ארז אייזנר בן 49, נשוי לאלה ואב לגל ורועי.

ארז תספר קצת על הרקע שלך

למדתי בטכניון בפקולטה להנדסה אזרחית עם התמחות בתשתיות וניהול בנייה. בשלוש השנים האחרונות אני בתפקיד ראש אגף בינוי ותחזוקה של הטכניון – משמש כמהנדס הראשי של הטכניון, בנושאי בניה, תכנון, תחזוקה. אנו עובדים עם תקציבים גדולים מאד (כמיליארד שקל בשנה) ומנהלים הרבה פרויקטים. לפני הטכניון עבדתי כמהנדס עיריית כפר סבא כשבע שנים.

ובקיבוץ מתי התחלת להתעסק בנושא התכנון?

בקיבוץ התחלתי את דרכי כמנהל רשות הבניה – בשנים 2000-2005 יחד עם משה סיטון. בתקופה הזו קידמנו את התב"ע המאושרת כיום שנתנה תשתית תכנונית לשכונת הבנים, לפרצלציה של דירות המגורים, הלינה המשפחתית – כלומר השוואת סטנדרט של הבתים ששויכו לחברים. במשך חמש שנים עברנו את כל השכונות בקיבוץ, שיפצנו, הרחבנו, החלפנו גגות ועוד, כאמור בסטנדרט אחיד. כמו כן התחלנו לקדם את תוכנית הכבישים, שאותה אישרנו במועצה ומקדמים אותה בשלבים. ב-2005 יצאתי מרשות הבנייה ועברתי לעבוד בניהול פרויקטים בתל אביב, אבל נשארתי במערכת והמשכתי לטפל בכל נושא התנועה והתשתיות בקיבוץ.

ארז תעשה לנו קצת סדר בנושא התכנון היום?

תחתי פועלים שני צוותים – צוות התכנון הרחב שבו יושבים נציגי הנהלה, נציגי ציבור, בעלי מקצוע, ובו דנים על נושאים רחבים הקשורים לתכנון עתידי ואופיו של הישוב. בצוות: עמוס וכמן (אדריכל הקיבוץ), ערד סלוצקי (מנהל עסקי), אייל ניסן (מנהל קהילה), ורד נחמני, נירה פארן, יואב מורג, ניב יגר, בלהה בן אהרון, דודו לנג. ממש לאחרונה נפרדנו מאריק סיוון, חבר צוות וותיק ומסור, וכאן המקום להודות לו על פעילותו המקצועית, רבת השנים.

הצוות השני והמצומצם יותר הינו פורום תיאום תכנון, מורכב מאנשי ההנהלה – ברוך גשן, אייל ניסן, ערד סלוצקי, ועמוס וכמן. הצוות הזה דן בנושאי תכנון יותר מורכבים בתחומים רבים, וקובע את סדר היום ודרכי הפעולה בנושאי התכנון השונים.

מה הדרך עבודה של הצוותים הללו?

כעקרון, אני כראש הצוותים מנהל את הסדר יום של שני הצוותים בתיאום מלא עם ברוך, ערד ואייל. חברי הצוותים יכולים לבקש להעלות נושאים לדיון, ואם הם בסמכות הצוות אני מכניס אותם לסדר היום. צוות תיאום תכנון מתכנס פעם בשבועיים-שלושה, ומתעסק בהיבטי תכנון רחבים, כדוגמת עבודה מול המנהל, שימושים בלתי מוסדרים, קרקעות, חקלאות, היתרים, תשתיות ועוד. צוות התכנון הרחב מתכנס פעם בחודש ועוסק בנושאים שאספר עליהם בהמשך.

איך החלטות מתקבלות?

