עמית גיא (גושן) מנהלת את מחלקת הפיתוח של "פריגת" בעידן שאינו כולל כבר את גח"א. היא מספרת על פיצוח טעם הקהל בעשרות מדינות בעולם, על העבודה במפעל וההתקדמות האישית מתי ואיך הגעת ל"גת"? "עם סיום שירותי הצבאי נרשמתי ללימודים אקדמאיים, הייתה בי תשוקה לא לבזבז זמן ולהתחיל מיד. רציתי ללמוד תואר בתזונה בפקולטה לחקלאות אבל […]

פגשתי את יעל פרימק-חילי בשעת ערב חמה על כוס קפה קר במרפסת. היא בת 48, נשואה ליאיר חילי ואמא לשתי בנות – גיל (15) וניצן (12). ספרי קצת על עצמך "במקור אני מבורגתה, כך שעמק חפר היה תמיד הבית שלי. הכרתי  את יאיר דרך חברה משותפת ועברתי לגח"א בשנת 2000, לאחר שהבנתי שליאיר אין כל […]

  השנה, לראשונה, לא מגדלים כותנה אצלנו וברוב המדינה. אברמל'ה שמיר (85) היה מראשוני הענף כאן ולכן דיברתי איתו על הימים הראשונים של הכותנה בגבעת חיים איחוד אברמל'ה נולד בפולין והגיע לארץ עם הוריו בגיל שלושה חודשים. המשפחה התיישבה בנתניה, שם העביר את ילדותו. אברמל'ה היה חבר גרעין שעשה הכשרה בדגניה ולאחר מכן היה אמור […]

בימים אלה מסיים "המודעון" את חייו ומפנה את מקומו לאמצעים עדכניים יותר להפצת מידע. זה הזמן לעצור רגע ולהיזכר בקורותיו ולתת לו את הכבוד המגיע לו. הוא נוצר ושירת אותנו בימים רחוקים בהם היה המילה האחרונה בתחום הפצת המידע בקיבוץ ושם את גח"א "על המפה" כחלוצה טכנולוגית. לפני 33 שנים, בשנת 1987, החלטנו לחפש דרך […]

מסתבר כי בגח"א יש תופעה מתגברת של גידול תרנגולות בחצר הביתית. הכתב למשימות מיוחדות של העלון, יצא לברר מה גורם לאדם לקום בבוקר ולהחליט שהוא מגדל תרנגולות אצלו בחצר אחד הוותיקים שבמגדלים הוא גיא קריאו, מזריע פרות למחייתו ודבוראי המייצר דבש טעים כתחביב שהפך לסימן ההיכר שלו. פרות, דבורים – וגם תרנגולות שאינן עונות להגדרה […]

לפתע בן לילה צמח ליד מחסן המשק אוטו חציר – סליחה, טרקטור (עירונית שכמוני… פתי תיקנה אותי). פשוט, יפה, נראה למרחוק ומייצג את החג. הרגשתי שיש שם סיפור קטן שצריך לגלות וזה גירד לי בפאתי המוח – המיצג הזה דומה לאוטו משחק וכשנטע אמרה לי שפתי ידיד יזמה את המיצג, הבנתי: זה דומה למשחקים שנחום […]

איך אתם אוהבים להתרענן בימות הקיץ החמים? הבריכה שלנו נהדרת ואפשר גם ללכת לים – אבל אני תמיד אעדיף את אופציית המים המתוקים בטבע. נכון, אנחנו גרים בשרון, אזור שלא בורך במעיינות, אגמים או נחלים עם מים נקיים (לנחל אלכסנדר שלום)  אבל ממש לא רחוק מכאן, יש כמה נקודות של מים צלולים שהשכשוך בהן עושה […]

אתמול ה-16/6/202 יירשם בהיסטוריה של גבעת חיים איחוד כאחד הימים המבלבלים ביותר בתולדותיו. בשעה 20:00 התכנסו כ-150 חברים ותושבים בחדר האוכל לשמוע את סיכום הערות החברים לתהליך ההבנות בין הקהילה להנהלת הקהילה והמלצת צוות "אנשי דרך" להמשך התהליך. מצד אחד אירוע משמח של חיפוש פתרונות , שיתוף הקהילה ועבודה משותפת מתוך הבנה שיש בעיה. מצד […]

בכאב גדול אנחנו מלווים היום את רחל אל מקום מנוחתה האחרון וצריך לומר- הנכון. עבור רחל מסתיימות היום למעלה משישים שנות גלות ממולדת, מנופים אהובים, מאנשים שנשארו יקרים לה על אף המרחק במרחב ובזמן, ואולי דווקא בגללו, ומאיתנו – בני משפחתה. הורי, ציפי ואברהם, מבוני ומקימי גבעת חיים איחוד שליבם נקרע כבר בעת הפרידה הראשונה […]

