IMG-20210109-WA0017

כשהבנות שלי היו במרכזון בית האלון, לא כל-כך מזמן, יצא שהייתי מקבל מדי פעם טלפון מטלי סופר (אחיטוב) לפני שעת האיסוף ב-16:00. טלי, מנוסה שכמותה, נהגה לפתוח את השיחה מיד במילים "הכל בסדר", כדי להרגיע את ההורה המודאג מהשיחה החריגה.

אבל בשיחה הזו לא נכלל "הכל בסדר". מבחינת טלי, שסיימה לאחרונה את תפקידה כמנהלת אתר האינטרנט של הקיבוץ ואת קבוצת הפייסבוק (לצד היידי) לא הכל כל-כך בסדר בגבעת חיים איחוד, אף שהיא מצהירה על עצמה כאופטימית ומקווה שיהיה בסדר. נפגשתי איתה כדי לשמוע על תחושותיה ומחשבותיה לגבי תהליכים הקשורים בשיח בקיבוץ על רקע השנים שבהן שימשה כמנהלת מרחבים מרכזיים.

אבל רגע, מה זה בכלל התפקיד הזה? "בעקבות החלטה של אייל ניסן להקים אתר לגבעת חיים איחוד בשנת 2008, התחלתי בתפקיד מנהלת האתר ועבדתי עם צוות שכלל את יורם פארן, שלומית לוי-ארזי (אשתו של בעז) ערן נבון ורן זילבר. במשך שנה עבדנו על אפיון האתר: אילו תכנים יכלול וכיצד ייראה. במסגרת התהליך, עברתי על עשרות אתרים של קיבוצים כדי להתרשם, ובחרנו חברה מנוסה לבניית אתרים.

כעבור שנה ולאחר עבודה רבה, האתר עלה לאוויר. באותו שלב הוא התמקד בהנגשת הצד הממסדי של הקיבוץ ופחות בצדדים החווייתיים והתרבותיים של הקהילה. האתר הציג את המבנה הארגוני של הקיבוץ, העלה את הפרוטוקולים מהוועדות ומההנהלות וסיפק אינפורמציה על הענפים והעסקים הקטנים בקיבוץ. לצד המידע, העליתי בכל שבוע סרטי ארכיון של 'גלי גבעה' (אוצר מדהים של זכרונות).

צילום: שירלי צ'רבנקה

צילום: שירלי צ'רבנקה

 

כעבור כמה שנים, נכנסה היידי כמנהלת תחום מידע והפכה מעורבת גם בניהול האתר. יחד איתה, עיצבנו את האתר מחדש והיידי במרץ רב ואופייני, שילבה באתר פונקציות חדשות וייצרה מדור הנצחה ומדור ארכיון מפוארים, שכמוהם יש במעט מאוד קיבוצים, וזו חוויה מומלצת מאוד לחובבי נוסטלגיה".

לפני כמה שנים ובעקבות הפופולריות הגואה של פלטפורמת פייסבוק, הוקם דף פייסבוק ואחר כך קבוצת פייסבוק. טלי מספרת שלא ששה להתמודד עם הדרמות הנלוות לדינאמיקה המאפיינת את השיח בפייסבוק, אבל כחלק מתפקידה כמנהלת אתר האינטרנט של הקיבוץ נוסף גם ניהול דף הפייסבוק, כשהיידי מובילה את ניהול הקבוצה והיא "לצידה".

"בשלב מסוים החלו, כצפוי, דיאלוגים סוערים בדף הפייסבוק והתחלנו לשאול את עצמנו איך להתמודד עם הדברים. לא הכרנו את אופן ההתמודדות במרחב החדש, אז התחלנו לחקור דרך מנהלי קבוצות פייסבוק שונים, התייעצויות עם עורך-הדין של הקיבוץ ועוד. בשלב מסוים החלטנו לצאת לתהליך של התייעצות ציבורית כדי לחשוב על מדיניות מנחה מול הדילמות בנוגע למתי ואיך להתייחס לטקסטים שנכתבו בסגנון בוטה מאוד. מצד אחד, יש תחושה שצריך להגיב לדברים שעולים ולבקש לערוך אותם בשל הסגנון ומצד שני, זה מעורר אצל אנשים תחושה של סתימת פיות וצנזורה. אגב, למיטב זכרוני מעולם לא קיבלנו פניות מגוף ממסדי של הקיבוץ בהקשר הזה. הפניות היו תמיד מצד חברים בקבוצה, מה'שטח', ותמיד בנוגע לסגנון ולא בנוגע לתכנים או לדעות עצמן".

כן, היה גם צוות פייסבוק. "לפני כשנתיים הקמנו את הצוות וכל הציבור הוזמן לקחת בו חלק (גם אתה, רועי, היית חלק ממנו). קיימנו סדרה של שלוש פגישות. מהפגישה הראשונה יצאנו היידי ואני מבולבלות כי נשמעה בה כל קשת הדעות: החל מהמלצות להשתמש בעורך-דין, לתבוע, לחסום, להוריד וכלה באמירות שאסור לנו לגעת בשום דבר, שזה הסגנון בפייסבוק וכל נגיעה היא מסוכנת, שזה מדרון חלקלק שיוביל לסתימת פיות.

