גם מנהלי קהילה מתחפשים…

הראיון הזה התקיים אחרי שאייל פרסם דף מידע (מפורסם בעמודים קודמים) וכתוספת לנושאים בדף. ביקשנו לקבל שאלות מהחברים אך ההיענות לא הייתה גדולה. השאלות שולבו בראיון.

כהמשך לנושא הבנייה הפרטית שכתבת עליו – מה בנוגע לאכיפה של הנהלים שפורסמו?
בנושא הבנייה הפרטית בניגוד לנהלי הקיבוץ דובר כמה פעמים בהנהלה וגם מחוץ לה. אני ביקשתי הבהרות לגבי המקרים בהם יש להשתמש בנוהל בנייה פרטית ובאלו לא. ניתן לדוגמא שני מקרים קיצוניים – אם מחליפים דלת אין צורך בחתימה על נוהל בנייה פרטית. אבל אם מוסיפים חדר, ברור שצריך לחתום על הנוהל. דף הקריטריונים פורסם וניתן למצוא אותו באתר.
כאשר מישהו עובד באופן לא מסודר עם הקיבוץ, אני נכנס לתמונה. יש קיבוצים בהם התקבלה החלטה שבכל בנייה מזמינים פקח מועצה שיבדוק את אישורי הבנייה. אנו בוחרים בהדברות, אולם אם לא ישמרו על הנוהל אנחנו בהחלט נתערב בחריפות.
חדר האוכל – שיפוצים והבהרות –
חדה"א הוא מבנה ציבורי מרכזי הדורש עבודת אחזקה רבה שלא תמיד מגיעים אליה בשוטף. בחלק הצפוני (מאחורה, למטה) התפוצץ צינור קיטור לוהט ובמזל לא הייתה תאונה רצינית. החלטנו להחליף את הצנרת הרקובה ולטפל בתקרה המתפוררת שנאכלה מהאדים. זהו מבנה שאנו רוצים לשמר ולדאוג שיהיה בטוח, וגם מפנים חלל שישמש לצח"י, ריכוז רכב, בטיחות בעבודה, ומוקד התקשורת.
בחלק הדרומי של חדה"א (הכלבו הישן) קיים חלל של כ 120 מ' ששימש עד כה כמחסן ופונה לאחרונה. היו כמה הצעות של חברים לגבי ניצולו, ולי חשוב היה לשלב גם את צוות התרבות. העובדה שהחלל מתחבר לשדרה המרכזית מוסיף לחשיבה עליו כאתר פנאי לחברים. אחר דיונים רבים עם גורמים שונים ומגוונים, הגדרנו את המקום כמועדון/קפה/פאב (פנימי בלבד!) שמרכז אירועים קטנים וקהילתיים לסוגי אוכלוסייה שונים, וגם יכול להשתלב בפעילות תרבותית בחגים כמו הוצאת דוכן לבית קפה. עוזי לס וקובי אבן שושן לקחו על עצמם את ההפקה להקמת המקום ובהמשך, לאחר אישור נוסף, גם את הפעלתו וניהולו השוטף.
הוחלט לשפץ את החלל ולפתוח את הפתח לכיוון הדשא. לשמחתנו התברר שעלות השיפוץ קטנה משמעותית משחשבנו. גם לגבי הציוד אנו מתכוונים להוציא תקציב מינימלי.
מבחן ההפעלה של המקום יהיה יכולתו לענות על הצרכים של קהלי היעד השונים בקיבוץ: צעירים וחיילים, הגיל שלישי, גילאי הביניים ומגוון פעילויות התרבות.
איך זה מתקשר עם המועדון ומבנה המכבסה?
במבנה המכבסה לא יהיה בית קפה אלא עמדת קפה והוא ישמש לדואר, למכבסה, לחוגים ופעילויות שונות, בין היתר למפגשים כמו של חברותא. המבנה קרוב למגורים ולא רוצים שתערך שם פעילות שעלולה להפריע לשכנים.
בעיני יצירת המועדון קפה/פאב במבנה חדר האוכל מחזקת ודוחפת את תוכנית "השדרה המרכזית" – מדגישה ומשלימה את המועדון לחבר שימשיך לשמש כמקום להרצאות/ סדנאות/מועצה וכו', חדר האוכל כמבנה ציבורי מרכזי ובהמשך גם את "מתחם המכבסה" וגן המשחקים.