כעת, משנפתחה הבריכה שוב ואפשר להתחיל את היום בצורה נורמלית ולקראת תחילת תהליך "ההסכמות" המתרחש עלינו לטובה, זו נקודת זמן טובה לעצור ולהסתכל סביב. שמעתי לא מעט בתקופה האחרונה על הדרדרות השיח בקהילה. אני שומע אנשים מודאגים מאוד הסוברים כי אנו חיים תחת שיח אלים, טרור של מילים,  אלימות מילולית, מאמרי שיטנה ועוד. קראתי אפילו, […]

אלגוריה. קיבוצניק אחד נכנס לחנות דגים וביקש לקנות דג טרי, הביא לו המוכר דג חי, לקח הלקוח את הדג ובדק את זימיו שיהיו ורודים לאחר מכן הריח את הדג מהתחת. אמר לו המוכר שהדג מסריח מהראש, למה אתה מריח את הדג מהתחת? ענה הקיבוצניק לבדוק שהרקבון לא הגיע לזנב. בזבוז הכספים של ראשי הקהילה והמצב […]

(איך שביט מזהיר, מאמר קצת כבד). נחשפנו לאחרונה לשיח מעניין בעקבות פירוק הזולות של בני הנעורים. הוויכוח בין הנוער לממסד הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הצמיחה של בני הנוער העסוקים בגיבוש הזהות תוך מפגש עם עולם המבוגרים. מצד אחד הנערים מפתחים עצמאות מחשבתית-זהותית הנדרשת להם לשם בידולם ממשפחתם וחיונית ליצירת אישיות נבדלת ובו זמנית בוחנים […]

 כמה ימים אחרי הכתבה עם החבר'ה מהנעורים, על פינוי "הזולה" שלהם, הטלפון שלי מצלצל. על הצג "לביאה". אני אומר "שלום" ומקבל לאוזן שטף מילולי שנעצר רק אחרי כדקה בשאלה "מה פתאום אתה כותב על זה?" בום. אני נמצא במקצוע כבר כמעט שני עשורים ויודע היטב שכאשר נשאלת שאלה כזו, אני עומד לכתוב על זה ויהי […]

 זולה (Zula) – פינת הסבה / ישיבה המיועדת להשרות על המשתמשים בה שלווה ורוגע  לכאורה עוד סיפור יומיומי בחיי הקיבוץ, אבל אפשר גם להסתכל עליו כסיפור על כמה וכמה רבדים של החיים פה ובעיקר, על התהליך שעדיין נמשך ונמתח: המעבר מקיבוץ אל "קיבוץ מתחדש". בין השאר, זה סיפור על המקום הפיזי והמנטלי שתופסים בני הנעורים […]

אתחיל בהבהרה עקב פניות של חברים בקשר לפוסטים הקודמים שלי, אסביר במשפט אחד שכל הביקורת שלי מופנית קודם כל אליי ולאחר מכן לשאר חברי הקיבוץ , ממש לא להנהלה או בעלי התפקידים ובטח שלא באופן אישי לאחד מהם. יש לי בעיה גדולה עם זה שאנו נותנים למקום הזה שאנו קוראים לו בית להגיע למקום לא […]

המגיפה היטיבה עם גבעת חיים איחוד. כבר שנים רבות לא שפכו כך תושבות ותושבי הקיבוץ, אלו על אלו, כמויות ענק של טוב לב, לב פתוח, חימום לב ולב מתרונן. המגיפה היטיבה עם גבעת חיים איחוד. שככו הדי הפלגנות, נחו הידיים שנשלחו איש ברעהו והלכלוך והדכדוך, שלא לומר השיוך, אופסנו עמוק במקרר (בינתיים). המגיפה היטיבה עם […]

התקופה הזו מזמנת לנו "גיבורי קורונה": אנשים התורמים מזמנם כדי להעניק לנו סביבה מוגנת יותר, חווייתית יותר, תומכת וקהילתית יותר. רציתי להעניק את תפוז הזהב לכמה אנשים, אבל הייתי צריכה לבחור (חוקי הפורמט) אז רק רוצה שתדעו, גיבורי הקורונה של הקהילה שלנו, שאני מעריכה מאוד את העשייה של כולכם, כל אחד בתחומו. להענקת התפוז, בחרתי […]

