ברכת המדריכים
שכבת גפן היקרה,
ילדים אהובים שלי
מרגש אותי לשבת ולכתוב לכם את הברכה הזאת, היא מבשרת על סופה של שנה… שנה נפלאה ומיוחדת שעברנו יחד, שנה שבה זכיתי לראות אתכם גדלים מתגבשים והופכים להיות עוד יותר אתם,
מקלפים שכבה אחרי שכבה ומגלים את עצמכם, מה מעניין אתכם, מה חשוב לכם וגם מה בחרתם להשאיר מאחור.
אחרי ניווט בקקון ובתל אביב, משימת נתינה לקיבוץ, משימת חלוץ בודד, קבלת שבת, היכרות החברה הישראלית ועוד משימות משמעותיות רבות הנה אתם כאן אחרי המסע שלכם, ואיזה מסע מופלא עברנו יחד, חווינו חוויות, עשינו משימות, גדלתם התפתחתם והתבגרתם, התחלתם ילדים והנה אתם פה כבר נערים בוגרים.
אתם שכבה עוצמתית, אני סומכת עליכם שתמנפו ותנצלו את העוצמות המדהימות שלכם פה בקיבוץ ותמשיכו בדרך הנפלאה שהתחלתם ורק תמשיכו לצמוח ולגדול.
אני מאחלת לכם שתמשיכו להתגבש ולהתאחד כקבוצה בכל יום עוד קצת, שתמשיכו לקלף עוד ועוד שכבות ולגלות עוד דברים על עצמכם כיחידים וכשכבה, שתגלו עולמות מדהימים בתוך עצמכם, שתמשיכו בדרכים המופלאות שאתם סוללים לעצמכם ותגיעו למחוזות מדהימים.
אני רוצה להגיד לכם תודה על שנה מדהימה של חוויות מעצימות ומשמעותיות שעברנו יחד.
אוהבת כל אחד ואחת מכן
ופה בשבילכם לתמיד,
רוני
שלום לכל קוראי העלון,
אנו ילדי שכבת גפן מציינים את סוף שנת בר המצווה שלנו.
אנחנו נשתף בעלון את כל החוויות ואת כל המשימות שלנו לאורך כל השנה המדהימה שעברנו אבל קודם כל אנחנו רוצים להתחיל בפתיחה קטנה על מי אנחנו:
בהתחלת כשהיינו בכיתה ד' במרכזון של צורית היינו צריכים לבחור שם לקבוצה והתלבטנו בין שני שמות גפן וצפצפה בסוף אחרי הרבה הצבעות וויכוחים בעזרת המדריכים שלנו החלטנו על השם גפן.
גפן היא מין של צמח מטפס ממשפחת הגפניים,
פרי הגפן הוא העינב שמשמש כפרי מאכל, כפרי מיובש לצימוקים ולהכנת יין.
הגפן דומה לילדי השכבה שלנו כי הוא מתפרס וגדול כמו שאנחנו שכבה גדולה ושמחה, אומנם כל אחד הוא ענב קטן אבל אנחנו מגובשים ומאוחדים כמו שעלי הגפן מחברים בין הענבים.
סיימנו את מסע שנת בר המצווה שלנו עם הצגה מאוד מיוחדת ואנחנו שמחים וגאים עליה ועל השנה שעברנו.
אנחנו מאחלים לעצמנו להישאר מגובשים ולהישאר קבוצה מתוקה ולפעמים חמוצה כמו הענב.
רצינו להודות למדריכה המדהימה שלנו רוני ולכל ההורים המהממים שכל כך עזרו לנו ועוד יעזרו לנו בהמשך, תודה לכולם ולכל מי שעזר בדרך.
באהבה, שכבת גפן
תבל נורקין
הגיע הזמן להתעורר
לעזוב הכל, להתגבר
לשוב הביתה
לא לחפש מקום אחר
הגיע הזמן להשתנות
גם אם פספסנו תחנות
אפשר לרדת
יש רכבת חזרה לשכונות
לשוב הביתה (ריבו ישי / שושן מאור)
שני קריאו
אני אוהב ת'געגוע לכל מה שנעזב
זה עוזר לי להבין כלום לא מובן מאליו
לחזור הביתה | התקווה 6
שירי ליסאור
הכל אפשר רק אם נרצה
המחפש תמיד מוצא
גם אם הוא נמצא אי שם הרחק בקצה
לשוב הביתה | ישי ריבו
רתם לנדאו
כשלון הוא לא ההפך מהצלחה…
הוא חלק ממנה.
