המגיפה היטיבה עם גבעת חיים איחוד.

כבר שנים רבות לא שפכו כך תושבות ותושבי הקיבוץ, אלו על אלו, כמויות ענק של טוב לב, לב פתוח, חימום לב ולב מתרונן.

המגיפה היטיבה עם גבעת חיים איחוד.

שככו הדי הפלגנות, נחו הידיים שנשלחו איש ברעהו והלכלוך והדכדוך, שלא לומר השיוך, אופסנו עמוק במקרר (בינתיים).

המגיפה היטיבה עם גבעת חיים איחוד.

מזה זמן רב לא טבעו רבים כל כך, בתועפות ריגוש עניפות כל כך. חייזר לו היה מבקר ברשתות החברתיות של הקיבוץ בעת המגיפה, היה מתרשם כי אין עוד מקום מרוגש, מתרגש ומרגש יותר מגח"א על פני הפלנטה.

המגיפה היטיבה עם גבעת חיים איחוד.

ערכים דוגמת עזרה הדדית והתנדבות, שהיו נר לרגלי המייסדים ויש שהניחו שנקברו קבורת חמור עם כינונו של "הקיבוץ המתחדש", שבו בסערה לחיי הקיבוץ.

המגיפה היטיבה עם גבעת חיים איחוד.

משפחות על משפחות זכו להתאחד. ילדים גילו לתדהמתם שיש להם אחים ואחיות, הורים גילו עובדות חדשות, מופלאות ומפליאות, אודות צאצאיהם ובני הגיל השלישי הוטבעו בפינוקים ותשומת לב יתרה.

המגיפה היטיבה עם גבעת חיים איחוד.

היו כמויות של זמן. המוצר הזה שחסר תמיד בכלבולית, בכלבו הטכני ובקואופ האורגני.

ועתה

עם שוך המגיפה ושובה של השגרה – אנה גח"א בא? מי או מה יטביעו את הקהילה בתועפות טוב-לב, ריגוש ועזרה הדדית, בעיקר עם בוא עונת הקמפיינים המתרגשת על הקיבוץ – בחירת יו"ר, לא כל שכן ההחלטה על מתווה השיוך?

ואכן, תוך כדי כתיבת שורות אלו, סנוניות ראשונות כבר מבשרות את שובו של השיח המוכר מימים בריאים יותר: אצבעות מאשימות מזדקרות שוב, הרהורים על איכות ההנהלה מרחפים שוב והקהילה המרוגשת, מתרגשת ונרגשת שוב מחממת מנועים על מסלולי הכפשות ברשת.

אז היי שלום, מגיפה מיטיבה שכמוך.

את השיעור שלימדת כאן במשך חודשיים, תזכור הקהילה במשך שנים.