טיול מצדה הוא טיול מסורת מזה כמה שנים.
מדובר בטיול הפתעה לבני המצווה. טוב הפתעות כאלה קצת קשה לשמור… אז בכל זאת איך מודיעים להם? עשינו להם משחק נחמד – הם התחלקו לשלוש קבוצות, וכל קבוצה קיבלה ארבעה תצלומים של פינות בקיבוץ – בפלאפון (כמובן מזוויות כאלה שיהיה קצת קשה), והם היו צריכים להגיע רגלית לנקודה ולהצטלם. אם צדקו קיבלו מילה. וכך, כל קבוצה הייתה צריכה להביא ארבע מילים שירכיבו את ההזמנה ליציאה לטיול… וכמו שאחד הילדים אמר על המשימה: "איזה כייף, משימה אינטרנטית…"

יוצאים באישון לילה (1:00) ומנמנמים באוטובוס עד מצדה. עולים לפני הזריחה במעלה "הסוללה", לא לפני ששותים קפה, תה ומנשנשים קצת עוגות.
מטפסים במעלה המדרגות ואז… מגיעים למצדה, שזה הנוף הכי הכי בעולם! ואין על הזריחה!

אח… איזו זריחה!

עשינו טקס קטן, ברכת ההורים (רוני פולק), וסיפור ה"מצדה" – הבאנו אומן אורח – אמיל זיידמן, שמעבר לכישוריו הרבים שמענו שהוא עושה גם "בר מצוות"… ושם למעלה במצדה, באזור הארמון, אמיל לבש תלבושות מתאימות לתקופה והמחיש לנו את סיפור מצדה.
לאחר הסיפור, הילדים קיבלו כתב חידה, בקבוצות קטנות, והגיעו לכל המקומות היפים והמעניינים.
ירדנו רגלית את "שביל הנחש" (לא ידעתי שלנחש יש כל כך הרבה מדרגות…), הדרך ארכה כשעה, ומאז אני לא יכולה לראות מדרגות… אבל עשינו זאת!
למטה אכלנו ארוחת בוקר משותפת, שכל אחד הביא ושתינו כמובן קפה. אמנם השמש בשעות האלה כבר מאד מורגשת אבל האווירה, השיתוף ומצב הרוח של כולם היו נפלאים.
לאחר מכן נסענו לנחל דוד, שם צעדנו עוד כקילומטר (למי שלא הספיק לו במדרגות…) עד שהגענו לבריכת מים ומפל מדהים. כולם השתכשכו במים, טבלו ונהנו, ולנו נותר לאכול ארוחת צהריים משותפת, כי מזמן לא אכלנו… וככה שבעים, רטובים, עייפים ומאד מרוצים חזרנו הביתה…

הגענו ביום שישי ב-16:00, איזה כייף ככה לקבל את השבת! אבל רגע, חכו למחרת… מה עם הרגליים? שריר ארבע ראשי (?), שרירי התאומים (?), הידעתם שיש לנו כאלה שרירים? ואם לא, אז עכשיו תדעו … ותרגישו!
לילדים דרך אגב, גורנישט! שום כיווץ ושום שרירים, אצלם הכל במקום באותו מצב!
ועכשיו רגע של רצינות: יש משהו במתכון הזה ילד בר המצווה + הורים – מאד מרגש ונכון, נקי מהסחות ואחים, נטו עם הילדים. חוויה פשוט קסומה.
מילה על השותפות, או קהילתיות – כן אז יש לנו עוד דבר כזה הנקרא גם – עזרה, אכפתיות, עשייה ביחד, ארגון הטיול ועבודת צוות. פשוט כייף כייף כייף לדעת ולהיווכח שיש לנו ארץ נהדרת!