עומרי ידיד
אדם שמעולם לא עשה טעות, הוא אדם שמעולם לא ניסה משהו חדש.
אלברט איינשטיין
עומר מירון
יש דברים חשובים באמת
זה בסוף בפרטים הקטנים.
לפעמים לא צריך לדבר
גם בשקט מצאנו מילים.
שרק תחייך / יובל דיין
עדי הורביץ
למצוא בכל דבר עוד יופי
ולרקוד עד שנופלים מעייפות
או אהבה
לפני שייגמר | עידן רייכל
נרי זוהר
החיים שלנו תותים
נעמה ברות
קחי מה שתרצי, מי יסרב לך
קחי את העולם כולו
מי יוכל לומר לך לא
תעשי
רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב
מה שאת אוהבת, גלי עטרי
נטע דלומי
השביל הזה מתחיל כאן
בין סניף בנק למעין
לא סלול, לא תמיד מסומן
השביל הזה מתחיל כאן.
חוצה את העיר
עולה על ההר
ממשיך על הים
ממשיך גם מחר
חותך באויר, בין הבתים
יוצא אל האור, אל חיים חדשים.
יוצא לאור, אהוד בנאי
נועם פרי
תעשי ותלכי תלמדי
ותראי איך ברגע
ברגע כובשים ת'עולם
היא יודעת | נינט טייב
מלי שני
אני רוצה להבין את מקורות אדם
לנסות לשנות כמה סדרי עולם
להשאיר חותם להיות טוב עם כולם ועוד
ועוד גם וגם וגם וגם וגם
להגשים חלום עבור מישהו זר
להספיק לרקוד על איזה גשר צר
לחצות אוקיינוסים מירוץ מדבר
להיות אמיתי להיות מאושר
אז אני שר
הכל עוד לפני | התקווה 6
מיכאל מירון
עוד מעט קאט ונגמר
הקיץ עבר
זכרונות בני חלוף
אהבות על החוף
אך הפעם
לא אשכח מן הסתם
עוד נשארה התחושה
ותקוות לתקופה חדשה
חולם
חי ונושם
חלום אין לו שם
הלב עוד הולם
כמו פעם
חולם | אריאל זילבר
יותם חילי
אני אלוף העולם בלרצות
לפחות לנסות
את תראי איך בסוף אחרי ההפסדים
הניצחון הרבה יותר מתוק
אני אלוף העולם
אלוף העולם | חנן בן ארי
יונתן בליך
תסתכל קדימה עם שמחה ותקווה ואל תסתכל אחורה עם חרטות.
יהלי אורדובר
לפעמים אני עצוב
ולפעמים – שמח.
לפעמים אני זוכר
ולפעמים – שוכח.
לפעמים אני שבע
לפעמים – רעב,
לפעמים אני כועס
ולפעמים – אוהב.
אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!
אני תמיד נשאר אני | דתיה בן דור
אמיר ארבל
קשה באימון קל בקרב.
אלונה אסטליין
כל הדברים היפים באמת
מתגלים בזמנם
האיטי
הבלתי מתחשב
האוהב
הפועם בקצבו של הלב
הדברים היפים | דניאלה ספקרטור
איתמר עמית
אבא שלי אמר לי שאתה יכול לעשות כל דבר שאתה רוצה אם החיים שלך אתה פשוט צריך לעבוד קשה כדי לקבל אותו.
אביצ'י
איתי הדר
יש אנשים שרוצים שזה יקרה.
יש אנשים שמקווים שזה יקרה.
ויש אנשים שגורמים שזה יקרה.
אוריה בדר
אני אלוף העולם בליפול
ולקום כמו גדול
אלוף העולם | חנן בן ארי
אורי פרי
יש לי רק דבר אחד לומר לך
ומכל הלב
את הכי טובה בעולם
יסמין, הפיל הכחול
אורי סינדליס
"אתה מתחיל הכי מהר שלך ולאט, לאט מגביר.."
