כנראה שרק מעטים מאיתנו חזו שכעת, שנה מפרוץ המלחמה, יישארו חטופים כה רבים בידי החמאס. עובדה המעוררת מחשבות על ההנהגה והממשלה שלנו ולא רק על האכזריות וחוסר האנושיות של החמאס. מה עוד ניתן לעשות שלא עשינו? מעט מכך תוכלו לקרוא בעלון הנוכחי.

הדים וספיחים נוספים לנושא המלחמה היו העובדים הפלסטינאים מהגדה בשכונה ג', שהגיעו לעבודתם ללא חלק מהאישורים הנדרשים וגרמו למהומה שהדיה גלשו למועצת הקיבוץ ולתקשורת הפנימית כאן, לאחר שנשלחו בחזרה לשטחים.

מסתבר שאנו לא בועה ולכן מחוברים למציאות המורכבת שיצרה המלחמה.

בבית פנימה עלו ועולים חילופים במערכת כוח האדם כאן, חלקם זמניים ואחרים קבועים (מנהלות כספים, הנהח"ש, משכורות, מנהל פרדס וכו') כך שהישארותה של ליאורה לין-רופמן בתפקידה כיו"רית, מעניקה איזו שהיא תחושה של יציבות. בואו נקווה שהשינויים יהיו כולם לטובה.

אתם מוזמנים לקרוא בעלון זה על נושאים פנימיים, מעורבות בנעשה מחוץ לקיבוץ ופירגון למי שראוי לו בכל התחומים. כבר הרבה שנים שהאמירה "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה" לא הייתה מדויקת כפי שהיא היום, במציאות שלנו בארץ.

אז קודם לכל, נזכור את ליאור ארזי ז"ל שנפל במלחמה והתגלה לרבים כמופת במושגים רבים שרובנו לא ידענו עליהם. אנו מלווים את משפחת נבון בדאגה ובתקווה להחלמתו של ניקו, הנמצא באשפוז לאחר פציעתו הקשה במלחמה. בשם כולנו, אנו מאחלים לו החלמה שלמה ומהירה ככל האפשר.

ולכולנו אנו מאחלים שנה טובה, בטוחה, רגועה, עם חזרה מהירה של החטופים, סיום המלחמה בכל החזיתות וכל השינויים, השיפורים והחיזוקים הנדרשים כבר כל-כך הרבה זמן.