סבא,

אני לא יודע איך נפרדים מבן אדם שאתה כל כך אוהב

לא אוכל לספר הכל, אם אעשה זאת נעבור ל2021

תמיד התגאיתי בסבא שלי, המאצ׳ו שמחזיק את המשפחה בשתי ידיים, שהגיע מעיראק לקיבוץ בלי עברית, היה מזכיר חברת הילדים, אח"כ גם מרכז משק ומזכיר קיבוץ ותמיד היה עסוק בעשייה.

שאיכשהו פעם עזר לכל מי שרק הכרתי בקיבוץ ומבלי להבין בכלל כילד, הייתי גאה תמיד להגיד שאני הנכד של ששון.

סבא זהו לא סוד שהקשר שלנו היה מאוד חזק, יעברו ימים רבים עד שאבין שזהו לא קשר רגיל של סבא ונכד ושאתה אינך אדם רגיל

לפני כמה ימים דיברתי עם החיילים על קבלת החלטות שקולה. נתתי להם דוגמא שלפני כל החלטה חשובה אני מתייעץ איתך והם הכירו אותך מהסיפורים. היום לדוגמא, היינו אמורים לדון על איפה אני צריך להשקיע את הכסף שלי, דרך אגב סבא ממליץ על אלטשולר שחם.

לפני יומיים הייתי על אוטובוס עם החיילים שלי בדרך לבה"ד 1 לחזרות לטקס סיום קורס קצינים כשאמא התקשרה אלי ב6:09, מיד ירדתי מהאוטובוס. כשעניתי לה, כבר הבנתי.

ביוני השנה קרה אותו דבר כשהתבשרתי שזהו כנראה יומך האחרון, בדרכי הביתה ברכבת כתבתי את לבי מנסה שלא להיתפס כצנחן בוכה ברכבת, זה מצטייר פחות יפה מבכותל.

הדפסתי אותו ורצתי מהר לביתך להספיק להקריא לך ולהיפרד, אלו היו 2 הדק׳ הכי קשות בחיי.

דמעה זלגה מעינייך ואמרת לי מבעד למסכה שאתה אוהב אותי ותלינו את הכתוב על המקרר לצד כמויות הברכות מהנכדים לאורך השנים.

אני מאוד שמח שהצלחנו כמשפחה ללוות אותך בזמניך הקשים ושכמות האנשים שדרשו לשלומך לא הופסקה והרגשת כמה אוהבים אותך. אני תמיד חשבתי שזה מה שהחזיק אותך אתנו לעוד ארבעה חודשים

אקרא את מה שאמרתי לסבא :

סבא שלי הוא הכי טוב בעולם

הוא הכי בכושר, הוא עושה 40 בריכות כל בוקר ואח"כ מקנח בחדר כושר

אחרי זה יעלה על האופניים וייסע לשתות קפה עם הפרלמנט אצל עזרי, יכין קובה סלק לשבת, יבקר את הנכדים, יביא עיתון לאמא ויתכנן את הטיול הבא בעולם.

הוא תמיד יודע הכל, איך צריך לעשות ומה עשו ואם לא אז הוא יתחיל ללמוד ויגיע לתשובה

סבא שלי הוא הכי נוכח בעולם, היו פעמים שגם קראתי לו אבא

בעיקר אחרי הגירושים כשהיה נוסע להעיר אותי ולהעיף אותי לביה"ס. כשהיה לי קשה

או לעזור במתמטיקה כשצריך ואם ברחתי מהבית ידעו למצוא אותי אצלו

אוכלים סלט עם ביצה קשה אח"כ קפה עם חלב תנובה הצהוב ופרוסת עוגה או באבא

ומדברים על החיים.

הייתי מבקש כל מיני סיפורים

על הפעם שנלחם במצרים עם סטן שהיה לו מעצור, על הפעם ששאול ביקר אותו במוצב בסיני והייתה התקפת טילים, על איך הקיבוץ היה בתחילתו, מה עשו כשהגולן שלט על הכינרת

על הטיולים עם סבתא בעזה

על הילדות בעיראק, על המעבר לקיבוץ,

על איך לעזאזל הוא נשאר בתנאים של הקיבוץ כשעבד כל כך קשה והקיבוץ לא תמיד היה לצדו וסבא תמיד ענה שהוא האמין בו.

סבא תמיד מגיע לכל מקום, לשחק איתי בת"א לראות סוס ופרה בירקון, לחגוג ימי הולדת באילת אני והוא בבית מלון ובעיר דויד, בלונה פארק, בשיט, להרצות בביה"ס.

מלמד אותי לנהוג על טרקטור בסיבובים האינסופיים עם עגלה ברוורס סביב הכיכר של שפרירים זה לא מיסטר מיאגי זה מיסטר שוחט.

כל פעם שהתלבטתי הוא היה הראשון ששאלתי אותו.

כשנשבעתי לצבא הוא היה שם איתי בטקס, וכשקיבלתי דרגות סמל היה הראשון לשכנע אותי לצאת לקצונה אחר כך גם היה איתי בבה"ד 1 בטקס סיום כשקיבלתי דרגות סג"ם ואחר כך כשתכננו ביחד איזה תפקיד אעשה או אבקש.

כשרבתי עם ההורים הוא היה הראשון ללמד אותי איך להתנהג.

כל יציאה הביתה מהצבא הייתה מתחילה בקפה אצל סבא

לעולם לא חשבתי מה יקרה כשלא תהיה פה

תמיד חשבתי שתהיה כאן, הרי אתה הכי חזק והכי חכם והכי טוב בעולם.

כעת, רק נותר לי לומר תודה על 23 שנים של דאגה וחברות,  סלע יציב בחיי, שתמיד היה אפשר לפנות אליו בכל בקשה בכל שעה.

נוח בשלום סבא יקר,

אני לנצח אוהב אותך ואהיה אתך בכל מקום, מקווה שיהיה לך טוב עכשיו ושהצלחתי להיות נכד מספיק טוב עבורך, כי אני לא יכול לחלום על סבא טוב יותר.