שלום לאה,
הנושא כבר עלה בצוות על רקע צירי הגישה לאזור התעסוקה. במסגרת העבודה על שבילי האופניים ושיפור הכבישים נדון גם על נושא תנועת הקלנועיות, ובהחלט נקח זאת בחשבון.
כשהנושא יידון בצוות נשמח להתייעץ עמך.
כמו כן את מוזמנת להגיש לי מכתב מסודר עם כל הרעיונות.
כל טוב,
ארז

לארז, שטביעת האצבע שלך, נראית לרוב, בתכנון וביצוע תשתיות בקיבוץ-מבקשת להזכיר, שבין כלי-הרכב והאופניים, יש עשרות קלנועיות, שנהוגות על ידי פנסיונרים ואחרים. נראה שהטיפול בתשתיות לנסיעה בטוחה של קלנועיות – במדרכות, צמתים, מחסומים, במפרים, כבישים וכו', לא נבחנה. הנסיעה לעיתים גובלת בסכנת נפשות ונפילות. התיקונים,נראים לי פשוטים ומתבקשים. מוכנה להיות שותפה לכך.
בברכה-לאה ועמי רטר.

עדי, תודה על השיתוף!
אני רוצה להצטרף לעדי ולקרוא לכל ההורים להצטרף לתהליך. אני קצת שותף לתהליך ההתחדשות החינוכית ברמה המועצתית ואחד הצדדים החשובים המדוברים הוא הקשר בין ביה"ס לקהילה ולהורים. הרעיון הוא 'לשבור את קירות הכיתה' גם בהקשר הזה – החינוך הוא מכלול שביה"ס והכיתה הן רק חלק ממנו. חשוב ליצור רצף חינוכי שכולל את הקהילה, ההורים, החינוך הבלתי פורמלי, וגם ביה"ס. כאן חלק מההובלה צריכה להיות שלנו – ההורים והקהילה, ובטח ובטח שלנו כחלק מקהילת חינוך מפוארת כמו גח"א. ועכשיו זו ההזדמנות!
בהצלחה לכולנו בתהליך ותודה מראש לכל המצטרפים!

רענן,אין נביא בעירו.בהצלחה.

לפי מה שזכור לי יש לנו קרן קטסטרופות.

בדיוק למקרים כאלה….

נדהמתי לקרוא את הודעתה של אלה. האומנם חבר שנקלע לצרה כזאת צריך לפנות במכתב ישיר אל החברים ולבקש עזרה אישית? בשביל מה יש לנו מוסדות רווחה וקרן ערבות??? ואם הבקשה היא לתרומה ב"נאטורל", האם נעזבה אלה לנפשה כדי שאחד החברים יזדעק ויתרום לה את הכליה הנחוצה? מה קורה פה?!?!

למיטב זכרוני, אני היא "החברה על אם הדרך" (או לפחות אחת מהן) והשאלה נשאלה ברוח של קירבה. אבל בסופו של דבר היא גררה שאלה נוספת: מה פתאום "יהודי בקיבוץ"? האם "יהודי" הוא דבר שונה מסתם חבר קיבוץ? האם מעמדו הוא כמו גוליבר בליליפוט?
האם זה אומר שאני, או בעצם כולנו, כל חברי הקיבוץ, איננו יהודים? האם צריך ללמוד או לקרוא את פרשת השבוע כדי להיות יהודי? האם הדרך היחידה ליהדות היא קיום מנהגים דתיים?
יש לי ויכוח ארוך עם המגמה של ה"יהדנות" בקיבוצים, הרואה באמונות, או במנהגי הדת היהודיים את האפשרות היחידה להיות יהודי. אני מפרגנת ליותם את בחירותיו וגם את רצונו לשתף אחרים, אך אנא, אל תוציא אותנו, על יהדותנו החילונית, אל מחוץ לתחום.

בשביל זה יש עורך

ואם העורך חושב שדברים שנכתבו לעלון מובעים בסגנון בוטה שאינו הולם שיח קיבוצי, לפניו שתי אפשרויות: להציע לכותב ולסייע לו לשנות את הנוסח; או: לפסול את הפרסום. אחד מתפקידיו של העורך הוא למנוע סגנון שאינו הולם.

לאילת (השחר המאירה כל בוקר מחדש) וטל (המבורך מברכת הטל), רז (שאינו סוד) וסתיו (העונה החביבה עלי), מברך אתכם לחזרה הביתה. שמחים שהגעתם.
גל רסיס והמשפחה

כל מילה בסלע.
מדהימה, אדיבה, עוזרת, קשובה
לכל אחד, כן ירבו כמוה.
עץ תפוזים שלם בשבילה.

גליה מאד יפה מה שכתבת על הפרשה

תודה לציון על דבריו, כפי ראייתו את הדברים.
ניכר כי המלאכה עוד רבה, אך אין זה אומר כי אצה לנו הדרך.
לגופם של דברים, אני ממליץ לכולם לקרוא עד תום את החלטה 1488- היא החלטת המנהל בדבר חלופת האגודה+ הנספח הנלווה להחלטה.
באשר למענה ציון בנוגע לטבלת האיזונים וכן כי הדבר אושר ברוב קולות וכיוב'- להלן החלק הרלוונטי מתוך החלטה 1488:
"14. הסכום שתיגבה האגודה מהחבר בגין זכות חכירת המשנה, לא יעלה על הסכום למגרש ששולם על ידי האגודה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית."

