בעיתונות פורסם בתאריך 31.3.2015 שנחתמה עסקת מכירת השליטה בתנובה לידי חברה סינית בשם Bright Food.

קצת היסטוריה –
תנובה נוסדה בשנת 1926 כאגודה שיתופית של יצרני החלב ובה כ-600 חברים.
בשנת 2008 התקיימה עסקת המכירה של תנובה לקרן אייפקס ומאיר שמיר במחיר של 1.025 מיליארד $. (למען הדיוק נמכרה השליטה באגודת "תעמ"ת" – תעשיות מזון תנובה – המחזיקה ישירות באגודה הנקראת "תנובה").
בעסקת אייפקס נמכרו כ-77% מהבעלות בתנובה לקרן השקעות Apex (כ-56%) ולחברת "מבטח -שמיר" (כ-21%) – אשר הקימו לצורך כך שותפות בשם "ת.א.מ.-מילק" (השם נובע מראשי תיבות "תנובה-אייפקס- מאיר שמיר).
יתרת האחזקות נותרו בידי אגודת "אחזקות תנובה", שרובה בבעלות הקיבוצים (באמצעות הארגונים האזוריים כ-23%).
רוב הקיבוצים מכרו את אחזקותיהם לארגונים האזוריים במסגרת הסדרי חובות, או על מנת לטפל בנושאי פנסיה לחברים או שלא האמינו בהמשך אחזקה בתנובה.
מספר קיבוצים (כולל גח"א) החליטו לא למכור את אחזקותינו בתנובה.

כעבור מספר שנים קרן אייפקס, בהיותה קרן השקעות, חיפשה לבצע מכירה של אחזקותיה – "Exit", והתקשרה עם חברת Bright Food הסינית, באמצעות חטיבת החלב שלה -Bright Dairy.
התנהל מו"מ ארוך עם הסינים לרכישת חלקה של אייפקס בשותפות, לפי מחיר של כ- 8.4 מיליארד ₪.
הסינים רצו לרכוש שליטה, על ידי רכישת חלקה של אייפקס בלבד.
למאיר שמיר היה בהסכם השותפות סעיף הנקרא "Tag-along" המאפשר לו להצטרף לעסקת מכירה, ולמכור את חלקו יחד עם קרן אייפקס . לאחר התלבטות אכן החליט למכור.
תזכורת – המכירה נעשתה בתאגיד "ת.א.מ.-מילק" – כך שהקיבוצים (23%) לא היו שותפים במו"מ ולא היו בעלי זכות ההצטרפות למכירה.
היה ניסיון של ארגונים אזוריים של הגליל המערבי (מילואות) ועמק הירדן לכפות דרך בית המשפט על הסינים לצרף את הקיבוצים למנגנון tag along – אך בית המשפט פסל זאת על הסף.

המצב לאחר המכירה לסינים, והשפעות על חברי "אגודת הדרים " (קבוצת ה-400) בגבעת חיים:
היות שהקיבוצים והמושבים הם ספקי החלב לתנובה, הסינים הבינו שיש להגיע להסכמות ועבודה מסודרת עם ספקי חומר הגלם העיקרי בתנובה (החלב), ולכן התנהלו מגעים ומו"מ עם הסינים על ידי נציגי "אחזקות תנובה".
מגעים אלו הובלו על ידי נציגי אחזקות תנובה – עמית בן יצחק , איציק בדר ואהרון בן חורין.
הושגו הסכמות ונחתמו הסכמים, שרובם הם שיפור מצבנו כבעלי מיעוט (23%) לעומת זכויות המיעוט הקודמות שהיו לנו וכוללים בין היתר:
מינוי דירקטור נוסף לקיבוצים (שלישי) בתנובה (כל עוד נחזיק 15% בתנובה), מינוי סגן יו"ר על ידי אגודת האחזקות, חלוקת דיבידנד שנתי של 50% מהרווח הראוי לחלוקה, המשך עבודה במסגרת חוק החלב בארץ, שיתוף פעולה עם החקלאים וכן – אולי ההישג הגדול – במידה ותנובה תונפק בעתיד בבורסה (ככל הנראה בבורסת חו"ל ) – אירוע ההנפקה יהפוך את אחזקות הקיבוצים (23%) לאחזקות ישירות, ללא תלות באיזה גוף תתבצע ההנפקה, דבר שיאפשר "הצפת ערך" ויכולת מסחר באחזקותינו בשוק החופשי.
כניסת הסינים טומנת בתוכה חששות של בעלי האחזקות ושל הרפתנים לגבי התנהלות תנובה בשליטה סינית, אך בד בבד מגלמת בתוכה הזדמנויות גדולות של שווקי חו"ל ופוטנציאל גידול בעולם, ויש לזכור שהבסיס של תנובה נשאר מקומי, מחלב מקומי, ומוצרים מקומיים.
לגבעת חיים, אגודת "הדרים", שהחליטה ב-2008 (בחכמה רבה) לא למכור את חלקנו בתנובה, יש כיום אחזקה של כ-0.22% בתנובה.
בשנת 2008 הקמנו אגודה הנקראת "יובלים", ובה חברים ארבעה הקיבוצים מאזור גרנות, שלא מכרו את חלקם בתנובה: גח"א, מענית, מעגן מיכאל וגן-שמואל – ואני משמש כנציג "יובלים" ב"אחזקות תנובה".

מבחינתנו, המצב ממשיך להיות כפי שהיה. קיבלנו בעבר, ואנו מצפים לקבל דיבידנדים במשך השנים, ויחד עם זאת נשארנו עם האחזקה שלנו בתנובה כנכס שבעתיד, במידה ויהיה סחיר – נקבל החלטות לגביו.