צילום: סמדר כרמל

בשבועות האחרונים התבררה לי אמת: בימינו, לא מספיק לעבוד קרוב לבית, צריך גם שמקום העבודה יימצא בכיוון הנכון, כלומר נגד כיוון הפקק.

למזלי הגדול, אני פונה מזרחה בשער הקיבוץ בכל בוקר והנסיעה שלי חלקה יחסית. בדרך אני רואה את הפקק מזדחל לכיוון השני, הקצה שלו נמצא בד"כ אחרי החממות של אחיטוב ומההודעות בוואטסאפ הקיבוצי ובקבוצת הפייסבוק של "השוות- עמק חפר", תחילתו אי שם באזור הרמזור החדש של אלישיב ועד צומת רופין.

פניתי לאמיר שילה, האיש שלנו במליאת המועצה (ואח על מלא למחאת בלפור) שישפוך מעט אור על התופעה המעצבנת הזו. הרי בשביל מה עברנו לגור באזור כפרי? כדי לעמוד בפקק? יש לו תשובות.

יש כמה הסברים לתופעה החדשה והמרגיזה הזו, חלקם לא נוגעים רק לעמק חפר. ווייז מציגים עלייה של 20-30 אחוזים בכמות הרכבים על הכביש (הנובעת כנראה מהימנעות בשימוש בתחבורה ציבורית וכמות מועטה של יוצאים לחו"ל, תופעות ארציות הקשורות בקורונה).

בנוסף, מזה כשלוש שנים מתנהלת המדינה ללא תקציב ופרויקטים רבים וגדולים של תשתיות הוקפאו או החלו באיחור, כגון שדרוג כביש 57, כביש 444 שאמור להיסלל ממזרח לנו מתבצע בעיכוב רב ואפילו הכיכר בין הקיבוץ לחרב לאת (שהעבודות עליה יתחילו החודש) היא דוגמה לכך.

צילום: סמדר כרמל

אלו דוגמאות מצוינות למה שטענו במהלך המחאה- היעדר תקציב מדינה פוגע בכל אחד מאיתנו באופן אישי ובחיי היומיום, תזכרו את זה בפעם הבאה שאתם עומדים בפקק תנועה או חוצים צומת מסוכן או נכנסים לקלפי.

יש גם בעיות מקומיות: פתיחת שנה"ל האקדמית החזירה את הסטודנטים לרופין. היעדר תחבורה ציבורית נוחה למכללה ותוספת מסלולי לימוד שהעלו את כמות הסטודנטים במכללה, גרמו לכך שנוצרו פקקי ענק בצומת רופין, דרכו עוברים גם לתיכון, למבנה המועצה ולמושבים הפנימיים יותר. תוסיפו לכך בדיקות "תו ירוק" בכניסה למוסדות הללו ותקבלו פקק של שלוש שעות וילדה עצובה בכיתה ב' שבילתה שעתיים באוטובוס עומד בפקק במקום לעדור בחוות הנוי ליד כפר מונש.

אמיר מספר שראשת המועצה נפגשה עם מנכ"לית משרד התחבורה בנסיון למצוא פתרונות, חלקם פתרונות עומק, חלקם שטחיים כדי לתפור את הסיטואציה הבלתי אפשרית כיום ונעשים מספר נסיונות להקל על המצב.

צילום: סמדר כרמל

תקווה גדולה תולים בשירות ההסעות "קוויקר" שהוא שילוב בין אוטובוס למונית, מערכת הסעות חכמה המאפשרת הזמנת מקום בנסיעה ובחירת יעד, כשהמסלול משתנה בהתאם לביקוש. המועצה נבחרה לביצוע פיילוט והביקוש, לפחות בהתחלה, היה רב אך במבחן התוצאה השירות לא עומד בציפיות. מערכת ההזמנות מסורבלת ולא ידידותית וישנן תקלות רבות. אם יפעל כפי שאנשי התוכנה מחוייבים, ניתן יהיה להוריד רכבים רבים מהכביש בעמק.

בנוסף, המועצה מנסה לקדם מול משרד התחבורה כביש עוקף רופין מדרום למכללה שיקטין את הניקוז המסיבי לצומת. משטרת התנועה הקצתה לעמק שלוש ניידות בשעות העומס בבקרים ואחה"צ והן מווסתות את התנועה ובמקביל מבצעות מדידות תנועה כדי להבין איך ומתי יש לווסת את התנועה ולנהל אותה נכון. "מדובר בפלסטר", מציין אמיר. כלומר, פתרון זמני לסיטואציה הקשה שנוצרה.

את כל התקווה, תולים אנשי המועצה בהקמת תחנת הרכבת באחיטוב. ברור שהתחנה יכולה להוריד מאות רכבים ביום מהכביש ולפתור את מצוקת הצפיפות והעומס, אך בהליך קפקאי לוט בערפל, ניתנה הוראה (לא ברור בידי מי) לבטל את התחנה. במשך שנים מעלה המועצה צורך להקמת תחנת רכבת במזרח עמק חפר והציעה את בת חפר בעוד משרד התחבורה התעקש על אחיטוב. בבת חפר מתבצעת כעת הרחבה גדולה ולכן התחנה בקו המזרחי חיונית ביותר.

מכיוון ש"טוב ציפור אחת ביד" המועצה המשיכה בקו של משרד התחבורה, שטחים הופקעו מחקלאים, תוואי הכביש שונה ובסוף, התגלה (דרך מנהל העבודה בשטח, שום הודעה רשמית מגורם רשמי כלשהו!) שהקמת התחנה בוטלה. הוגשו שתי עתירות לבג"צ נגד משרד התחבורה, האחת בידי המועצה והשנייה של מספר תושבי העמק ושתיהן נדחו. שרת התחבורה החדשה, מירב מיכאלי הייתה קרן של תקווה בנושא ולדברי אמיר, מתברר שהיא אינה רתומה לעניין במאת האחוזים כפי שקיוו וציפו.

צילום: סמדר כרמל

המשרד מנסה "למכור" כפתרון לעמק חפר את תחנת באקה אל גרביה שעתידה לקום כארבעה ק"מ מזרחה לאחיטוב. פרט חשוב לגבי תחנה זו: היא עתידה לקום בעוד 25 שנים על קרקעות בבעלות פרטית שטרם הופקעו/ נרכשו ע"י המדינה. לפני כשבוע נערך דיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת בהשתתפות ראשת המועצה ונציגי ועד הפעולה להקמת התחנה. הדיון הסתיים בדרישה של ועדת הכלכלה ממשרד התחבורה לחשוף את הנתונים בגינם בוטלה התחנה. אמיר מציין לטובה את השר מיכאל ביטון ואת ח"כ רות וסרמן לנדה (המתגוררת בגן יאשיה) מסיעת "חוסן לישראל" המסייעים רבות בקידום התחנה ודורשים לקבל תשובות בנוגע להליך הקפאתה.

סיימתי את השיחה מדוכדכת, אבל אמיר, אופטימי מטבעו, כמו בימים הכי מכוערים וקשים בבלפור, מעודד אותי שהכל נזיל ושבכל שבוע משתנים דברים, בתקווה שלטובה וצריך להאמין בשכל הישר ובהיגיון ולקוות שגם במשרד התחבורה יתעשתו במהרה.