צילום: שירלי צ'רבנקה

צילום: שירלי צ'רבנקה

לפגישה השנייה כבר הגענו עם כיוון לגבי ההתנהלות הנכונה לדעתנו והתגבשה החלטה שלא מורידים שום פוסט. אם מתקבלת פנייה, אנחנו פונים לכותב הפוסט בטלפון ומשוחחים אתו על העניין. התחלנו ליישם את המדיניות הזו ולטעמי, השיחות היו תמיד ברוח טובה. רובם המכריע של הכותבים שאליהם פנינו השתכנעו לערוך, להוריד או לשנות.

בשיחות אמרתי: 'אם אתה רוצה להשפיע ושיקשיבו לך, כדאי לך לדבר באופן מכבד, כדי שיקשיבו לתוכן של הדברים'. וזה עבד. התחושה שלי היא שהמהלך עשה עבודה, אנשים שינו את הסגנון במידה מסוימת ואני מרגישה שיש מאמץ לשמור על שיח לגופו של עניין ולא לפגוע".

בחודש יולי האחרון החליפה גלי אבן-שושן את טלי בתפקידיה באתר ובדף הפייסבוק. "אני חשה שהשיח כיום פחות סוער ושיש התמתנות כללית. אני עדיין נכנסת ומסתכלת, אבל האנרגיה שלי להיכנס לזה פחתה והאמת היא שגם בעבר הרתיע אותי להיכנס לזירת התגוששות".

אפרופו התגוששות, מה היו האתגרים המרכזיים בתפקיד?

"האתגר המרכזי הוא לשמור על האתר רלוונטי והכי נכון ועדכני לקהילה. במהלך השנים תהיתי לפעמים אם צריך לשנות את כל הפורמט של אתר האינטרנט של הקיבוץ, כך שיאפשר יותר ביטוי של 'מה שקורה בשבילים' ולא רק את ההתנהלות הממסדית של הנהלה, ענפים, עסקים ומוסדות. אני מרגישה שעד לפני כשנתיים היה ניתוק מסוים בין ההתנהלות של כל גופי הניהול לבין 'השבילים' והאתר המאוד-מאוד 'ממסדי' לא תרם להבאת 'קולות השבילים' לתוך גופי ההנהלה".

והיום? "אני חושבת שהיום יש הבנה שצריך להיות דיאלוג ושצריך לפתח את הכלים לשיח הדדי שבמסגרתו יהיה פידבק מצד הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות ולכן, אני חשה אשמה במידה מסוימת על כך שהאתר שעיצבתי ובניתי הלך יותר עם הקו המיושן הזה, שלפיו הקיבוץ זה מה שהממסד עושה ומחליט ומפרסם, ופחות עם הזרם, הגעש והתנועה המאפיינים ציבור מורכב שחיים בו כמה מאות חברים ותושבים".

צילום: שירלי צ'רבנקה

צילום: שירלי צ'רבנקה

אני תוהה לגבי ההזדמנויות והיתרונות שהתפקיד מאפשר. "שנים רבות הייתי גאה מאוד באתר הזה. אני יודעת בוודאות שזה אחד האתרים העשירים בתנועה הקיבוצית. ניתנה לי האפשרות לעצב גם בהיבט האסתטי ובכלל להיות יצירתית. התפקיד אפשר לי גם סוג של עבודה שמאזנת את העבודה הסוערת עם הילדים במרכזון והשאיר אותי מעורבת מאוד וגם מאוד 'בעניניים', אבל אחרי 11 שנים, מיציתי".

את מעורבת כבר הרבה שנים במסגרות הקשורות בשיח בגבעת חיים איחוד: התפקידים שלך באתר האינטרנט ובקבוצת הפייסבוק, צוות הפייסבוק, צוות ההסכמות שנבחרת אליו. איך את רואה את התהליכים בקיבוץ בהקשר הזה?

"יש לי תחושה שיהיה שינוי לטובה בשיח בקיבוץ. יש הבנה שצריך לקיים דיאלוג רב יותר עם הציבור הרחב, בעיקר בתהליכי קבלת החלטות, ואני מאמינה שלא יחזרו אחורה מהמקום הזה. מצד שני, בהחלט יש סכנה שאנשים מוכשרים ומחויבים לקיבוץ לא ירצו להיכנס לקלחת של ניהול ומילוי תפקידים אם תשתלט הנורמה של התקפות בוטות ואישיות כלפי בעלי תפקידים".

ומה את מאחלת לעצמך, לקיבוץ? "אני מאחלת לקיבוץ להיות קהילה חמה, חיובית, גמישה ושמחה, שכל אחד מוצא את הדרך להיות חלק משמעותי בתוכה". ושוב, כמו באותן שיחות טלפון, נדמה שטלי יודעת לתת הרגשה שגם אם לא הכל, אז לפחות הרֹוב "יהיה בסדר".

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896