יישובנו החדש (שקמים)
בשנת 1952-תשי"ב, בט"ו בשבט, יצאו חברי גבעת-חיים, אנשי האיחוד, לשתול עצים ראשונים בגבעתם החדשה. היה זה חצי שנה לפני העלייה לקרקע. נשתלו חורשת אקליפטוסים ושלושה עצי שקמה. השקמים ניטעו בידי שלושה מבני משפחת הפנר-בן-אור: שלום הסב ז"ל, הבן חיים והנכד עודד – סמל לשלושה דורות בקיבוץ העתיד, סמל להמשכיות ושילוב הדורות.
במעמד זה אמר יהודה ארז:
…אנו נוטעים שלושה שקמים. שקמים על שום מה? – משום שעץ זה מאריך ימים. לפי עדות ממקורות הספרות העתיקה שלנו הוא עושה בארץ שש מאות שנה. יהיה זה לנו לסמל: מפעל לדורות אנו מקימים – לנו ולבנינו ולבני בנינו: לדורי דורות.
ושלושה על שום מה? – שלוש שקמות כנגד שלושה דורות הפותחים בנטיעה אצלנו: הסבא, הבן והנכד. לא יקום מפעל ללא רציפות דורות, ללא שלשלת זהב של דור מוסר ומצווה לדור הבא אחריו. מאמינים אנו באמונה שלמה שבנינו ילכו בדרכנו וימשיכו במפעל אבותיהם באמונת אומן ובמסירות.
השקמה מסמלת גם את הריבוי המופרז. כשספר מלכים רצה לציין את המספר העצום של ארזים שנתן שלמה המלך בירושלים אינו מוצא ביטוי אחר מאשר "כשקמים בשפלה לרוב". אנו רוצים להיות רבים-רבים. עינינו להמוני פועלים, נוער ועולים חדשים שיצטרפו אלינו לבנות יחד את מפעלנו הגדול. שמחים אנו שמשתתפים בנטיעה קבוצת-חברים משפיים, העומדת להצטרף אלינו, יסמל הדבר את מגמתנו לריבוי, לגידול, להתפשטות. יסמל ויבשר את בואם. אמונתנו כי כשם שנטענו יחד כן נדע לגדל עצינו לטוב לנו ולתפארה."
כ"ב שבט תשי"ב 18.2.52 יומן 20 (448)

עודד בן אור

למעלה מימין חנוך, לידו יוסף למטה שרה וחיים