"הרומן" של אורי פולק עם "גת" (או "ג'פה צ'מפיון" יותר מאוחר) התחיל בהיותו ה"מוכתר" (מזכיר הקיבוץ) ב-1941 של גבעת חיים (מעבר לכביש). הקיבוץ התפתח מאד בעשר השנים מאז הקמתו (1932) אך היה מחסור מתמיד בתעסוקה, כסף לקיום, קליטת העולים ופעילויות הביטחון. במקביל החקלאות בארץ התפתחה והיה צורך גם לפתח את עיבוד המזון ושימורו, ובכך לספק מוצרים לצבא הבריטי והשוק האזרחי. קבוצת חברים בעלי ניסיון וידע מאירופה הציעו להקים מפעל לעיבוד מזון. הקיבוץ קיבל את ההצעה ואפילו את ברכת התנועה, למרות התנגדות של מספר קיבוצים שההחלו לפתח תעשיה דומה.
כ"מוכתר" וכנציג הקיבוץ פנה אורי פולק לבריטים לקבל רישיון להקמת המפעל ואף נסע לירושלים לקבלת הרישיון. לאחר גמר תפקידו כ"מוכתר" פנו החברים במפעל וביקשו מאורי פולק להצטרף אליהם בהקמתו. במשך השנים עבד אורי בייצור. לאחר זמן מונה כמנהל טכני והיה אחראי על פיתוח הטכני והאחזקה השוטפת. בשנת 1951 נסע אורי למסע לימודים במפעלי תעשיית המזון בארצות הברית, שם למד טכנולוגיות לשימור המזון. הוא חיפש מכונות במחיר שהמפעל חסר המזומנים יוכל לשלם. שם הוא יצר קשר עם מפתח שיטת הריכוז וההקפאה של מיצי הדרים -רלף קוק. בגת החליטו להיכנס לתחום חדש זה ולפתח אותו בארץ, ואני זוכר את מבצע הקמתו של (הקונצנטרטור) המרכז הראשון בגת.
הרבה קשיים ליוו את הכנסת המוצרים החדשים, כולל מחסור באניות מתאימות ומקררים מתאימים בסופרמרקטים באירופה, לשם כיוונה תעשיית ההדרים בארץ את מוצריה.
במשך השנים גת זכתה מספר פעמים בתואר יצואן השנה ונציגי המפעל, בהם נציגי הפועלים ונציגי ההנהלה הוזמנו אל בית הנשיא לקבלת התואר (אלו היו ימים בהם כל מטבע זר הנכנס למדינה החדשה איפשר את התפתחותה וחיזוקה). גת נחשבה לאחד המפעלים הטובים בארץ והגדול בתעשייה הקיבוצית.
אורי פולק גם היה חבר הנהלת האגודה למוצרי הדר ושימורים. ככזה וכנבחר ע"י ההנהלה היה יוצא יחד עם מר "בריטברט" למסעות ארוכים של מכירות באירופה. הם התגוררו במלונות זולים, נסעו מעיר לעיר ברכבות ונעדרו חודשים מהבית כדי לכסות את השווקים. בתור נציגי התעשייה מהארץ הם מכרו עבור כ-12 מפעלים והביאו לכולם פרנסה ומכירות במשך שנים רבות.
במשך כ-70 שנה אורי וגת וגבעת חיים היו כאחד. ביחד עם אנשים רבים וטובים. שהקימו את היש, מהביצות שאליהם עלו בשנת 1932.
אנשים אלה הם מגש רצון הברזל של קיומנו כאן, מאפשרי תקומתנו.
מי ייתן והם הסימן לדורות הבאים.
Share this post
גת בת 40.
עם כל הכבוד שיש לי לכתבה, לאורי ורטהיימר ז"ל ולכתבה על אורי פולק ז"ל, חסרים הרבה פרטים ראשוניים לראשית המפעל הנפלא.
חסרים לי פרטים על אנשים שהקימו ועבדו במפעל מראשית ימיו.
היה ראוי לציין ולכבד גם אותם כמו, מקים המעבדה – שמואל לב ז"ל, צבי שינדלר וחיים הפנר (בן אור) ז"ל שעבדו בייצור המיצים והריבות.
מאוחר יותר הצטרפו שמעון שיפמן יקסל ורובין ז"ל בתפקידי ניהול.
ראוי היה לציין אותם ולו בסוגריים.
שלום שלומית,
אכן מפעל נפלא.
כפי שציינו זוהי רק טעימה… לא התיימרנו לכתוב את ההיסטוריה של גת.
תודה על ציון האנשים יקרים הללו, בינהם גם סבי.
בברכה
היידי