חדר האוכל שלאחר לבטים לגבי קיומו, הוחלט להשאירו ולפתחו, הוא ענף המאכיל ילדים, חברים בגילאים מגוונים, עובדי ענפים ועסקים בקיבוץ ולקוחות מחוצה לו.

הוא גם מרכז חברתי חשוב לרבים, ושירות המזון לילדי הקיבוץ ולתלמידי שפרירים. הוא גם חלק מתהליך חינוכי, בו מיישמים גם את רוב ציפיות ההורים ועובדי החינוך ממוסד זה, שכבר לא קיים בקיבוצים רבים.

אלה מעוניינת כבר זמן מה לשתף את הציבור במתרחש בענף המזון, מאז קיבלה את האחריות לניהולו לפני כשנה. אך היות והיא עסוקה מאד בשוטף, קשה לשבת בניחותא ולדבר. בסופו של דבר מצאנו את הזמן והמקום, והצלחנו לנהל שיחה ללא הפרעות טלפוניות ואחרות.

בראשית דבריה היא עמדה על העברת התפקיד המסודרת מרענן, שלפי המלצתו עבדה אלה במטבח ובחדר האוכל כעובדת מן המניין כ-20 יום, לפני שעברו לחפוף בענייני ניהול – ספקים, מלאים, ניהול תקציב, מחירים ועבודה מול מוסדות הקיבוץ והשרותים השונים להם נזקק הענף (הנהח"ש, משאבי-אנוש, חשמליה, מים וספקי שרות חיצוניים). היא מחמיאה לרענן על מה שפיתח כאן ובנוסף, על תהליך העברת התפקיד המאתגר הזה.

ובכל זאת, אין היא מכחישה שכשהתחילה בתפקיד, לא ממש ידעה למה היא נכנסת… בסופו של דבר היא מרגישה שהתפקיד "תפור" לפי מידותיה; יש בו עבודה מורכבת מול מגוון רחב של גילאים, ציפיות מגוונות, ואתגרים ניהוליים, עסקיים ומקצועיים לא פשוטים. רוב הזמן היא נהנית מהתפקיד ומהמשוב שהיא מקבלת מהחברים, מהתושבים ומלקוחות אחרים.

היא מביאה לתפקיד רקע של ניהול קייטרינג בקנה מידה של שרות ל-200 איש לכל היותר. כך שקיים רקע בעבודה מול ספקים, לקוחות ומערכות תמיכה, אך לא בקנה מידה ומורכבות כמו כאן.

צוות ענף המזון (המוכר יותר כמטבח וחדר-אוכל) ממנו היא לא חוסכת מחמאות, כולל את השף הראשי איתי פאר מקיבוץ דברת, המביא עימו רקע עשיר בתחום מחוץ לקיבוץ ובקיבוץ; זוהר שפירא ממגל, שגם לו רקע לא מבוטל בבישול (ובניקיון) ושמואל סלומון, גם הוא מקיבוץ דברת ואפילו עבד בחדר אוכל בקיבוץ לפני כ-15 שנים. חן אמיתי, הוא יד ימינה בנושאי תחזוקה לוגיסטית וטכנית, כולל מיחשוב (תוכנה וחומרה), אך מכיר את כל התפקידים ברמה שהוא יכול להחליף כל עובד שנעדר, למעט השף הראשי. העובד היחיד שקיבל חשיפה בעלון עד כה, הוא ראלב מבקה-אל-גרבייה, האחראי על הכנת הסלטים ותפעול מכונת הכלים; יריב אמיתי מתפעל את הרמפה, ונותן יד ב"חדר מוות" ובכל שצריך לאחר שעבד שנים בחדר-האוכל. עובדי חדר האוכל הם כעת רוני (שפע) סגל, מיה (נוף) חסיד, אוולין (חדרה) מנהלת חדר האוכל, אוהד כהן, גילי צנגן ולאהל'ה דה-בורס. עוזרים בהגשה ולעיתים גם עבודות במטבח: אמא של אלה – בלהה זיו (העוזרת גם בדברים אחרים במטבח), שלומית מירון, הגר גילה, מרל כהן, נועה לוי, ליונל מייקלס ונורית דייג.

העבודה במקום כה מורכב לוגיסטית, שבעצם מתחיל מקבלת סחורה ברמפה, עובר דרך המטבח ומגיע ללקוח דרך החדרוכל, מחייבת תקשורת מדויקת ונכונה עם צוות העובדים. אלה מסבירה שלאחר תהליך לא קל בו שונו חלק מתפקידי העובדים, התקבלה זרימה טובה ונכונה, בה כל עובד הוא חלק מהשרשרת הזאת. אלה מעריכה את העבודה הקשה שלהם וגאה בהם.

