אם גיא לא היה רוצה להעביר איזה מסר הוא כנראה לא היה מגיע להתראיין לעלון. אז בואו נשמע מה יש לו להגיד…

גיא בן 44.5, בן הקיבוץ, נשוי לנטע ואב לשלושה ילדים. חזר לגור בקיבוץ בשכונה החדשה בשנת 2010. עובד במשטרת ישראל בתור חבלן כבר 15 שנה.

הי גיא… מה התפקיד הרשמי שלך בקיבוץ?

אני אחראי כיתת הכוננות, וסגנו של דודו לנג הרב"ש.

תסביר קצת על כיתת הכוננות.

כיתת הכוננות בקיבוץ מורכבת מחברי קיבוץ שאכפת להם, שמוכנים להקדיש מזמנם כדי לשמור על בטחון הציבור ורכושו. לצערי בעת אירוע, במקרה הטוב מגיעה ניידת משטרה אחת או צוות סיור שזמן ההגעה שלו ארוך מאד. עד שיגיעו השוטרים, הגנבים עם שללם כבר לא יהיו באזורנו.

יש בדיחה שרצה ברשת – "הלו משטרה יש אצלי פורץ". משטרה: "מצטערים אין לנו ניידת פנויה". "הלו משטרה, זה שוב אני, לא חשוב, יריתי כבר בפורץ". תוך עשר דקות מגיעה ניידת…

תראי, אני לא דובר של המשטרה. צריך תמיד לזכור שיש גם הרבה עבודה טובה שהמשטרה עושה. זה נכון שהפריסה המשטרתית בעמק חפר היא דלה מאד. בדיחות יש למכביר וזו בדיוק הסיבה שאנחנו צריכים כמו בכל עיר ובישובים גדולים – משמר אזרחי כדי לתת לזה תשובה. אנחנו יצרנו את המקבילה – כיתת הכוננות. בזמן אירוע בכל שעה שהיא ביממה, חייבים לגרום לגנבים להבין שאנחנו יודעים שהם כאן בקיבוץ. אני ודודו לא יכולים לעשות את זה לבד. פה נכנסת כיתת הכוננות לפעולה – כיתת הכוננות היא חלק חשוב במערך הביטחון של הקיבוץ.

זה בהתנדבות נכון?

בהחלט. מכיוון שהחברה נותנים הרבה מזמנם החופשי וללא כל תמורה כספית כלשהיא, אנחנו מנסים לשמר הווי יחידתי חברתי לטובת גיבוש כיתת הכוננות. הכיתה הזו הוכיחה את עצמה מספר רב של פעמים.

תוכל לתת דוגמא?

לפני כשלושה חודשים נתקלנו בפורצים שהגיעו בשעות היום לקיבוץ. קבלנו דיווח מהציבור על רכב חשוד לא מוכר בשכונת הבנים. הוקפצה כיתת כוננות כדי לסכל את הפריצה ולאחר מרדף הבחור שהיה רגלי נמלט, והאוטו שחיכה לו גם הצליח להימלט. התבצע סיכול. תפיסה זה בונוס…

באירוע הזה חבר כיתת הכוננות עזב את עבודתו באזור תעשיה עמק חפר, והגיע. חברים נוספים מהקיבוץ הגיעו מהר. זה למעשה מקרה מוצלח של הפעלת כיתת הכוננות.

המצב בעמק חפר כמו בהרבה מקומות הוא לא משהו בנושא הגניבות…

זה נכון אבל דווקא אנחנו הצלחנו יחסית ליצר מצב שבו אנחנו מצליחים לשמור על הקיבוץ ואפילו מהווים מודל להעתקה בגוש חפר. בחגלה עשו לאחרונה שינוי ארגוני בתפיסת הבטחון שלהם והם מעתיקים את המודל שלנו. בעמק חפר בחודשים האחרונים יש שקט יחסי לאחר האירוע בבית יצחק.

תזכיר בבקשה מה היה בבית יצחק.

לפני כארבעה חודשים תושב בית יצחק הבחין בשני פורצים. הוא הרג אחד מהם ואת השני פצע קשה. אלה היו שני גנבים שהכו ללא רחם בעמק בשנים האחרונות. במקביל משטרת ישראל עצרה חוליית גנבי רכבים שפעלה במרחב שרון וסיכלה על חם חוליית פורצים בקיבוץ המעפיל. אבל השקט הוא יחסי, תמיד יש מי שנכנס לוואקום הזה מחדש.

אז מה השתנה במודל שלכם במהלך השנים?

לפני שבע שנים המצב היה אחר לחלוטין. ניהלנו פה מרדפי לילה, וכמעט פעם בשבוע היו פורצים לבתים או גונבים רכבים. הבנו שיש צורך לעשות שינוי. השקענו בהשלמת גדר (שברובה היתה קיימת – גבעת חיים תמיד היתה מגודרת היסטורית) פרצנו דרכים צמודות גדר כדי לפקח עליה. ופרסנו מצלמות בנקודות שהוגדרו כיעד מועדף לגנבים. פנינו לציבור לצורך התנדבות לכיתת הכוננות וההיענות טובה. באופן סטטיסטי משנה לשנה הגענו להורדה דרסטית בכמות הפריצות לבתים וגנבות הרכב. יחסית למרחב שבו אנחנו חיים אפשר להגיד שאנחנו מבחינה סטטיסטית במצב אחר לגמרי מעמק חפר. עם זאת חשוב לציין שאנחנו עדיין כל הזמן מבקשים שאנשים יתנדבו לכיתת הכוננות. זה הבית שלנו ולכל אחד ואחת חשוב מן הסתם נושא השמירה.