סדרה ממש מצוינת

גם הפעם, יזהר, כמו במפגש הקודם, לא הבנת את טענתי. בכלל לא דיברתי על התשלום של הדיבידנדים ואופן חלוקתם אין טעם לגרור אותי לוויכוח שלא מעניין כאן. מה שהתכוונתי אני מסבירה שוב: לפי חלופת המנהל, הותיקים יצטרכו לשלם סכום של 30-40 אלף ש"ח. לפי חלופת האגודה בערך פי ארבע 200 אלף ש"ח. את מה שמגיע למנהל מהותיקים ברור שצריך לשלם, וזה גם לא מאוד מסוב… כל השאר זה כסף לקיזוז עם שאר הקיבוץ כולל החברים החדשים. את הסכום הזה אינני מתכוונת לשלם. אף אחד מילדי איננו עשיר מספיק כדי לבנות כאן את ביתו . אשמור את הכסף כדי לחלק להם אחרי או לפני מותי. מקווה שהבהרתי את הנקודה. תודה.

למה ומדוע אני חשה תמיד אי נוחות כשאני שומעת על מעלליו של אנונימוס, הוא הרי כלל אינו מייצג אותי. רק את עצמו – הפחדן. יותם, לירון ובנותיכם החמודות, שמחה שבחרתם לחיות איתנו, מאחלת לכם הרבה אושר ונחת, בטוחה שנהנה מכל הטוב שאתם מביאים עמכם

יותם כתבת ברגישות על נושא כל כך מורכב.

לאה, את מוזמנת להגיע לאזורים שעליהם כתבת בצורה כל כך נחרצת – גן השעשועים והשביל המוביל מהשכונה למתחם החינוך, ולראות תנועה שוקקת ופעילות רבה של ילדים והורים בשעות הבוקר, אחה"צ והערב.
ולעניין פתיחת "המחסום המיותר" בכביש המוביל ממגרש החניה לכולבולית – זהו כביש פנימי המקשר בין השכונות החדשות לשאר חלקי הקיבוץ ומאפשר מעבר בטוח לעשרות ילדים שרוצים להגיע לביתם בבטחה. קצת תמוה שאת מתלוננת על המהירות בה נוסעים בכביש העוקף שליד ביתך ובאותו משפט מבקשת לפתוח כביש אחר… אולי אנחנו "צעירים משכונת הבנים" אבל אנחנו מכירים ומבינים טוב מאוד את הצרכים שכנראה קצת שונים מהצרכים שלך.
יותר סובלנות וסבלנות כלפי הצרכים המגוונים של החברים בקהילה ופירגון לאנשים שעושים (ואולי לפעמים גם טועים) יאפשרו לנו להיות במקום שיותר נעים לחיות בו.

לאה שלום,
מזמינה אותך לבוא מידי יום בשעות אחר הצהריים/ערב ולראות הורים וילדים רבים נהנים ממתקני הגן..
האם זו השקעה מיותרת? אינני יודעת, עניין של סדרי עדיפויות.
האם הוא פעיל? בהחלט כן!

לאה את כל כך צודקת.
יש עוד נושאים רבים במצעד האיוולת שלא העילית.
השקעות מיותרות וביזבוז כספי הקהילה על פרויקטים נלוזים.
כמו הפרגולה שבונים בצמוד לחד האוכל ומגרש החניה המיותר שניבה מעל למיבנה לב הפרדס או מה שניקרא בזמנו מבנה המג"ח.
כל זה מחויר לעומת מצעד האיוולת בדחיפה לקניית מגרשי בתי החברים לצורך קבלת 150 התרי בניה בטרם הגעה למספרים מדויקים מול רמ"י, (נכון להיום מגרש 350 ממ"ר בחיבת ציון עולה מעל מיליון ש"ח).

אני רוצה להסביר מה זאת "השדרה המרכזית" וכמה המושג הזה נכון ומהווה קן מנחה וחשוב לועדת תיכנון. לפני כן גם לי יש גילוי נאות: כמי שנמצאת מספר שנים בועדת תכנון, אני נפגשת מקרוב בעבודתו של עמוס האדריכל ואני מאד אוהבת ומעריכה את הגישה התכנונית שלו ובעיקר את הכבוד והיחס שיש לו לתכנון העבר של הקיבוץ – גם למתאר הכללי וגם למבנים המשופצים שנשמרים בסגנון "האלכסי" שלהם/שלנו.
בתכנון המתאר הכללי המאד מסודר של הקיבוץ, שכונות המגורים נבנו במעגל חיצוני ובמרכז – מצפון לדרום וממערב למרכז מוקמו מבני שירות, תרבות וחברה, שעמוס קורא להם "השדרה המרכזית" וחשוב מאד לשמור עליה בעיקר כעת שחלק מהמבנים עוברים הסבה.
אביא שתי דוגמאות: כשועדת תכנון התבקשה להציע שימושים למרפאה, או למכבסה למשל, היה ברור שבמרפאה לא יוקם מתחם משרדים, או כל שימוש אחר שידרוש כניסת רכבים מאסיבית לכביש פנימי העובר בין מגורים ומבני שירות, אלא שזה יהיה לשימוש תרבותי חברתי כלשהו. לגבי המכבסה – למרות שזה מבנה שיכול להתאים למפעל תעשייתי קטן, או משהו דומה, היה ברור שאפילו אם זה יכול להניב הכנסה, הוא לא ישמש מטרה כזו בגלל סמיכותו לשכונת המגורים וכדי לא לפגוע בתכנון הנכון כל כך של שדרה מרכזית והחלופה שמוצעת מתאימה הן לאופי המקום והן לצרכי אוכלוסית הקיבוץ.
גם בתכנון של מיקום שכונות מגורים חדשות לוקחים בחשבון את הנגישות והמרחק מהשדרה הזו.
לסיכום לעניות דעתי בגבעת חיים יש הלימה יפה בין התכנון לבין החיים.