זה התחיל לפני הרבה שנים עם חדרון קטן, כיסא בודד, רופא אחד ומספר שעות עבודה בודדות בשבוע. מאז מרפאת השיניים שלנו עברה שינויים רבים. 20 שנה בקרוואן כ"מקום זמני", עד שלפני תשע שנים עברו למשכן הקבוע, היכן שהיה בעבר הכלבו האלמותי של הקיבוץ.
מרפאת השיניים בגבעת חיים איחוד ידועה במקצועיות שלה. היות והמרפאה מוגדרת כתאגיד, היא מחויבת לעמוד בסטנדרטים גבוהים שמציב משרד הבריאות כדי לקבל רישיון עבודה. בעוד מרפאות שיניים נסגרות (כדוגמת המרפאות במעפיל ובעין החורש) אצלנו המרפאה דווקא מתפתחת "מצטחצחת" ומשתדרגת לאחר שמשרד ההשכרות עבר למשכנו ליד הקרוונים.
תפסתי את יואלה בהפסקה קצרה כדי שתספר לי קצת על מה קורה במרפאה.
מה היו הסיבות לשיפוץ?
צוות גדול של רופאים ועבודה במשמרות הפכו את הצורך בהרחבה. כך יכולים הרופאים במקביל להתייעץ אחד עם השני בזמן אמת. מספר הלקוחות הוכפל במשך השנים, ללא תוספת מקום משמעותית. גידול מספר המטופלים נובע משתי סיבות עיקריות – מרפאות שיניים באזור נסגרו ואנשים מחפשים קליניקה עם רופאים איכותיים וטיפול ואמין. מגוון הטיפולים והמומחיויות, יחד עם השירות הזמין והרגיש אצלנו, הפכו את הקליניקה למותג באזור. נוסף לכך הצורך בציוד מתקדם שלא היה לו מקום במבנה המקורי, הצורך בהוספת משמרות לשינניות והצורך במקום לישיבות צוות ומנוחה.
איך נהנים החברים והתושבים מהשיפוץ וההרחבה?
זמינות רופאי השיניים גדלה עם תוספת חדר הטיפולים. מגוון הטיפולים עלה – היות וקיים כעת מקום לציוד שניתן היה לקבל עד כה רק מחוץ לקיבוץ. בנוסף עלות אותם טיפולים תקטן, היות והמרפאה מעניקה את הטיפול לחבר במחירי עלות.
מה לגבי מימון השיפוץ?
מימון הבניה מהכנסות מיוחדות שמרפאת השיניים קיבלה, בעיקר מביה"ח הדסה עין-כרם בגין השתתפותנו בפרויקטים של מחקרים ברפואת שיניים. אוכלוסיית משתתפי המחקר כללה כ-200 איש שנבדקו אצלנו, לאחר שעות הטיפולים המקובלות. בנוסף אנחנו משתתפים בעבודת מחקר על משחות שיניים בה נכללים כ-70 משתתפים. כך שאין שימוש בכספי השקעות של הקיבוץ.
איך למעשה משווקים מרפאת שיניים?
האמת, לא קל לשווק מרפאת שינים – מקום שהכי לא רוצים להגיע אליו… לשמחתנו הלקוחות הנאמנים שלנו מבינים כי הטיפול שהם מקבלים הוא מהמתקדמים ביותר, עם מומחים, מכשור מצויין, וחומרי עבודה מהשורה הראשונה. בשל כך כנראה אין לנו צורך בפרסום וכל ההמלצות הן מפה לאוזן. נראה שזו הדרך הכי יעילה לפרסום.
איזה משוב אתם מקבלים מהלקוחות?
בתשובה הפנתה אותי יואלה ללקוחות מזדמנים שהעבירו את טיפולי השיניים של משפחתם מקיבוץ שכן, בו נסגרה הקליניקה. וזו התגובה שקבלתי: "מדהים. אני מקבלת את היחס הכי מכבד, רגיש, קשוב, זמין, מקצועי ומכיל שאפשר לקבל. יואלה, דינה, הרופאים, הסייעות וכולם מעולים. כשצריך, מתקשרים מהמרפאה לוודא שאני בסדר ולא מחכים שאתקשר. יש לי בסיס להשוואה, ואני אומרת לכם שבורכתם. אני ממליצה לכל מי שאני מכירה לבוא לכאן."
ולעתיד?
השאיפה היא לגדול ולהוסיף כסאות טיפולים, ולקבל מטופלים לתכניות רחבות. לי באופן אישי, יש סיפוק אדיר מתכניות הטיפול הרחבות שמשלבות תיאום בין הכירורג לרופא המשקם.