אמרת שיש לכם הווי מיוחד של כיתת הכוננות, זה גם כולל את בריכת השמירה החדשה?

כן, בנינו בעבודה עצמית בריכה בעיקר בימי שישי, מקום שיהיה נקודת מפגש לנו ולכול חבר בקיבוץ. זו השנה הראשונה שהמקום פעיל – תמיד ניתן לתאם שימוש עם ציון, דודו ואתי בהתאם לכללים שקבענו על מנת לשמור עליו.

מה שיטת הפעולה שלכם בשגרה?

יש לנו סייר שמסתובב משעה 19:00 עד 6:00 בבוקר, ושער מאוייש עם שומר מעשר בערב עד שתיים בלילה בערך. בגבעת חיים איחוד יש שבעת אלפים כניסות ויציאות של כלי רכב ליום! (יש מצלמה שסופרת). זהו אחד המקומות עם תנועת כלי הרכב הגדולה ביותר בישוב מסוגנו בעמק. זה מעמיד אתגר אבטחתי גדול ביותר, בשל הציבור הרב שנכנס ויוצא. יש צוות שומרים שכולל את יעקב שמעוני (שכיר), וחברי קיבוץ שמסייעים בשעות המוקדמות של הערב – אחי פרנק, אריק סיוון, ניק הרול, ערן פרי, גיא קריאו, אהוד שינדלר, דני צ'רבנקה.

עד עכשיו דברנו על הקיבוץ. מה עם החקלאות? אנחנו שומעים כל הזמן בטלוויזיה על גנבות.

בתוך הקיבוץ, מתחם הרפת יחסית מוגן – גם על ידי האבטחה ההיקפית של הקיבוץ וגם על ידי מצלמות שנצפות על ידנו בחי. בעקבות גנבת עגלים שהתרחשה לפני כשש שנים הפקנו לקחים ומאז המצב טוב. לא היו ניסיונות נוספים לגניבת עגלים.

מה שאי אפשר להגיד על השטחים החקלאיים מחוץ לגבעת חיים. אנחנו שומעים רבות בתקשורת על גנבות חקלאיות והשחתות של ציוד חקלאי שהחקלאים סובלים מהם. רק לפני כשבוע במושב שקף בלכיש נעשתה גנבה גדולה על ידי 80 (!) בני מיעוטים שגנבו 20 טון תוצרת! חלק מהתוצרת נתפסה וכמעט כל הגנבים נתפסו.

באזור שלנו הגנבות החקלאיות מתמקדות באבוקדו ובלימון שמחירם יחסית גבוה בשוק ולגנבים יש אינטרס כלכלי גבוה. עיקר הגנבות החקלאיות מתבצעות אחה"צ ובערב, לאחר שהחקלאי עוזב את השטחים.

לאחרונה עם פתיחת אגמון חפר בבריכות עין החורש לשעבר, אנו סובלים קשות מקטיף המטיילים במקום. האגמון נושק לשטחי קובני, והנזק לתוצרת החקלאית רב!

אז מה עושים?

בעצה אחת עם מנהל הסיירת החקלאית של עמק חפר ויוני אייל מנהל הגד"ש והמטעים, החלטנו לפנות לציבור ולנסות לשתף אותו בשמירה בשדות. הסיירת החקלאית של המועצה שומרת על כל שדות העמק ולא בפרט על שדות גבעת חיים.

אנחנו רואים חשיבות במעורבות חברתית בשמירה על הנכסים, התוצרת והשדות שלנו. יש מיזם שנקרא ה"שומר החדש" בגליל ובנגב שמטרתו לסייע ולהגן על השטחים החקלאיים כנגד אותם גנבים.

פרסמנו את מיזם החקלאות של הקיבוץ וציפינו למתנדבים חדשים. לצערי התנדבו כעשרה אנשים בלבד. אני מודה שזה טיפה מאכזב. הרכוש הזה שייך לכולנו, ונשמח להיענות גדולה יותר. כרגע הפרויקט לא ממריא בגלל חוסר מתנדבים. אנחנו בעונה הבוערת של הלימונים והאבוקדו, וזה בסוף הפסד של כולנו – של כל חברי גבעת חיים איחוד.

חוץ ממיזם החקלאות שנקווה שתהיה לו הענות יותר גדולה, מה מתכננים עוד בעתיד?

מנסים לחשוב צעד אחד קדימה, להיות לפני הגנבים. פיתחנו בשיתוף פעולה של שי רחמני ואיתי עמית מערכת LPR (מערכת לזיהוי מספר לוחית רכב ) לשער הראשי – חסכון של אלפי ₪ לעומת אותו מוצר שנמכר בשוק. אנחנו מנסים להוסיף אמצעים טכנולוגים ומנסים לגייס עוד מתנדבים לכוח.

אז מי מצטרף אלינו?

*כיתת הכוננות: אודי ארבל, איתי עמית, אמיל זידמן, ארבל ורדי, ארי כהן לנג, אריק סיוון, בן ברות, יואב מורג,

גל חסיד, הראל שני, ,יניב אברהמי, יפתח ידיד, נדב יגודה, ניק הרול, ניר הורביץ, נמרוד ידיד, רועי סגל, עוזי לס,

עירא ברות, ענבר דניאל, ערן פרי, עדי פלדי, ציון נואמה, קובי אבן שושן, רוני רטר, שי רחמני. שרון בר שלום,

דורון שניר.