הנושא התיאולוגי-פסיכולוגי-פילוסופי מאד חזק בקולנוע. הרבה תסריטאים ובמאים אוהבים להתפלסף בנושא האמונה (בעיקר נוצרית), מיסטיות, רוחניות. כזה הוא הסרט "אמא!"
בדרך כלל אני ממליצה פה על סרטים ללכת לראות. הרשו לי לחרוג ממנהגי ולהמליץ בחום הפעם על סרט שכדאי מאד לא להתפתות ולהגיע אליו. הסרט "אמא!" הוא מלא הבטחות, הוקרן בפסטיבל חיפה, מוקרן בבתי קולנוע לב. אין יותר הבטחה מזה, לא? אז לא! אמור להיות סרט מתח, אימה, מיסטי פסיכולוגי. נכון, הרבה פסיכולוגי ומיסטי יש, בבל"ת שלם! קראתי עליו 2 בקורות הפוכות. האחת קטלה לגמרי והשנייה היללה בהיסוס. החלטתי לנסות. האמת היא שכשהתחיל עוד הייתה לי תקווה שהמהלל צדק. אבל אז זה המשיך והגיע לרמות של רעש, אלימות, בלגן וסצנות מחרידות ומיותרות לגמרי בסרט נוראי ומופרך המתיימר להיות משהו כמו דיון קולני מדמם באלוהות (הרבה מוטיבים נוצריים…), מאמינים והערצה עיוורת. תעשו לכם טובה ותחסכו מכם את החוויה… תלכו, במקום, לסרט "אנשים ומקומות". תיעוד מסע של אנייס ורדה (במאית הצרפתית בת כמעט 90..) וג'יי אר – אמן צילום צעיר יחסית. הם מסתובבים בכפרים בצרפת ויוצרים. סרט פשוט מענג ויפה! הכימיה בין השניים והיצירות המקוריות שלהם פשוט מקסימים!

אם כבר מדברים על אלוהות, קוסמיות, רוחניות אז השבוע יוקרן אצלנו הסרט "הבקתה". אב שבתו הקטנה נרצחה, נקרא ע"י ישות נעלמת (שלא משאירה עקבות בשלג…) לחזור לבקתה שם זה קרה. לעבור תהליך, לפגוש מאמנים אישיים ולעבוד על הרוחניות והשקט הפנימי שלו תוך קבלה והשלמה. דתי/נוצרי, אמרנו? אבל במעטה מיסטי… סרט לא מכביד, קליל כנוצה ומעביר שעתיים תוך סריגה. לפחות יותר רגוע ושלו מהרשום למעלה.. אפשר גם להנות.