הסרט "חיים משוגעים" האיטלקי הוא סרט קצת פמיניסטי. מסען של שתי נשים ששוברות מוסכמות וחוקים עם כל מטר שהן עוברות. שתים שלא הכירו אך נפגשו, באקראי, במוסד פסיכיאטרי. דונאטלה, שניסתה להתאבד כשילדה נלקח ממנה וביאטריצ'ה האריסטוקרטית שחיה בעולמה העשיר. במקרה הן עולות על אוטובוס לא נכון (או ממש נכון…) ומתחילות מסע ברחבי איטליה, לבוא חשבון עם אלה שהביאו אותן למצבן הנוכחי. אלו, במקרה, הם גברים, שמוצגים באור ממש לא מחמיא… שתי השחקניות מחזיקות את הסרט בהופעה מצויינת, האחת מוחצנת ומלאת הומור והשנייה, בכאב גדול וכמעט השלמה עצובה עם מר גורלה. תומכות זו בזו לאורך כל הדרך. ראויה לציון בניית מערכת היחסים ביניהן ביד בימאית מדוייקת וצילום שאינו דומה לגלויית נוף איטלקית (אפילו לא עיירת הנופש על חוף הים). ביקורת על איטליה הדקדנטית של ברלוסקוני, מחווה לפליני וציטוט ישיר גם לתלמה ולואיז. יופי של סרט!

בסוף ספטמבר האחרון היה יום הקולנוע הישראלי, במסגרתו הוקרנו בכל בתי הקולנוע רק סרטים ישראלים. איזה שפע! היה לי קשה לסנן מתוכם רק 4 לצפייה! זו השנה השלישית שמתקיים יום כזה וההיצע האיכותי רק גדל. בווידאו השבוע "חתונה מנייר". עוד סרט ישראלי (משנה שעברה) נפלא! מצולם במצפה רמון, על שפת אחד מפלאי הטבע המופלאים – מכתש רמון. העיירה ואנשיה, לעומת זאת, עלובים, מאובקים וחדלי אישים. חגית (מורן רוזנבלט הנפלאה), נערה עם פיגור שכלי, עובדת במפעל כושל לנייר טואלט, מאוהבת בבן של הבעלים (רועי אסף הנהדר), חולמת על חתונה ומייצרת לו אין סוף בובות כלה מהנייר. מושא אהבתה קרוע בין הפסון של גבר גבר מול חבריו, לבין הרוך והעדינות באהבתו הסמויה לחגית והמחוייבות והאחריות הבן להוריו. אסי לוי, מצוינת כתמיד, משחקת את האם קשת היום העובדת בשיא היופי במקום – מלון בראשית. סיפור קטן ועדין על צעירים ללא עתיד, פרנסה וחיות, בעיר מאובקת וחסרת חן, שמצולמת נפלא. כמו סוף העולם. הפער בין נוף הקדומים היפהפה, המלון העשיר ועליבות החיים של הנפשות הפועלות מומשל יפה בשמלת הכלולות המפוארת העשויה מנייר טואלט… וגם כאן הגברים לא יוצאים טוב… שווה בהחלט!