בצוות תיאום תכנון מקבלים פחות או יותר החלטה משותפת. זה ענין של שיתוף פעולה, ולכל מנהל בתחומו יש מרכיב כבד בהחלטות. עמוס וכמן כאדריכל תורם ומסייע רבות בקבלת ההחלטות. בצוות הרחב זה יותר מורכב. יש יותר חברים, יותר דעות, ולא תמיד אנחנו מקבלים החלטה פה אחד. לפעמים יש דעות שונות (זה מתבטא בפרוטוקולים המתפרסמים באופן קבוע). לרוב אנחנו מצליחים להגיע להבנות. כעקרון, ההחלטות הסופיות לא צריכות להתקבל בצוות הרחב, הן אמורות להתקבל בהנהלת הקהילה. תפקידנו להמליץ להנהלת הקהילה מה דעתנו המקצועית בכל נושא (כולל הדעות השונות), וההנהלה בסופו של יום מחליטה. לאחר מכן חלק מהנושאים עוברים למועצת הקיבוץ. לשמחתי יש בצוות אנשים מקצועיים, אכפתיים, בגילאים שונים, שבאים מרקעים שונים ולכן תמיד מתקיימים בצוות דיונים פוריים.

במה צוותי התכנון עוסקים היום?

הפרויקט המרכזי שהצוות מתעסק בו הוא התב"ע החדשה (תוכנית לפיתוח אזורי מגורים) של הקיבוץ. אנחנו כידוע קבלנו אישור מהמדינה להרחיב את הישוב בעוד כ-150 יחידות מגורים (מעבר לשכונת בנים ג'). אנחנו בעיצומו של תהליך מאד מסודר לקבלת החלטות לגבי פיתוח אזורי המגורים החדשים, ואיפה נבנה את היחידות הללו. ההחלטות על כיווני התרחבות הישוב קשורות גם לנושאים אחרים – כמו מה עתידה של הרפת? האם תבנה שכונה במקום הרפת, ויעבירו את הרפת מחוץ לקיבוץ? אולי תהיה רפת משותפת? חלק מהצוות בעד ההצעה של העברת הרפת כי זה יהווה המשך טבעי כלפי מזרח של שכונת הבנים הקיימת. הועלתה הצעה לייצר רצועת מגורים, היכן ששפרירים הישן, ובהמשך לפתח את הרצועה שממערב לגדר אבל יש התלבטויות, כיוון ש"לגעת בחיות" נמצאת באמצע. אלה נושאים מאד מעניינים ומורכבים שיקבעו את עתידנו. בסופו של יום נביא המלצה להנהלה, מה הם כיווני ההרחבה ומשם זה וודאי יגיע לדיון נרחב במועצה.

ומה עם שיתוף הציבור הרחב?

אחרי שהנושא ידון במועצה, זה יעבור לתהליך שיתוף הציבור מסודר, שינוהל ע"י צוות התכנון. בנוסף, צריך לזכור שאנחנו לא לבד בנושא זה, גם לוועדה המקומית יהיה מה להגיד. הם יכולים לקבוע לנו התניות וחסמים, ולכן תמיד ובמקביל מבצעים תיאום צפיות עם הועדה המקומית, כדי לא לבוא לציבור עם המלצות לא ריאליות, שלא יתקבלו על ידי הועדה. כאן התפקיד המרכזי שלי ושל עמוס וכמן. אני מאמין ששלוש עד חמש שנים נתעסק בתב"ע של הקיבוץ, בדרך היא תעבור לועדה המחוזית ולמנהל, זה הליך ארוך שילווה את הצוות הזה בשנים הבאות.

מדברים על זה שבארץ בונים יחידות דיור אבל לא דואגים לתשתיות ולתנועה בהתאם.

על פי חוק התכנון והבנייה, לכל תוכנית פיתוח והרחבה עתידית חייבים להגיש נספח תנועתי כולל כבישי גישה, תמרור, חניות וכו', שצריך לקבל את אישור משרד התחבורה. במסגרת התב"ע הזו אנו מגישים תוכנית תנועה מסודרת, שכוללת גם כניסות חדשות בקיבוץ, למשל כניסה ממזרח צמוד לאצטדיון (עם אופציה לבטל את הכניסה הקיימת או להשאיר אותה בנוסף, זה תלוי במה יאשרו לנו). במקביל נערכים לאישור וקידום הכניסה המערבית.