מבצע סבתא
אור הישראלי
לא לפחד להתאהב
שישבר הלב
לא לפחד בדרך לאבד
לקום כל בוקר
ולצאת אל החיים
ולנסות הכל לפני שייגמר
לפני שיגמר | עידן ריכל
אביב נגר
תעשו את כל מה שאתם אוהבים ואת מה שעושה לכם טוב.
אביב יעקובי
אם אתם יכולים לחלום את זה, אתם יכולים לעשות את זה.
וולט דיסני
ברכת החינוך:
אני רואה אתכם שועטים על האופניים למרכזון, רואה אתכם נפגשים בבירצה, רואה אתכם בבריכה, רואה אתכם בכניסה לכלבולית, אני רואה אתכם…
איזה קבוצה אתם?
הביחד שלכם כל כך זורם, נוכח. אתם שמים לב אחד לשני, אתם חבורה נהדרת. יש עוצמה בקבוצה, וזה מזכיר לי שני סיפורים – אספר בקצרה…
אני יודעת שהגיל שלכם הוא – משפטים קצרים.
ונתחיל בעכביש דווקא,
1. עכביש חיפש מקום שבו הוא יוכל לטוות את קוריו, הוא רצה למצוא מקום מתאים ביותר שבו יוכל לתפוס חרקים קטנים ובכך ליהנות משארית חייו בהנאה ואכילה.
2. תוך זמן קצר מצא העכביש פינה בחדר והתחיל לטוות את קוריו. פתאום עבר חתול ליד העכביש והחל לצחוק, שאל העכביש את החתול מדוע אתה צוחק?
החתול ענה לו: " אני צוחק מהטיפשות שלך, אינך רואה שהחדר מאוד נקי אף חרק לא יתפס ברשת שלך. "
3. אחרי ששמע העכביש את דברי החתול נטש העכביש את פינת החדר והחל לחפש מקום אחר שבו יוכל לטוות את קוריו.
4. העכביש מצא מקום חדש בפתח החלון והחל לטוות את קוריו, פתאום חלפה ציפור והחלה לצחוק על העכביש ולומר לו: "אינך שפוי שאתה טווה קורים בחלון? רוח חזקה אחת תעיף את הרשת."
העכביש הקשיב לדברי הציפור ועזב באמצע את הרשת והחל לחפש אחר מקום חדש.
העכביש היה מאוד עייף מותש ורעב ולא היה לו כוח לטוות רשת קורים.
נמלה שחלפה על פניו ראתה את העכביש המותש ואמרה לו:
"ראיתי אותך מהבוקר מתחיל לבנות רשת וכל פעם מפסיק בגלל שהקשבת לאחרים. נתת למילים שלהם להזיז אותך ולא לסיים את הרשת. "
בשומעו את דברי הנמלה, הבין העכביש את הטעות שלו והחל לסיים את הרשת.
אז, קבוצה זה חשוב מאוד, חברות היא חשובה לנו ומהווה מקור חיים.
רוצה להפנות מבט שלכם, אל עצמכם… שימו לב, כל אחד מכם – מה אתם אוהבים, מה חשוב לכם…ותעשו כל מאמץ לתת לזה מקום, חשוב.
וסיפור שני על צפרדעים,
היה היה פעם מירוץ של צפרדעים.
המטרה הייתה להגיע לראש המגדל הגבוה.
אנשים רבים התכנסו כדי לצפות במירוץ ולעודד את הצפרדעים.
המירוץ יצא לדרך.
אבל האנשים לא באמת האמינו שהצפרדעים מסוגלות להגיע עד למעלה: “אין טעם! הן לא יצליחו אף פעם! אין להן שום סיכוי!”…
כך קראו בעודם צופים בצפרדעים המטפסות.
ואכן, הצפרדעים לאט לאט התייאשו מהטיפוס הקשה, ואחת אחת ויתרו וירדו מהמגדל.
האנשים למטה המשיכו: “באמת חבל על הזמן!
אתן לא תצליחו לעולם! תרדו ודי!”…
אחרונות הצפרדעים שעוד המשיכו לטפס התייאשו גם הן וירדו מהמגדל.