תמה ההפסקה של יואלה. אילצתי אותה לפחות לשתות את הקפה ולטעום עוגייה. אין לי מושג מאיפה האנרגיה, הסבלנות ומאור הפנים שניחנה בהם, כשעדיין ממתין לה יום ארוך ושעות רבות גם ללא ארוחת צהריים נורמלית בחלק מהימים. וחוץ מזה יש עוד משפחה, נכדים ובית, כדי לסגור את היממה.
מי בצוות? היום במרפאה עובדים שלושה רופאים כלליים, אחראים על טיפול שיניים משמר, שיקום, ואסתטיקה: דר' קדרון נעמי, דר' סטיב קלמק, ודר' רן שייט; דר' קרן כץ – מומחית לילדים; דר' הדר זיגדון – מומחית לפריודונטיה-חניכיים מבצעת במרפאה את כל הטיפולים הכירורגיים והשתלים; דר' דניאל מורינוס – מומחה לטיפולי שורש, הנעזר במיקרוסקופ שרכשנו לאחרונה; דר' מאורה זיגמונד – מומחית לאורתודנטיה (יישור שיניים); דר' טובי קוכמן – רופא ליישור שיניים; דינה הרטמן משלנו ואילנית טל השינניות שעובדות בשיתוף פעולה מלא וחברות נהדרת. ולכל הרופאים מסייעות: חן בריד ושרית דדון; ולאחרונה נכנסה אלינו מזכירה – מעיין סאיג.
ועל כולם "מנצחת" יואלה המנהלת את מרפאת השיניים וכשצריך היא גם מסייעת לרופאים ולצוות, מתחזקת את הציוד המתוחכם והיקר ומתפעלת את המקום כבר 32 שנה.
2 Responses to ביקור במרפאת השיניים / שלמה כהן משוחח עם יואלה באור
כתיבת תגובה לבטל
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (159)
- בטחון (20)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (12)
- בנות ובני משק שעזבו (15)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (62)
- דבר המערכת (129)
- הנהלה (346)
- הפרטה (137)
- התנדבות (42)
- וידאו (22)
- ותיקים (175)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (224)
- חירום (16)
- חניה (18)
- חקלאות (50)
- חשמל (22)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (134)
- כללי (640)
- לזכרם (227)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (96)
- מזון (39)
- מחזורים (8)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (68)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (158)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (32)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (34)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (503)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (146)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (14)
- תכנון (164)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (38)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
תגובות אחרונות
- לאה אשכנזי הרץ על לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- נאוה על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- נויה לס על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
- רעיה מירון על "בכל זאת, זה צובט בלב" / איילת אסטליין כהן
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תניה רטר מעבירה ל…
- גח"א במלחמה – אוקטובר 2023 / ליאורה רופמן, יו"רית קיבוץ
- ומה מספרים המתארחים מהעוטף? / שלמה כהן
- תנו להם רובים / ליאור אסטליין
- מתנדבות 2023 / שלמה כהן
- ממלכת דוד / ליאור אסטליין
- עוף ברימונים / יהושע זיו
- לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שלוה ברוך מעבירה ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- הזמנה לבכי / ארנון לפיד
- אנחנו שנינו מאותו הכפר / שלמה כהן
- מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- חשמל בכפות ידיו / ליאור אסטליין
- הגנים לקראת השנה החדשה / אנטה ז'סטקוב, רכזת הגיל הרך
- יונתן סע הביתה – חלק שישי / יאיר אסטליין
- על שינוי אקלים, פאנלים סולאריים ואחריות / רענן רז
- סלט חסה עם גרגירי רימון / בלהה זיו
- הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- על מועמדותי בבחירות למועצה האזורית / מיכל רסיס
- עושות שלום נפגשות עם פלסטיניות / שלמה כהן
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / זהבה צ'רבינקה מעבירה ל…
- על החיים ועל המוות / שלמה כהן
- אמוציות של נוי / ליאור אסטליין
- "אני מרגיש בושה" / יואב מורג
- טעון שיפור / שלמה כהן
- ארץ אוכלת יושביה / גידי שקדי
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות




יואלה יקרה, כל הכבוד על בניית אימפריה כל כך חשובה .
מהרבה אנשים באזורינו אני שומעת רק שבחים, הן על הטיפולים המקצועיים והן על היחס החם והביתי.
את מדהימה יש לך לב ענק, תמשיכי בעשייה המבורכת. למרות שקיבלת את תפוז הזהב, מגיע לך פרדס שלם, טעים ועסיסי.
בהערכה ובאהבה
תודה נויה על הפרגון.
בזכות חיזוקים אלו יש כוח להמשיך לעשות,ולפתח.
נתראה במרפאה.