תסביר קצת על הכניסה המערבית

קבלנו היתר פיתוח לסלילת הכניסה המערבית ע"י הועדה המקומית. הגענו להסדר עם חרב לאת, ועכשיו אנחנו צריכים לקבל אישור ממשרד התחבורה. המימוש תלוי גם במימון. אנחנו סבורים שהמועצה המקומית צריכה להשתתף במימון, כיוון שזו הדרך המובילה לבתי הספר האזוריים ולאולם ספורט. דרך זו תפתור בצורה מהותית את בעיית התחבורה בקיבוץ, ותוריד משמעותית מהעומס על הכביש שעובר ליד הרפת ליד השכונות החדשות לכיוון הבריכה ובתי הספר.

הכניסה החדשה עוברת באורווה וב"לגעת בחיות"? איך מתמודדים עם זה?

הנושא הזה בדיון מאוד מקצועי, שמעורבים בו גם יפתח לב-רון וגם יובל נבון. הכול נעשה בהבנה, וברגע שיהיו החלטות מסודרות בוודאי יפרסמו זאת.

יש אנשים שמקווים שאז המחסום ליד גן השעשועים והחשמליה גם יפתח לכולם…

אני לא מת על מחסומים בקיבוץ אבל כנראה שאין ברירה, כדי לשמור על בטיחות הילדים. לגבי המחסום הספציפי הזה בכביש 8 (כביש המתחיל בכניסה לקיבוץ, דרך מגרש החניה, הכלבולית, צומת מחסן המשק, ומסתיים במרכז ספורט) הוחלט שהוא יהיה פתוח אבל יהיה נגיש רק לחברי הקיבוץ ויכלול אמצעים לויסות תנועה כמו מחסומים, ליד הגן משחקים החדש וליד הכלבולית ומהמורות לאורך הכביש. כמו כן תהיה הצרה של הכביש בנקודות אלה עם מעברי חצייה מוגבהים. כרגע אנחנו מתלבטים לגבי הפתרון לפריקה ולטעינה של המשאיות ליד הכלבולית.

מהמורות באמת עוזרות להאט את הרכבים?

יש שני דברים מוכחים שנחשבים מאיטי תנועה: מהמורות ומעגלי תנועה, אם מבוצעים נכון.

אז מה עוד עומד על הפרק מבחינת התנועה?

בשנים האחרונות סיימנו כמה שלבים מתכנית התנועה, ושדרגנו מספר כבישים מרכזיים (כולל החלפת תשתיות – ביוב, מים, חשמל, תאורה, מדרכות חדשות, אספלט חדש, מעברי חצייה). הכבישים הראשונים ששודרגו עוטפים את ליבת הקיבוץ ומובילים לכיוון אזורי החינוך ומבני הציבור – מהכלבולית לכיוון שפרירים, מהצומת של נחום ידיד ז"ל לכיוון איה שוחט והמרכזונים, אזור הפעוטונים ועד צומת בני לנג. היעד הבא ב-2018 הוא שדרוג הכביש מחניית הגנים ליציאה לכיוון הכביש הדרומי (העוקף) וכביש מגדל המים. בנוסף נשדרג את כביש 8 כולל סובה מסודרת לאוטובוסים מול האנדרטה, ופתיחתו כפי שהסברתי קודם. יש לנו גם מחשבות לגבי צומת הטרקטור שהוא לא בטיחותי, ועכשיו מתחילים בפרויקט חשוב מאד של הכביש הדרומי ההיקפי מהשער הראשי לכיוון מגורי החיילים – תכנון בטיחותי מסודר לחניות ומדרכה.

מה עוד על הפרק?

