רגע אחרי חופש פסח ורגע לפני החופש הגדול בבוקר לפני יום השואה….

"מה שהיה דרוש באמת, היה שינוי יסודי ביחסנו אל החיים. צריכים היינו ללמוד בעצמנו וללמד את האנשים המיואשים, כי בעצם לא היתה חשיבות למה שאנחנו קיווינו לקבל מן החיים, אלא למה שביקשו החיים לקבל מאתנו.

צריכים היינו לחדול מלשאול לפשר החיים ותחת זאת לראות את עצמנו כנשאלים על-ידי החיים יום-יום ושעה-שעה. ועלינו להשיב, לא בדיבור ולא בהרהור – אלא בפעולה נכונה ובהתנהגות נכונה."

ויקטור, מתוך הספר "האדם מחפש משמעות".

• איך מנסחים את האמירה הזו לעשייה יומיומית?
• מה שחשוב זה לזכור את השאלה.

בינתיים קצת על מה שהיה:

חופש פסח הפתיע את העולם עם גשם ובוץ… עניין שגרם לביטול מחנות התנועה לשכבה ד-ו.

במקום זה יצאו בסוף שבוע האחרון למחנה חלופי, והפעם היה נורא חםםם… מה יהיה עם מזג האויר הזה?

בכל אופן, הילדים נהנו מקצת הוויה של מחנה, טיול קצר בכרמל, וחזרו שלמים ובריאים.

מחשבות על התנהלות התנועה/מועצה אזורית – נושא שאנו רוצים לבחון מחדש…

• יציאת מצריים – יוצאים ביחד מקטן ועד גדול ממצריים אל הפרדס. בעבר היציאה היתה עם אור ראשון. המסקנה מההתנהלות לפני שנה היתה שאין בזה טעם והחסרונות גוברים על היתרונות. השנה, כולם… בעיקר הילדים התקוממו שיציאת מצריים מתרחשת במהלך היום… נכון צודקים… אירוע כזה משמעותי, לא יכול להיות כחלק משגרת יום. בשנה הבאה חוזרים אל ה"אור הראשון".
• מחשבות על התחנות שבדרך, על החיבור נעורים וצעירים, על מנהיגות.

במהלך החופש היו פעילויות משותפות לקבוצות הצעירות, חלקן היו יותר מוצלחות. הנסיעה לים היתה נפלאה. פעילות ללא אטרקציות מפלסטיק. הילדים שיחקו, חקרו והתפעלו מהסרטנים…

אולי בקיץ נעשה מחנה ארוך בחוף הים – קייטנה גם לצעירים.

• בית האלון – א'-ב' ערך סדר למופת. הכל היה כהלכתו, מרגש להיות נוכח בסדר שכזה. שם למדתי שאחת הסיבות לאכילת ביצה קשה – שהיא מזכירה את משה בתיבה – מקסים.

הם גם נסעו לכלבייה בחדרה ואי אפשר ללא נתינה, אז כמובן שהביאו מתנות לכלבים. נזכיר כי יציאה זו, היא המשך לחג פורים בו בחרו הילדים לחפש את הבית לבית מחסה לכלבים.

• קבוצת הנעורים, יצאו לטיול למדבר לשלושה ימים בהדרכת ענבר.

יצאה קבוצה קטנה יחסית, ומי שפסע בנחל חוורים בלילה, היתה לו חוויה בלתי רגילה.

• קבוצה ז-ט, שיש לה שם זמני, 'אקליפטוס', עוברת תהפוכות. המדריך שליווה אותם כשלוש שנים, סיים עבודתו בערב הפסח – עניין שברור שמשפיע על כל ההתנהלות.

ובכל זאת, היתה פעילות והיה סדר פסח שאליו התקבצו רוב הצוות החינוכי בהתנדבות מרשימה. אנו עוסקים בחיפוש צוות לבית זה.

נציין במיוחד את שכבת ח', שאמורה היתה להתחיל "לעבוד". בגיל זה, טרם הגעתם לגיל 14 בו הם יכולים להתחיל לעבוד ולקבל על כך שכר, הם מחוייבים ב-40 שעות התנסות וחניכה.

כולם כאחד, התגייסו למשימה זו בהתלהבות, ובשמחה, והיו מועילים ויצרניים בכל מקום שבו עבדו – בנוי, במרכולית, בחינוך וברפת. שכבה זו, מרשימה מאוד בהתנהלותה ב'עבודה'.

שכבת ז' ממשיכה במשימות. האחרונה שבהם היתה למען הקהילה – שיפוץ ה"פינה של יוני", מול המחסן ההסטורי.

ויש מחשבות… על שינוי בהתנהלות של שנת הבר מצווה ושנת הבת מצווה.

ולסיום,

יפעת זילבר, אילת וולובסקי (משאבי אנוש) ואני – בוגרות לימודי תעודה של מרכז מיטיב ב'בינתחומי בהרצליה', ללימודי פסיכולוגיה חיובית. אנו מוקירות מאוד את השפה, ורואות חשיבות רבה להפיץ ולהנגיש אותה. יש בה יכולת מידית לחולל שינוי.

בנינו סדנא בת שלושה מפגשים שתתחיל בחודש יוני – להורים, ובמהלך החופש נעבוד גם עם הילדים. פרטים מדוייקים נפרסם בהקדם.

ולפני סיום – תודות לצוות שעובד ללא לאות ומנסה הלכה למעשה… לעשות את שנכון.