החודש מציינים 100 שנים לייסוד ארגון "ההגנה" וכאן, בגבעת חיים איחוד, יש מי שהיה חבר הארגון – חיימק'ה ורדי. הוא בן 94, נולד בירושלים בשנת 1925 ובגיל שנתיים עברה משפחתו לתל-אביב, שם גדל כילד תל-אביבי בשנים שלפני הקמת המדינה "היה לנו בית דפוס משפחתי בתל אביב ברחוב מרחביה פינת דרך יפו. הדפסנו כרוזים של "ההגנה" […]

שרב ראשון של שלהי קורונה הביא שקט. מין שמיכה עבה כזו הנפרשת על הקיבוץ לעת ערב ומכסה כל רעש. גם כשאני מתיישב במרפסת אליה הוזמנתי בין שיחי השושנים הצחורות והאדומות, עץ הלימון עמוס הפרי והגפן הייחודית ("קוראים לה גפן איזבלה", מעדכן בעל הבית) עדיין שקט, אבל כשדני הרמן מתיישב מולי, נגמר השקט. "כותרת הראיון תהיה: […]

מתי יצא לכם לשמוע בפעם האחרונה תקליט? מתי יצא לכם לשמוע בפעם האחרונה תקליט המתנגן על גרמופון? אם התשובה על השאלה הראשונה היא "במאה ה-20" ואם התשובה על השאלה השנייה היא "במאה ה-19", אז תדעו שיש כאן בקיבוץ משפחה שיכולה לעשות את זה בכל ערב. עדי ועמית תירוש, או "משפחתירוש" כפי שהם מכונים במערכת העלון, […]

היום, 5 ביוני 2020, הוא יום השנה ה-53 למלחמת ששת הימים. בקיבוץ נותרו עדיין כמה מהלוחמים באותה מלחמה ושמענו מהם על מה שעבר עליהם אז, כמו גם תובנות ממרחק של יותר מחמישה עשורים   אורי אסטליין "עם תחילת שנת 1967, גבעת חיים איחוד בגיל 15 הוא קיבוץ שבע רצון מעצמו, היבולים טובים והאופק גם נראה […]

אולי זה אחד משעשועיו של הגורל, שדווקא המלחמה הכי "מוצלחת" של ישראל הפועלית הביאה אותה להידרדרות במדרון "הקפיטליזם החזירי" עד כדי ראש ממשלה הנאשם במרמה ושוחד ושחוק נוסף: באותו שבוע בו החליטה שארית מה שהייתה פעם "המפלגה שהקימה את המדינה" להתאבד לתוך ממשלת ב&ב חל (וחלף כמעט ללא ציון) יום השנה ה-40  לפטירתו של יגאל […]

טליה ויוני אנגלהרט מבוסטון נמצאים בקיבוץ עם משפחתם כבר ארבעה חודשים וחווים את הקורונה כתושבים זמניים המתגוררים בדירתם של שי ורוני הורוויץ הנמצאים כעת בבוסטון  המגפה "נפלה" עליהם (כמו עלינו) כרעם ביום בהיר והרסה תכניות רבות שייאלצו לחכות לזמנים אחרים. פגשתי את טליה לאחר שקראתי מאמר שכתבה על שהותם כאן לעיתון בארה"ב. היא שולטת בעברית […]

מי שילדיו נולדו בשנים האחרונות יודע עד כמה "הסיר החם" הוא פרויקט חשוב ומשמעותי, כזה שמעלה חיוך ענק על שפתי וקיבת כל יולדת ומשפחתה כשהתחושה הנעימה של קבלת המאכלים לאחר הולדת בני זכורה לי היטב  ענת אקר-הורוויץ הייתה אחראית לסירים וארגונם בחמש השנים האחרונות, במסירות רבה ובנעימות המאפיינת אותה. עכשיו, לקראת הלידה השלישית שלה, היא […]

פגשתי את מלי ועידית לשיחה על קפה של שישי בבוקר בבית אותו הן שוכרות (בית אורי וגילה אייזנר ז"ל). ילד אחד בגן, ילד אחר עוד ישן והן, כהרגלן, כבר בפול-גז אז קודם כל, נעים להכיר: מלי לוזון ועידית זיו, אמהות לאביב בן ה-12 ואימרי בן השנתיים ורבע, מתגוררות בקיבוץ כבר שבע שנים. הן הגיעו לפה […]

אפתח באזהרה, כמעט כרגיל, פוסט כבד במקצת. חשיבה ביקורתית קיימת עוד מימי אפלטון, אבל כנראה הראשון שניסח אותה בצורה בהירה בעת המודרנית היה דקארט. אותו צרפתי ניסח גישה סדורה של חשיבה בה התחיל מהטלת ספק בכל דבר הסובב אותו והגיע בסופו של תהליך לנקודת הבסיס בה לא ניתן להטיל ספק- "אין ספק ביכולת שלי להטיל […]