ענבר דניאל

אני מברך אתכם היום כנציג "החינוך" ומרגיש קצת לא בנוח, הרי פגשתי רק בתחילת השנה ובעצם על ברכיים גדולות ומנוסות של המון מטפלות וגננות, מדריכים ומדריכות התחנכתם לפניי,  אבל נתבקשתי אני – ולכבוד הוא לי.

אם כך, פגשתי אתכם בתחילת השנה, קבוצה קטנה (מאוד) ומאתגרת (מאוד), זאת הבנתי כבר ממבט הראשון.

עברנו יחד שנה מלווה בריבים, עצבים ותסכולים אבל גם המון כיף וצחוק. למדתי מכם המון ואני מקווה שמצאתם משהו לקחת גם ממני.

ליוויתי אתכם גם בתכנון השנה הבאה שלכם, התחנה הראשונה בדרך שכל אחד מכם יפלס מעכשיו והלאה לעצמו. במהלך השיחות וההתלבטויות נתתם לי חלון קטן אליכם פנימה, ושם, דרך השאיפות, החששות, הפחדים והתקוות התגלתם לי במלוא יופיכם.

יש בכל אחד ואחת מכם ייחודיות מדהימה וקסם אמיתי, אותו  אני בטוח שתדעו להביא לכל מקום בו תדרכו ואנשי המקום יהנו מנוכחותכם ממש כמו שנהנתי אני.

אני מקווה שהנעורים והקיבוץ תפסו פינה חמה בליבכם ותמצאו את המקום הזה כקן נאמן שתמיד כיף לחזור אליו, לנוח לרגע ולחשוב על המעוף הבא.

כל ברכה שמכבדת את עצמה מכילה איזה ציטוט אז נסיים בזה: "מי שעושה ולו צעד קטן לטובת הגשמת החלום שלו, לעולם לא יפסיק לנסות, לטעות ולהצליח." – צידה לדרך.