*הוקרא במסיבת ה"יציאה לפנסיה" של חיימקה

לאבא שלי אין סולם, ואיננו מגיע עד שמיים

ואבא שלי אף פעם לא אוכל ארוחה פעמיים

אבל לאבא שלי יש לב רחב וחיוך, ויש לו שתי ידיים

ידיים שיודעות לשתול ולזרוע

לסקל, לחרוש, לקלטר ולנטוע

לגדל ולהצמיח

אשה, ילדים, נכדים, ונינים – משפחה

אדם ואדמה, קיבוץ ומדינה

ואבא שלי יודע לחבר בין פרח לעץ לשיח

ואילו אבנים להניח

להקים מסלעה ומדרון עד שיש פרחים המון

ואבא שלי מכיר כל ענן בשמיים

ודואג כל הזמן למשק המים

קרוב לאנשים, לאדמה

לצומח, לאוויר ולאור

ומחזיק בדעה שהטבע, ולא תמיד האדם,

הוא החכם, הנאור.

ואבא שלי יודע לעצב תודעה של מקום

לא בדיבורים גדולים, אלא בעשייה

בקביעת עובדות בשטח, בעקביות ובהמשכיות,

בידיעה שהתפתחות היא לפעמים איטית,

תוך המון דוגמה אישית.

ואבא שלי מעבד את האדמה עד שמתגלה האוצר

ליופי שאף פעם לא נגמר

אז אבא, מה נאמר?

פנסיה זו ממש לא מילה מגונה

כי סוף סוף יש לך זמן

לעבוד אצל כולנו בגינה

מאחלים מיליון בריאות והמון תודה

מכלל השבט והמשפחה