ראשית, יובהר כי כל הנאמר מתייחס לשיוך הקרקע מול מנהל מקרקעי ישראל והמדינה, ולא בשיוך הפנימי החוזי שנעשה כבר ובו שויכו הבתים לחברים ונרקמו יחסים חוזיים בין החבר לקיבוץ שביססו את זכותו של החבר לביתו והעניקו לו את הזכות להוריש את הבית לצאצאיו. השיוך הקנייני מתקיים בין החבר לבין מדינת ישראל, במסגרתו "קונה" החבר את […]
ברכות ליו"ר הנבחר וליו"ר היוצא. ולחברים שלמרות חששות על חוסר עניין ו"הצבעה ברגליים" מצאו לנכון להגיע ולהצביע. מבלי להוריד מהישגו של ברוך, לפני הבחירות ניתן היה להרגיש ריח קל של אכזבה באוויר, מכך שהיה רק מועמד אחד, ומהעובדה שהדור הצעיר לא נענה לקריאה להחליף את השורות. ברוך עצמו ביטא את האכזבה הזאת, וגם אחרים. אני […]
אהוד פרויד נולד בוינה כילד שביעי מתוך שמונה ב-5.5.1923. עול המשפחה נפל בעיקר על דבורה, אמו של אהוד מאחר ואהרון האב נפטר כשהילדים היו צעירים. בבית הייתה "אווירה ציונית" ואהוד היה פעיל בתנועת השומר הצעיר. שושה, האחות הבכירה, עלתה ראשונה לארץ ישראל ב-1931. אחריה עלו עוד שתי בנות. בתחילת 1937 הגיעה לארץ סבתא דבורה עם […]
לפני שתסכם את עשר השנים האחרונות בהן עבדת, ספר למי שלא מכיר אותך על עבודתך בשנים שלפני כן. אני בן מחזור א' של גבעת חיים איחוד, הורי, ראובן ומרים הישראלי ז"ל, היו ממייסדי הקיבוץ. את מרבית חיי חייתי בקיבוץ גבעת חיים, פרט לשליחות ולימודים של שלוש שנים בארה"ב. אחרי השחרור מהצבא הוצע לי לכהן כמזכיר […]
בתם של טובה וליונל מייקלס כותבת לסבתא שבקנדה הרחוקה. סבתא שלי. כשהייתי ילדה קטנה את היית לי רחוקה, התראינו רק פעם בכמה שנים. את (וסבא) בקנדה או פלורידה (תלוי בעונה) ואנחנו כאן בישראל. כשבאתם לבקר, מאוד אהבתי לבלות אתכם בבריכה של הקיבוץ, בים בחופי נתניה- תמיד אהבתם את החופים שם… זוכרת שפעם הלכתי לכם לאיבוד […]
תודה גדולה לסמדר זעירא ולצוות הרגיש להוצאת החוברת "אל תרחק". בגאווה גדולה ובהרבה כאב סיפרתי את סיפור נפילתו של יורם אחי והתחושות הנלוות. ערה דניאל ברגישות רבה שמעה והתרגשה איתי. אפשר להגיד שאני חיה בגבעת חיים 27 שנה – מקום שהוא בהחלט הבית שלי, ליוזמה זו ייחלתי. בהתרגשות גדולה נויה לס בים בם בם סיר […]
מרואיין צעיר: עומר שילה בן תשע, בנם של אילת (בר ניב) ואמיר שילה. גר בהרחבה הראשונה. אוהב לטייל, לעשות ספורט (שלא נגמר מהר) ולקרוא. הערת המראיינת: לא שיניתי כלום מהשפה, הכול במקור. בתור משפחה אתם מטיילים הרבה? כן, הרבה טיולים בנחלים יפים. סבתא (עירית) אוהבת את הצפון ואת המדבר. מה חשבת לפני הטיול? הטיול הקודם […]
גילוי נאות – לשיחה עם ניב אני באה קצת משוחדת. ניב ויונתן, בני, גדלו ביחד מגיל אפס, ועד היום הם חברים טובים ביותר. הבית של ניב בקיבוץ מהווה כעין מרכז ומוקד עלייה לרגל של חברים וחברות, הוא שומר הגחלת עבור רבים מבני כיתתו. טוב, זה מה שקורה לילד שכבר בגיל פעוטון פתח את שער הגדר […]
בעלייה למגדל המים מצד ימין, צד את עינינו בית צבוע בתכלת עם גינת צמחי בר מקסימה. דפקנו. נכנסנו. הבית של לאה שחר (במקור בית ההורים ששופץ). צילמנו. בהחלט יכול להופיע במגזין עיצוב הבית. מה דעתכם?
לכבוד יום ההולדת של ימימה גשן, צילמה והפיקה אפרת בתה, ספר מתכונים מובחרים שהוציאה מקופסת המתכונים השחורה – קופסת הכרטיסיות שמלווה את ימימה שנים רבות. וכך כתבה אפרת בהקדמה לספר (שאף עוצב על ידי יעל גשן וינברג): "הרגשתי רצון לפתוח את קופסת הכרטיסיות השחורה, העומדת דרך קבע בחלון המטבח, ולהוציא ממנה את טעמי הילדות […]
איך זה הגיע לכך שאתם לקחתם את העניין לידיכם ועם מי אתם עובדים? הצורך בצוות זה"ב עלה לפני כ-8 שנים כאשר כמות הרכבים שנוסעים בקיבוץ גדלה ולא ניתן פתרון מתאים להולכי הרגל בכלל, ולילדים בפרט. מלכתחילה הבעיה האקוטית התמקדה בדרך לבית הספר ובאזור בתי הילדים. הרגשנו אז שלא היה טיפול של מוסדות הקיבוץ, והחלטנו ממקום […]
אנטון נולד בסופיה, בולגריה ועלה לארץ בשנת 2002 לקיבוץ עין השופט. בארץ למד בימוי, תסריטאות ופילוסופיה.
היי, שמי עמית גיא ולמי שהשם לא מצלצל מוכר, אני בתם השלישית של ברוך וימימה גשן אחת מבין 15 הנכדים של ראובן ומרים הישראלי ז"ל, דור שלישי בגבעת חיים איחוד. יחסי עם גבעת חיים ידעו עליות ומורדות במשך ארבעת העשורים האחרונים, אבל תמיד זה היה הבית. גם שיצאתי וחייתי במקומות אחרים – תמיד חזרתי, כי […]
כידוע רובנו מפחדים מטיפול בשיניים, אבל אנחנו בקיבוץ גבעת חיים איחוד זכינו למרפאת שיניים שתענוג להיכנס אליה. מבנה המרפאה מבפנים ומבחוץ מטופח. קבלת הפנים של הצוות תמיד לבבית, אדיבה ומסבירת פנים. הטיפול במקום הוא מקצועי ברמה גבוהה, ומכל האזור מגיעים למרפאה כדי לקבל טיפול. בכל פנייה בטלפון יש הענות מיידית וגם הטיפול מהיר ויעיל. ליואלה […]