כולן, חוץ מצפרדע אחת קטנה שלא עצרה אף לרגע אחד.
אחרי שעות רבות של מאמץ עצום הגיעה הצפרדע הקטנה לראש המגדל.
כל הצפרדעים הנדהמות והאנשים המופתעים מיהרו אליה כדי להבין איך היא עשתה את זה.
כשהצפרדע המנצחת הגיעה אליהם נוכחו כולם לראות שהיא חירשת…
למה הייתי חייבת גם את הסיפור השני?
כדי להזכיר לכם, תהיו צמודים למשהו, אל תקשיבו לתגובות שליליות מבחוץ וגם לשלכם…תתנסו בהתעקשות – תהיו קצת חרשים למה שאחרים אומרים וגם למחשבות השליליות של עצמכם…
זהו, היו ברוכים, תמשיכו בביחד המקסים שלכם, ומעבר להגשמה עצמית,
אל תפגעו אחד בשני, זה תמיד חשוב לומר.
מזל טוב,
לביאה
חינוך גבעת חיים איחוד
ברכת ההורים:
קבוצת גפן יקרה,
תבל, שני, שירי, רתם, עומרי, עומר, עדי, נרי, נעמה, נטע, נועם, מלי, מיכאל, יותם, יונתן, יהלי, אמיר, אלונה, איתמר, איתי, איילה, אוריה, אורי פ, אורי ס, אור, אביב נ, ואביב י.
אתם קבוצה גדולה. 27 חברה.
ובתוך הקבוצה ישנן תתי קבוצות, וחלקכם מצאתם חברויות אמת, אצל חלקכם זו הקבוצה – החבר'ה…, ישנם תחומי עניין של ביחד וישנם של לבד, לפעמים גם פחות מתחברים וקצת מתרחקים וזה בסדר. בתוך קבוצה שגדלה במקום כמו הקיבוץ קורים הרבה דברים ומעניין לראות את ההשתנות לאורך הזמן.
האלבום הזה מאיר בתוכו פיסות קטנות של חיים ושם זרקור על השנה המיוחדת הזו – שנת בר המצווה.
עברתם לאורך השנה חוויות רבות. עברנו מהאישי והמשפחתי לקהילתי. ומעיסוק בקהילה שלנו נפתחנו החוצה. השותפות שלנו ההורים יחד אתכם בשנה הזו החזירה גם אותנו לתקופת ילדותנו. חלקנו גרנו בקיבוץ וחלקנו לא. השנה הזו היא המקום של אדם לומר תודה על המקום בו הוא גר. על חווית ילדות בלתי נשכחת. על יכולת להשפיע, לתרום, להכיר.
לא בטוח שהיום אתם מבינים את גודל המשמעות בהשתייכות של אדם למקום, לחברה. את הקשר העמוק שנוצר.
זו גדו·לה גם להשתייך לקבוצה וגם להיות אדם עצמאי. זה מדהים שאפשר לקבל בחיבוק אוהב חברים שלא נמצאים בארץ כבר כמה שנים ולתת להם להרגיש שזה הבית שלהם – והם תמיד יהיו שייכים לכאן. זה מרגש לקבל חברים חדשים, לפתוח בפניהם את הדלת ולתת להם להשתלב ולהרגיש חלק. הכי חשובה היא הסובלנות (זו עם ה-ו', שעוזרת לנו להיות רגשים ואכפתיים) ולתת מקום לכל אחד בהתאם לרצונות שלו ולמידת המסוגלות שלו בכל שלב, ותמיד לשמור את הדלת פתוחה, כי בהמשך אולי יהיה רצון גדול יותר.
כשסיכמנו את המשימות שעברתם במהלך השנה, אחד הדברים המשמעותיים שחזרתם עליהם שוב ושוב הוא הביחד. שפשוט היה כיף להיות ביחד. במשימת חלוץ בודד והכרת הקיבוץ התבקשתם להיות ללא טלפונים סלולריים ועפתם על זה! כל כך נהניתם מהביחד ללא רעשי רקע, מהביחד סביב משימה משותפת ושיתוף פעולה של קבוצה – זה באמת כיף!
אז מה נאחל לכם?
נתחיל באיחולים אליכם כקבוצה – קבוצת גפן.
