מדור חדש בעלון!
למען הגילוי הנאות, נאמר שגנבנו את הרעיון מתוכנית הרדיו של בני בשן "בני ברדיו" בגל"צ ותרגמנו אותו אלינו. המדור הזה נועד לייצר באמצעות העלון שרשרת אנושית ארוכה ארוכה של פרגון… הרעיון פשוט: בעלון הנוכחי ביקשנו מגלי אבן-שושן לבחור למי היא מעוניינת להעניק את "תפוז הזהב". כלומר – לכתוב על מישהי או מישהו מהקיבוץ שהיא מעריכה ואוהבת ולנמק גם מדוע. בעלון הבא יפתח לב-רון יתבקש להעביר את תפוז הזהב הלאה לבא/ה בתור שהוא מעריך ואוהב וכן הלאה. ומדוע בחרנו בגלי? החלטנו להתחיל מבראשית ולכן פתחנו את ספר הטלפונים של הקיבוץ בשורה הראשונה שלו… תודה לגלי ולכל הבאים והבאות בתור אחריה!

העורכים פנו אלי וביקשו שאהיה הראשונה לכתוב בפינה החדשה שנקראת "תפוז הזהב".
מאוד הוחמאתי מהמעמד ושאלתי מדוע דווקא בחרו בי?
אחרי מספר גמגומים הבנתי שאני הראשונה בספר הטלפונים של הקיבוץ…
(וגם לא עזר שהסברתי שבקיבוץ אני בכלל ברונר באות ב'…).
לגופו של עניין, דמות אחת מיד קפצה לי לראש ואח"כ חשבתי עוד קצת ויום לאחר מכן עוד קצת ואז הבנתי שיש פה שאלה מכשילה, כי יש המון אנשים בקיבוץ שהייתי רוצה לפרגן להם.
לבסוף החלטתי ללכת עם בחירתי האינטואיטיבית והראשונה….

מתוך פרויקט צילום של אפרת אשל

אני בוחרת לגלגל תפוז זהב ליפתח לב-רון.
קיימות סיבות רבות (והוגבלתי רק ל-230 מילים…) אז אנסה למנות את העיקריות שבהן:
יפתח, האורווה והסוסים הם בית.
בית לילדים – שלא ידעו שהם מסוגלים ופתאום הראו להם שכן, למבוגרים, לאנשים שלרגע איבדו את דרכם, לכאלו שמצאו את ייעודם, לאחרים שהיו צריכים רגע מקום לנוח לשים את הראש ולנשום.
ועוד אנשים רבים אחרים שאי אפשר בכלל לשים מעליהם שום כותרת כלשהי.
האנשים שסובבים אותו והוא אותם בחייהם וגם לאחר לכתם, תמיד ייזכרו, יכובדו ויהיו אהובים. תמיד יהיה להם מקום לחזור אליו, אפילו אם רק לביקור קצר.
מאחלת לכולם שאם יום אחד יחפשו רגע מקום חם אז ימצאו מישהו כמו יפתח שיפתח להם את הדלת.