צריך להיות מין יורם שכזה, כדי להמשיך ולהתמיד, ופעם אחר פעם, ואף על פי כן, בכל מערכת בחירות, לשוב ולהתגייס לפעילות סיזיפית לטובת מפלגת העבודה, שכבר עשרות שנים זו לא היא, אלא הם. יורם פארן (70, גבעת חיים איחוד) הוא יורם שכזה. הוא יליד תל-יוסף, שבגיל שבע העביר אותו הפילוג, עם הוריו, לבית השיטה. בעיצומה של מלחמת יום כיפור, בטקס שזכור כנוגה במיוחד, נשא לאשה את נירה יחיאלי מגבעת-חיים איחוד, ומאז הוא שם. רוב השנים עסק בחינוך, תוך התמקדות בשילוב ובהטמעת מחשבים, במסגרות שונות, ומעט בחקלאות. שניים משלושת ילדיהם של נירה ויורם, עמית ואורי, חזרו בתשובה. הראשון הרחיק אל החרדיות, ואל קריית טלז-סטון, השני הסתפק בפחות, והוא חבר בגרעין דתי עם אוריינטציה אקולוגית, בישוב שובה שבדרום. את דרך ההורים הקיבוצית, החילונית, הנוטה שמאלה, ממשיכה יפעת בגבעת חיים איחוד.

ש) מה עשתה לכם החזרה בתשובה של הבנים?
יורם: "אנחנו אוהבים אותם מאוד. לפחות פעם בעשרה ימים אנחנו משתדלים לבקר אותם, ואת שמונת ילדיהם המקסימים, והם מתארחים אצלנו. הכנו להם ארון כלים מיוחד בביתנו. מעולם לא היו בינינו מתחים על רקע זה, וגם איננו חשים תחושת אכזבה ותסכול. הם נשארו אותם אנשים שהיו. פשוט, חיפשו משמעות לחייהם, ומצאו אותה בדת".
ש) משמעות הפוכה מזו שלכם.
"לא הפוכה, שונה".
ש) ואתם בשלכם.
"אנחנו חילונים, אבל לא להכעיס. כשאנחנו מתארחים אצלם בסופי שבוע, אני מתלווה אליהם לבית הכנסת, וגם נדבקתי לנושא קבלות השבת. אני מקפיד להשתתף כשמתקיימות כאלה, מדי פעם, בקיבוץ. וכשלא, אנחנו – קבוצת חברים, מקיימים קבלת שבת מסורתית. כאשר אנחנו בחופשה ויש בית כנסת בסביבה אני מצטרף.
ש) נעשית אדם יותר מאמין?
"מאמין אני לא. וגם דתי אני לא. אני מבדיל בין מאמין לדתי. לתפיסתי, אפשר להיות כזה, מבלי להיות כזה".
ש) מתי התחלת לשמש האיש של מפ' העבודה בקיבוץ?
"התחלתי לפעול ב-77' אחרי המהפך. אני מניח שירשתי את זה מאבי ז"ל, אהרון פרייברג, שהיה אדם מאוד מעורב ופעיל פוליטית בבית השיטה. אני מוגדר כנאמן 'העבודה' בקיבוץ, ונמצא בקשר רצוף עם חני מרשק ועם פעילים אחרים מקיבוצים בסביבה. השנה עסקנו בעיקר ב'פעילות מבצעית'. דווקא החבר'ה הצעירים תפסו יוזמה, דרבנו, עמדו בצמתים. אני הצטרפתי ולא כמארגן. בשונה מהעבר, היה הפעם שיתוף פעולה יפה של קיבוצים ומושבים בעמק חפר".

יורם והנכד מעין שרים בשבועות

ש) מה אתה יכול להעיד על דפוסי ההצבעה בגבעת חיים איחוד, לאורך השנים.
"מבחינת ההתפקדות למפלגה, ירדנו במהלך השנים מ-200 חברי מפלגה, לכ-50 השנה, ולמיטב זכרוני, בבחירות האחרונות הצביעו ל'העבודה' פחות מ-50%. מבחינת האהדה והיקף ההצבעה, הייתה השנה קפיצה: 72% הצביעו למחנה הציוני, 15% למרצ, 10% ל'יש עתיד'."
ש) היית מאלה שהאמינו בסיכויים למהפך?
"הייתה בהחלט אופטימיות זהירה, שהפעם זה יקרה. גם בערב יום שלישי, עם פרסום המדגם, והתיקו, עדיין האמנתי שמחר התוצאות יהיו לטובתנו. כשקמתי בבוקר, ראיתי קטסטרופה. תחושה קשה מאוד. קיבלנו ממשלה רעה".
ש) איזה מכל ההסברים למפלה, מקובל עליך?
"טענו והאמינו, שהפעם, בניגוד למערכות בחירות בעבר, הדגש יהיה חברתי-כלכלי, וכאן היה לנו יתרון. אלא שבשלושת הימים האחרונים לפני הבחירות, התברר שהבוחרים שוב החשיבו יותר את הנושא הביטחוני, וביבי נתפס כמר-ביטחון".
ש) מסקנה?
"אולי צריך לקחת בחשבון, שהביטחון תמיד יהיה בראש סדר העדיפויות בבחירות. עובדה שאת שתי מערכות הבחירות שהעבודה ניצחה, אחרי המהפך, הובילו רבין וברק, שניהם מזוהים עם ביטחון".
ש) הרצוג לא התאים?
"אני חשבתי שכן. לו היה לצדו איזה רמטכ"ל לשעבר, אולי הפרש הקולות היה מצטמצם".
ש) אז אולי העם לא מתאים?
"ברגעי הכעס, זו, אכן, הייתה התגובה הראשונית. השנייה: מגיע להם. בכל מקרה, אני מתנגד בתוקף לקריאות האלה, ברשתות החברתיות, להעניש את תושבי הפריפריה".
ש) אתה רואה שחורות?
"מטבעי, אני אופטימי, ומנחם את עצמי שבינתיים לא ברור מה עומד להתרחש. אני לא צופה הפתעות לטובה. כשיגיעו המכות, נצטרך להתמודד איתן. נשמעת אמירה: ניתן להם ארבע שנים להרוס הכל, ואז נקום מהחורבות, וננצח"
ש) אתה בכל מקרה תהיה שם.
"אני מקווה".