בימים אלה מסיים "המודעון" את חייו ומפנה את מקומו לאמצעים עדכניים יותר להפצת מידע. זה הזמן לעצור רגע ולהיזכר בקורותיו ולתת לו את הכבוד המגיע לו. הוא נוצר ושירת אותנו בימים רחוקים בהם היה המילה האחרונה בתחום הפצת המידע בקיבוץ ושם את גח"א "על המפה" כחלוצה טכנולוגית.

חלון ראווה למודעון שנות ה-90. אדם הישראלי

לפני 33 שנים, בשנת 1987, החלטנו לחפש דרך לשדר הודעות לחדרי החברים בטלוויזיה בכבלים. המפגש בין החברים היה שונה ממה שאנחנו מכירים היום: כולם נפגשו בחדר האוכל ובאסיפה הכללית והמודעון נועד לשרת את הציבור כאפיק נוסף לקבלת מידע באמצעים אלקטרונים, מה שהיה בזמנו דבר חדש ומרתק.

איך עשינו זאת?

הטלוויזיה החינוכית פיתחה שירות הודעות בשם "טלטקסט" ובכנס מחשוב פגשתי יזם בשם אביגדור אולשנסקי שסיפר לי שהוא הביא את הרעיון לטלוויזיה.

נסענו יחד לאולפני הטלוויזיה החינוכית ברמת אביב כדי להבין איך עובדת המערכת וכיצד נוכל להפעילה בקיבוץ. אביגדור סיפר לי שהמערכת נכתבה למעשה ע"י הבי.בי.סי באנגליה והוא תירגם אותה בעזרת ילד שלמד עם בתו בכתה י"ב. חשבנו איך להפוך את המערכת לדו-כיוונית כלומר, שהחבר ירים את הטלפון בבית יחייג למערכת וזו תציג מסך מסוים כגון שעות הפתיחה של הכלבו. כמו בפרויקטים אחרים היה לי שותף – שלומי שרון (אז נער) והוא ניסה לחבר בין מרכזיית הטלפון למודולטור המשדר לטלוויזיה בכבלים.

חלון ראווה למודעון שנות ה-90

סיכמתי עם אביגדור שניסע לירושלים להיפגש עם הבחור שמכיר את התוכנה וננסה להתאימה לצרכינו. לנסיעה הצטרף חגי בן גוריון (כן, מהמשפחה) מבית השיטה שחיפש אף הוא פתרון ללוח מודעות אלקטרוני לקיבוצו.

נפגשנו ליד בנייני האומה בירושלים ונסענו לביתו של יובל רכבי, הנער המתכנת. הוא ישב בחדרו המבולגן ליד המחשב והבחנתי שעל כוננית הספרים, היו ספרי הילדות ובחדר צעצועים בקיצור – חדר של ילד. יובל היה ידידותי ומלא רצון טוב לעזור לנו ובמפגשים נוספים שוכללה ושופרה המערכת. יובל ביקר בקיבוץ ואני התיידדתי מאוד עם אביגדור.

כך התחלנו להפעיל את המודעון שקיבל את השם Catview – "מבט החתול" מצד אחד, אבל גם Cat קיצור של כבל טי.וי (טלוויזיה בכבלים) ו-view מלשון לראות.

ילד פרוע עם מיליונים

זמן מועט לאחר מכן התחיל יובל רכבי, אותו נער עם שיער פרוע, ושלושה מחבריו – ניר, אבי ועמרי (שהיינו פוגשים לפעמים בחדרו) לפתח אנטי-וירוס כנגד וירוס המחשבים הראשון שהתגלה אז ונקרא על ידם "וירוס ירושלים". בתחילה הם חילקו את האנטי-וירוס בחינם ומאוחר יותר הם הקימו חברה בשם "ברם", ראשי תיבות של שמות המשפחה ברקת (האחים ניר ואלי) רכבי (יובל) ומן (עמרי). זה היה ב-1988.

בשנת 1993 השקיעה "ברם" 400,000 דולר בצ'ק פוינט של גיל שוויד. לאחר ההנפקה בנאסד"ק הפך הסכום הזה למאות מיליוני דולרים. את ניר ברקת אתם כמובן מכירים כראש עיריית ירושלים לשעבר וחבר כנסת מטעם הליכוד.

וחזרה למודעון הצנוע שלנו 

כדי לעדכן את המודעון היה צורך לקבל מידע מהחברים ולעדכן בעזרת מחשב שהיה מוצב במוקד הטלוויזיה בכבלים במגדל המים. הצבנו קופסה לקבלת הודעות בכניסה לחדר האוכל ומספר פעמים ביום רוקנו אותה ועלינו למגדל המים לעדכן את המודעון.

עם הזמן הצטרף אלי אדם, בני הצעיר אדם שבמשך מספר שנים עדכן את המודעון והוא זוכר היטב כיצד היה רץ מהמזכירות למגדל המים בזמן  האזעקות במלחמת המפרץ, כדי לעדכן את הציבור בהודעות המזכירות (היום קוראים לזה צח"י).

היו גם דילמות, למשל, האם לפרסם מודעות פטירה? לאור המוזיקה העליזה ששודרה ברקע לא ידעתי איך זה יתקבל ואז, כאשר נפטרה מרים, אמי, פרסמתי הודעה בתוך מסגרת שחורה בהנחה שהפעם לא יאשימו אותי בחוסר רגישות.

חייבים לזכור: האינטרנט היה אז סוד צבאי כמוס של הצבא האמריקאי, לא היו אז טלפונים סלולריים והעולם היה אחר, אבל היינו הקיבוץ הראשון בארץ שהמציא דרך נוספת ליצור תקשורת בין החברים וגם תקשורת בין הקיבוץ לחבריו.

עם הזמן שופרה התוכנה וניתן היה לתזמן מודעות שיכנסו ויצאו משידור לפי לוח שידורים, התווספו שכלולים הקשורים לגודל האותיות וצבעם ומאוחר יותר נוספה אפשרות לשלב תמונות ומוזיקת רקע.

לפני כמה שנים עבר המודעון לטיפולה המסור של יסמין רז ובעזרת רענן הם יצרו מצגת פאוור-פוינט צבעונית ומאירת עיניים ששודרה בטלוויזיה יחד עם מוזיקת רקע ישראלית. היידי עפרון הייתה האחרונה שעדכנה אותו כחלק מתפקיד ניהול המידע.