האביב מביא איתו ריחות נפלאים של פריחה וצבעים חזקים בטבע ובגינות. ההתחדשות ותנופת הבנייה והפיתוח ניכרים היטב בבית הקיבוצי: מרכז השירותים הולך ונשלם, מבני התלתונים הפכו לדירות מגורים, בתים חדשים נבנים על חורבות בתים ישנים, הגן החדש על שם גלי. ולפנינו עוד תוכניות רבות בקנה: כבישים, מרכזונים ועוד. על תנופת הפיתוח הזו תוכלו לקרוא בעלון שלפניכם כמו גם על שלל נושאים אחרים המיצגים יוזמות ותהליכים שונים בקהילה הקיבוצית שלנו.

משך הזמן שבין העלון הזה לעלון הבא יתפרס על התקופה שבין חג החירות לבין חג העצמאות. שני החגים הללו שזורים בזהות היהודית-ציונית שלנו. פסח מסמל את היציאה מעבדות לחירות ואת ההתקבצות משבטים לעם. עם השנים ניתנה לו משמעות יהודית-חילונית-חלוצית חדשה, אשר אחד מביטוייה הוא ההגדה הקיבוצית. יום העצמאות מסמל בדרכו שלו את המעבר מ"ישוב" למדינה ומשבטים וזרמים נפרדים לממלכתיות משותפת אחת.
ובהקשר המציאותי שלנו – המדינה בעיצומה של מלחמת תרבות עזה, ובה מאבקים על ניכוס הסמלים המשותפים: דגל המדינה, הצבא, הכנסת, סמלי הדת היהודית. תהליכי ההפרטה והפירוק מתרחבים עד כדי חיפוש אובססיבי אחרי שתולים ובוגדים במחנה היריב. האם אנחנו נפרדים מחדש לזרמים שונים? האם כבר נפרדנו? האם עדיין בני חורין אנחנו? והאם אנחנו כקיבוץ מעלים את הנושאים הללו כחלק מדיון קהילתי או שאנחנו מנותקים מהמציאות הזו בתור קהילה?
ובקשר עקיף – יואב מורג בכתבה חריפה על ההחלטה לא לאפשר את השימוש במועדון לחבר לצורך דיון בנושא חלופת "ביטול השיוך". כדאי לתת את הדעת על הנושא… וגם על מקומו של המועדון בשיח החברים. שווה לקרוא את הטקסט של אלכס קסטן מ-1964 לגבי מבני תרבות וספציפית לגבי בית וינה.
ומה עם החינוך הקיבוצי? – כדאי לקרוא את מה שלביאה כותבת. זה בנפשנו.
ועוד – כתבת פרידה מליונל, תפוז הזהב שלנו שמתגלגל בחדווה, בר מצווה ועוד…

תסתכלו סביב, תנשמו עמוק, תריחו את הפרחים, כי משם אנו שואפים את האופטימיות שלנו!

בוגנוויליה בכניסה לבית של אליעזר רטר

צילומים: שער העלון – יובל נבון (נכון לרגעים אלה, מתוך שבעה איילים נלכדו שישה) , שער אחורי – אפרת אשל – אמנם מין פולש אבל הדררות בהחלט יפות!, יניב אופיר, דודו לנג, הורי בר מצווה, לביאה בן אור, עמוס וכמן, היידי עפרון, חנוש מורג, טל אמיתי, יונתן מירון, שוש צביון