על פי ההחלטות שהתקבלו בעבר על ידי הקיבוץ אנחנו מקדמים את שלב ב' של הבינוי והפיתוח של האזור תעסוקה המזרחי. תוספת של עוד מבנים ופיתוח – עירוב של משרדים, עסקים ומעט מסחר ומזון. הנושא נידון בהרחבה בצוותי התכנון, ועבר להנהלת קהילה ובהמשך למועצה. התחלנו כמובן גם במקביל עם דיונים בנושא מול הועדה המקומית.

חוץ מזה אנחנו מתעסקים בשילוט בקיבוץ. הוקם לזה צוות מיוחד בראשות יואב מורג. יש הרבה שלטים שהוצבו עם הזמן בקיבוץ לא בצורה מאורגנת ובלי תוכנית מסודרת ותקנון. המטרה לעשות סדר בנושא כולל היררכיה, יוחלטו גם סטנדרטים ועקרונות בנושא שלטי העסקים.

יואב גם מוביל יחד עם עמוס וכמן את נושא שבילי אופניים, ובקרוב אנחנו הולכים לדון בזה ולראות כיצד ניתן ליצר כאן שבילי אופניים בטוחים.

חניות. יש מספיק חניות בקיבוץ?

חניות זה ענין של גישה. יש הטוענים שצריך לסגור את כל מרכז הקיבוץ ולא לתת לרכבים להיכנס, ואז לא צריך בכלל חניות במרכז. לדעתי זה לא ריאלי. אני בגישה שכן צריך לאפשר לדייר לחנות ליד הבית שלו אבל בצורה בטוחה, ולפתח לפחות באזורים המרכזיים חניות מספיקות, אחרת הפתרונות הפרטניים יגרמו לבעיות יותר קשות. להגיד שניתן לתכנן מספיק חניות? אף פעם לא, אבל אני חושב שבכל קטע שתכננו עשינו את המקסימום. הבעיה שהקיבוץ תוכנן לפי פחות או יותר חניה לכל משפחה. זה לא עובד ככה היום. היום כמעט לכל משפחה יש שני רכבים אם לא שלושה. בקיבוץ גם אין תחבורה ציבורית הולמת, שיכולה להחליף את הרכבים הפרטיים. ועוד לא דיברנו בכלל על דיירים ששוכרים דירות בבתי החברים… בעיה חמורה שתחריף. זה נושא, שאם לא נדבר עליו, זה יתפוצץ לנו בפנים. מדובר בעומס כבד על התנועה הפנימית וגם על תשתיות הביוב, החשמל, המים וכו'.

שפרירים אמור לצאת כבר כמה שנים… מה הולכים לעשות שם?

אולי נעשה קצת סדר – הכביש החדש דרך חורשת הפקאנים שעולה למעלה לכיוון הבריכה עושה הפרדה בין שפרירים הישן לשפרירים "חדש" באזור הצפוני של הקיבוץ. אנחנו חושבים בצוות, שבאזור שפרירים הישן צריך להקים יחידות דיור חדשות (כחלק מה 150 יחידות) ובאזור ה"חדש" המוגדר בתב"ע כאזור חינוך/ציבור יש להשאיר את היעוד כפי שהוא. בין שני האזורים יתוכנן אזור חייץ ירוק.

אם נמשיך קצת למטה, לכיוון "לגעת בחיות", כל חורף יש שם אגם גדול…

בנושא הזה הגענו להבנות (בהובלת ערד סלוצקי) עם חרב לאת, רשות הניקוז ונתיבי ישראל שתכננו את כביש 9 (רוב המים מגיעים מתכנון לקוי של הניקוז של כביש תשע). יש תכנון מסודר ואישור כספי של רשות הניקוז. כרגע זה עומד בסיכומים אחרונים שאנחנו בכלל לא קשורים אליהם, וזה בידיים של רשות הניקוז. אני מאמין שבחורף הבא כבר לא יהיה אגם…

אינשללה… שיהיו רק בשורות טובות. תודה ארז.