לדבריה, בנוסף לסבסוד המינימלי המתקבל מהקיבוץ, עומד הענף בציפיות, מקיים את עצמו בכבוד מבחינה כלכלית, עד כמה שניתן לראות בשלב זה. יחד עם זאת, אלה אומרת שהיו לה דרישות להשקעות ופיתוח התשתיות המיושנות בענף, שחלקן כבר שודרג, אך נותר עוד הרבה לשפר.

כעת מכינים ומגישים מזון טרי מדי יום, ללא חימום חוזר של מזון שבושל בימים קודמים. הצוות השכיל לעשות זאת תוך התאמה לדרישות וללא בזבוז, בין היתר היות ועובדים "על הקו" במטבח כמעט עד סוף היום בחדר האוכל, דבר המאפשר לבשל השלמות במידת הצורך ללא מיחזור. הדבר נעשה תוך מינימום של מזון מיותר, הנתרם לעיתים. מגוון המנות הצטמצם, אך השתנה משמעותית במשך השנה. אין יותר שימוש במזון תעשייתי וקיימת היענות לדרישות הצוות החינוכי והורי הילדים מבחינת מגוון ובישול המנות המוגשות לילדים בגנים, האוכלים היום מנות שלא היו רגילים אליהן בעבר.

מחירי המנות לא השתנו בכלל בעשרה החודשים הראשונים, אך לקראת השנה השנייה לתפקידה נערכה בדיקה מחודשת של מחירי המנות כך כשחלק מהמנות לילדים הוזלו ומחירים של מנות אחרות עלו, בהתאם לעלויות חומרי הגלם והעבודה. המנות עדיין זולות בהשוואה למזון דומה מחוץ לקיבוץ. חדר האוכל הוא ענף שרות שאינו אמור להשאיר רווח. "בחדרוכל אתה יכול לאכול ארוחה טובה מזינה ובריאה ב-25 ₪ בלבד… ותמיד חשוב לזכור זאת לפני שמתלוננים על המחירים… קשה לי מאוד עם התלונות על המחירים כי אנשים לא מבינים מה קורה בחוץ ועד כמה זה נדיר לאכול אוכל איכותי במחירים כה נמוכים… " אומרת אלה.

אלה מדגישה כי קשה "לקלוע" לטעמם של כל הלקוחות כל הזמן, אך התגובות מהציבור הן בהחלט חיוביות, ויש נסיון אמיתי להיענות לבקשות של חברים. היא מבקשת שביקורת בונה ובקשות, שהן חשובות כשלעצמן, יופנו אליה ואל הצוות באופן ענייני וידידותי ולא פוגעני. כמו כן, יש להתאזר בסבלנות ולא לצפות לשינויים מיידיים כל הזמן.

בין השינויים המתבצעים והצפויים, ניתן להבחין בקפה איכותי, ארוחות ערב המתוכננות אחת לשבוע, כריכים שיהיו זמינים גם בשעות בהן לא מוגש אוכל בחדר-האוכל וארוחות בוקר שישי במתחם שיועד לכך. היא מקווה לשדרג את מיזוג האוויר, מכונת הכלים הישנה והבזבזנית, מקררים סוררים וסירים שעבר זמנם.

המטבח וחדר-האוכל זקוקים לשרותי החשמליה, ענף המים, התקשורת, גז, נקיון ואיסוף אשפה והנהלת-חשבונות ומשאבי אנוש, בנוסף לגיבוי ועזרה של מנהל הקהילה. לדבריה, היא מקבלת את הנ"ל לשביעות רצונה וללא עימותים מיותרים. ניכר שבעיני ההנהלה המקום בעל ערך קהילתי חשוב. לשאלתי על מבנה חדר האוכל והתקרה המתפוררת, ענתה שלא לצפות לשדרוג מיידי בכל התחומים. יש תכנית לטווח קצר ותכנית אחרת לטווח ארוך. נקווה שתוך זמן סביר נזכה לחוות את השינויים המצופים.

חידוש קבלת קבוצות אוכלים מבחוץ, נעשה תוך התחשבות בסועדים הקבועים ואלה מקווה להגדיל את מקור ההכנסה הזה בהמשך. היא שבה ומבקשת בעיקר ממשפחות עם ילדים קטנים להשאיר שולחנות ואיזור אכילה נקיים, כמו שהיו רוצים לקבל. איזור משחק לילדים שנוסף לאחרונה עשוי לסייע בהשגת מטרה זו, אך שיתוף פעולה של ההורים הוא קריטי, ולא תמיד בא לידי ביטוי הולם.

לבסוף מציינת אלה נסיון טוב שהיה השנה עם ארועים משפחתיים (ימי הולדת בר ובת מצווה) שנערכו בחדר האוכל לשביעות רצון המשתתפים, שנהנו ממנות משודרגות ושרות מעולה. היא מזמינה חברים המעוניינים, לפנות ומתכוונת להיענות במידת האפשר והסביר.

היא מודה לחברים מפרגנים ומזמינה את הציבור להגיע ולהנות מהמזון, מהשירות ומהחברה.