ירון נולד ב-19.11.57 (היה אמור לחגוג 61 שנים) בחדרה. הוא למד בבית הספר בגבעת חיים, התגייס לצבא ושירת בחיל הקשר. אחרי שירותו חזר לקיבוץ ועבד בהודייה. בהמשך הכיר את מי שהיתה אשתו האמריקאית – ג'סיקה ונשא אותה לאישה בישראל, בחתונה צנועה.

בתחילת שנות ה-80 עזב את הקיבוץ וליווה את ג'סיקה לירושלים שם למדה באוניברסיטה, מזרחנות. בסיום לימודיה הם החליטו לעזוב את ישראל והתמקמו ליד דנוור קולוראדו, בעיר בולדר. אחרי זמן קצר יחסית החליטו להיפרד ולהתגרש ללא ילדים.

במהלך השנים עבד בהסעות, גם של משאיות גדולות, ובתקופה האחרונה עבד במסעדה של ישראלי לשעבר.

ירון נקבר בבית הקברות בקיבוץ.

 

כתב איתן דרייפוס

דברי הספד או דברי הפסד (משחק מילים).

לא כל כך יודע איך אוכל להספיד אותך. בגלל גלגל החיים שלך שהיו שונים בתכליתם ובאמת לא זכינו להכירך למעלה מ-30 השנים שעברו עת עזבת את ישראל.

בחרת לנהל את חייך בצניעות מוחלטת, אי שם ליד דנוור, קולוראדו, בעיר ששמה בולדר. בדרך כלל בחרת ברוב הזמן בבדידות שרק אתה שומר את סיבתה. לאורך כל השנים שאנחנו בני משפחתך ניסינו להחזיר אותך אלינו לישראל, גם בחרת בתשובה הקבועה שאינך מעוניין, מה שבאמת אפיין את דמותך…

בחודש פברואר השנה, ימים ספורים אחרי מותה של אמנו – חיה, התבשרת על מחלת הסרטן המתפשטת בגופך עקב בעיה נפוצה בקרב הגברים והיא הערמונית.

התנהלות רפואית, כנראה שגויה, של כל הגורמים, מצאה אותך בשלב אחד מאוחר מדי בכדי לעצור את הסרטן מלהתפשט בתוכך לעצמות ואחרי כן לעמוד השדרה. מכאן הסוף נראה מוחשי יותר ויותר עד ליום מותך.

 

פרידה

היה רגוע ובטוח שגם שיחלפו השנים, דמותך תיוותר בזכרוננו חרוטה, צרובה ודבר לא ישנה או יפחית את האהבה הגדולה שיצרנו יחד, כשעוד היית איתנו, ולכתך מאיתנו היה רק בגדר חלום רע. מקווים שכמו הקלישאה הידועה "הזמן יעשה את שלו", אך מתפללים שהזמן לא ירחיק אותך מלבנו, שתמיד תחיה כאן איתנו, בדרך זו או אחרת, תמיד נראה, נשמע ונריח אותך, גם אם פיזית – אתה כבר לא ממש כאן. יהי זכרך זכור לנו לעולמי עולמים. תהיה מנוחתך עדן.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896