נרים כוסית לחייכם (בורא פרי הגפן) ונברך אתכם בברכת חברות טובה, אכפתיות, פתיחות וסובלנות. שתמיד יהיה לכם מקום בתוך הקבוצה ושתמיד תדעו לתת מקום לחבריכם. תאהבו אחד את השני, היו ערניים לנעשה סביבכם. השפיעו על הנעשה ממקום של מנהיגות חיובית.
אתם באמת קבוצה מרגשת! שרק תמשיכו כך!
ונרים גם כוסית באופן אישי לכל אחד ואחת מכם – לחייכם!
גלו את עצמכם, תהנו מהתקופה הלא פשוטה הזו שנקראת גיל ההתבגרות. מצאו את האיזון הנכון עבורכם בין הביחד ללחוד. תתנסו ותמצאו תחומי עניין. נסו להיות פחות שיפוטיים ויותר פתוחים והכי חשוב – תאהבו את מי שאתם!
בחרתם משפטים יפים, ציטוטים וקטעים מתוך שירים – באמצעותם אתם מספרים קצת על עצמכם ועל מחשבות והתמודדויות.
ואנחנו מאחלים לכם שתאיר לכם הדרך וגם בתקופות בהן קשה תצליחו לראות את האור.
זו הזדמנות להרים כוסית ולומר תודה למערכת החינוך של הקיבוץ ובכלל לקיבוץ על המתנה הזו שנקראת לחיות בקיבוץ. שום דבר שקורה פה לא מובן מאליו. בבוקר, כשאתם מתעוררים במקום היפה הזה שאליו אתם שייכים נותר רק להוכיר תודה גדולה על העשייה הזו ובאמת להתרגש מעומק הלב.
קבוצת גפן היקרה, זכיתם לגדול פה. לחייכם ולחיי כל קיבוץ גבעת חיים איחוד. אמן.
אוהבים אתכם, גאים בכם ותמיד לצדכם, ההורים שלכם
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (159)
- בטחון (20)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (12)
- בנות ובני משק שעזבו (15)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (62)
- דבר המערכת (129)
- הנהלה (346)
- הפרטה (137)
- התנדבות (42)
- וידאו (22)
- ותיקים (175)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (224)
- חירום (16)
- חניה (18)
- חקלאות (50)
- חשמל (22)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (134)
- כללי (640)
- לזכרם (227)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (96)
- מזון (39)
- מחזורים (8)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (68)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (158)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (32)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (34)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (503)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (146)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (14)
- תכנון (164)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (38)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
תגובות אחרונות
- לאה אשכנזי הרץ על לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- נאוה על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- נויה לס על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
- רעיה מירון על "בכל זאת, זה צובט בלב" / איילת אסטליין כהן
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תניה רטר מעבירה ל…
- גח"א במלחמה – אוקטובר 2023 / ליאורה רופמן, יו"רית קיבוץ
- ומה מספרים המתארחים מהעוטף? / שלמה כהן
- תנו להם רובים / ליאור אסטליין
- מתנדבות 2023 / שלמה כהן
- ממלכת דוד / ליאור אסטליין
- עוף ברימונים / יהושע זיו
- לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שלוה ברוך מעבירה ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- הזמנה לבכי / ארנון לפיד
- אנחנו שנינו מאותו הכפר / שלמה כהן
- מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- חשמל בכפות ידיו / ליאור אסטליין
- הגנים לקראת השנה החדשה / אנטה ז'סטקוב, רכזת הגיל הרך
- יונתן סע הביתה – חלק שישי / יאיר אסטליין
- על שינוי אקלים, פאנלים סולאריים ואחריות / רענן רז
- סלט חסה עם גרגירי רימון / בלהה זיו
- הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- על מועמדותי בבחירות למועצה האזורית / מיכל רסיס
- עושות שלום נפגשות עם פלסטיניות / שלמה כהן
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / זהבה צ'רבינקה מעבירה ל…
- על החיים ועל המוות / שלמה כהן
- אמוציות של נוי / ליאור אסטליין
- "אני מרגיש בושה" / יואב מורג
- טעון שיפור / שלמה כהן
- ארץ אוכלת יושביה / גידי שקדי
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות