אתחיל בכך, שמאוד אשמח אם בסוף הקריאה, תצטרפו לפרויקט, הנה, זה על השולחן ואפשר להתחיל…

אם במקרה עברתם ב-1 ליוני בצומת הרוא"ה, אולי חזיתם במספר נשים מגבעת חיים עומדות עם שלטים שקוראים לשלום והידברות. ואם עברתם באותו יום באחת מעוד 109 צמתים בדרך, אולי ראיתם נשים מישובים אחרים עומדות עם שלטים דומים.

אבל לפני שתשמעו על הפרויקט החשוב הזה, אולי קצת רקע: "נשים עושות שלום" היא תנועה בלתי מפלגתית, רחבה וצומחת, של אלפי נשים הפועלות ומשפיעות במרחב הציבורי והפוליטי. התנועה קמה לאחר מבצע צוק איתן בקיץ 2014. מטרתה למנוע את המלחמה הבאה ולהוביל לפתרון מכבד ומוסכם בין הישראלים והפלסטינים בתוך ארבע שנים.
חברות בתנועה נשים (וגברים), בעלי דעות פוליטיות שונות, יהודיות וערביות, חילוניות ודתיות, מכל רחבי הארץ; כולן קוראות להשיב את חזון השלום למרכז השיח הציבורי וללב הפעילות המדינית.
לתנועה רשומים כיום כ-20,000 חברים, רובם נשים אולם יש גם גברים (כ-15%). המטרה היא להגיע לכל שכבות האוכלוסייה מתוך חזון מאחד של רצון להפסקת הלחימה, להגעה להידברות ולחיים בשלום.
התנועה אינה פוליטית, אינה קוראת להחלפת השלטון אלא מעבירה מסרים של הידברות להגעה להסכם מדיני. המסרים של התנועה מאפשרים גם לנשים בעלות השקפת עולם ימנית להצטרף לתנועה. כך למשל ניתן למצוא, מצביעות ליכוד, דתיות, מתנחלות ונשים פלסטינאיות שחברות בתנועה.

בקיבוץ שלנו יש כ-116 חברות וחברים בתנועה!

ולעניין הצמתים…
מענין איך קם אדם בבוקר (תמנע אופיר במקרה שלנו) עם רעיון שקורם עור וגידים ויוצא לפועל בממדים כאלו גדולים. מסתבר שהכול התחיל בכך שקבוצת אנשים מהקיבוץ (וכאלה הקשורים לקיבוץ) הצטרפו בסוכות לצעדה שהתקיימה ברחבי הארץ, מצפון עד דרום מטעם התנועה. נסעו והתרשמו מאוד מהשמחה והאופטימיות שהייתה שם ומהמסרים החיוביים. משם נולדה ההחלטה להצטרף לתנועה ולהיות פעילים במסגרתה לקידום השלום.
מהר מאד היה ברור שפעילות מקומית בלבד לא תביא לפרסום ארצי, ותישאר רחוקה מאד מעין התקשורת. רק חשיפה גדולה מאד, תביא להכרת התנועה בציבוריות הישראלית, ותקדם גידול משמעותי במספר התומכים בה.
ואז נולד הרעיון – לצאת פעם בחודש לצמתים, בקרבת מקום המגורים, על מנת לא להקשות ושיהיה נוח ואפשרי גם לעסוקים שביננו. בכל צומת יעמדו נשים עם שלטים גדולים ביום חמישי אחה"צ (שהיא שעת העומס הגדולה בכבישים), בו זמנית ברחבי הארץ. וכך, בקלות יחסית (מבחינת זמן ההשקעה של העומדים בצומת) יושג אפקט גדול של נראות שיקרא לעוד אנשים להצטרף.
הרעיון התקבל בתנועה ואז בעבודה מאומצת של תמנע ופעילות רבות נוספות, ברחבי הארץ, קרם הפרויקט עור וגידים ויצא לאוויר העולם.
ב 1.6, בהצלחה יתרה, 110 צמתים אוישו, כשנשות גבעת חיים איישו את צומת הרוא"ה.

במסגרת ניסיון התנועה להגדיל את מספר הצמתים, גבעת חיים אחראית בחודש הקרוב (יולי) על שני צמתים, צומת הרוא"ה וצומת חפר בכניסה לכפר ויתקין (מתוך 140 צמתים).
משך הפעילות בסה"כ שעה וחצי, בשעות אחר הצהריים על מנת ליצור נראות גבוהה. נהג שיצא מכפר סבא לחיפה בשעה זו יפגוש את השלטים הקוראים לשלום לפחות ב-15 צמתים שונים, צומת אחר צומת. זה יוצר באזז והשפעה על דעת הקהל. וזה עוזר למי שפחות אקטיבי להרגיש שיש תקווה, דבר חשוב מאין כמוהו.

אני חברה בתנועה מזה שנה ואולי אף יותר, ומאמינה בכל ליבי שיש להביא לשינוי. עם זאת, אני לא מצליחה להתפנות מעיסוקי היום יום לעשייה. אני רואה ביציאה הזו, של שעה וחצי לצומת הקרובה אלינו אפשרות עבורי לתרום בהשקעה מועטה, לכן נרשמתי ואני קוראת לכם להצטרף גם.

מי ייתן ויבוא שלום עלינו במהרה – אמן!

אז איך מצטרפים לעמידה בצמתים? מתקשרים לתרצה מדיני 054-4637437 ובאים…

אז רשמתם? יום חמישי, 3.8, בין 18:00 עד 19:30.

לכתבה קודמת של לאה הרץ