נהג בית (שאלה של אחד החברים) – מדוע לקח ארבע שנים להחליף את הרכב ומדוע הוא לא נבחר על ידי הנהג עצמו.
לעניות דעתי זה לקח בערך שנה, ולא כפי שצוין. כשהחליפו את הרכב לפני כשנתיים הומלץ לערד סלוצקי (המנהל העסקי שבדיוק נכנס לתפקיד) לקחת רכב מדגם מסוים, וכך נעשה. לפני כשנה התחלנו לקבל תלונות וניסינו להבין את מקור הבעיה. בין השאר היו תלונות לגבי העובדה שנהג בית לא אוסף מהרכבת את מי שאינו חבר. בזמנו פרסמתי מה תפקידו של נהג הבית, וגם לנהגי הבית הבהרתי את הנהלים: עדיפות לחברים הוותיקים שלנו, אחרי זה לחברים פחות ותיקים, אחרי זה בנים ואחרי זה טרמפיסטים – הורים או תושבים. התברר שלפעמים עולים תושבים או חיילים, ולוותיקים צפוף מאחור.
נהג בית הוא שירות לחברים הממומן מכספי הקהילה, ואינו חלק מסל השירותים לתושב. לאחר בדיקות הומלץ לנו על דגם מסוים שעולה כ 190,000 שקלים. רצינו לראות איפה אנו עומדים מבחינת התקציב מאחר והשנה אנחנו בהחלט בגרעון לא קטן. מעבר לכך, תהליכים כאלה לוקחים את הזמן שלהם.
ואם כבר העלית את נושא הגרעון, אנא הסבר.
הגרעון נובע מכמה גורמים: הייתה טעות מובנית בתקציב 2014, של כ-350,000 ₪ בשל כספים לביטוח לאומי ומס פנימי שלא חושבו נכון. מאחר ואני אחראי על התקציב אני לוקח את האחריות המלאה לשגיאה.
גורם נוסף הוא מעבר נווה נעם מ "בית סיעודי מוכר משרד הבריאות" ל"בית משפחתי פנימי". אנחנו היינו בגל הקיבוצים הראשון ואחריו מרבית הקיבוצים בתנועה. התהליך הזה היה מורכב ויקר יותר ממה שחשבנו, לקחנו בחשבון תקופת הרצה במתכונת החדשה, ולמרות צמצומי כ"א עד מילוי הבית מחדש גדל הגרעון לכ 350,000 ₪.
יש גם פער משמעותי בתוצאות הכלבו והשימוש במבנים ואנחנו בודקים את הנושא לעומק, בהחלט תיתכנה גם טעויות.
בנושא החייבים (תזרים מזומנים), באוקטובר החלפנו תוכנה בהנהלת חשבונות, מהלך שדרש השקעת משאבים רבה של הצוות ושל גורמים חיצוניים. כתוצאה מכך לא קבלנו דוחות בזמן וכשקיבלנו אותם לבסוף ראינו תמונה עגומה, שהסבירה את המצב בחשבונות הבנק של הקהילה.
מה הייתה התמונה העגומה?
הסתבר לנו שכמות חריגה של חברים ובנים חייבים כסף, שלא שילמו את החשבונות שלהם, והחוב הכולל גדל בכמיליון שקל! , זה מיליון ₪ שחסרים לנו בבנק.
אנחנו אמנם קיבוץ חזק אבל מיליון שקלים הוא סכום בהחלט משמעותי. פעולות הגבייה תעשינה בצורה נמרצת ונחרצת עד שנראה את כל הכסף בחזרה ונחזור לשגרה. אני שב ומבקש להסדיר את החובות כמה שיותר מהר.
לסיכום, אנחנו מודעים ועושים כל פעולה נדרשת בהנה"ח ומול החייבים בכדי להתמודד ולצאת מחוזקים מהמצב.
פרט קצת יותר על גח"א 2030
בשנה האחרונה עסקנו בנושאים עקרוניים בעלי השפעה ארוכת טווח – החל מקידום מרכז השירותים, אותו אנו מסמנים היום כפוטנציאל העסקי העיקרי בגח"א וממשיך לנושא הצמיחה הדמוגרפית והדיור הזמני. אני למעשה מתכוון בצורה גורפת לכל הממשק הזה בין הפעילות הקהילתית-חברתית לבין הפעילות העסקית-כלכלית. אנחנו צריכים לראות איך מצד אחד ממקסמים את הפוטנציאל העסקי-כלכלי שלנו ומצד שני שומרים על הבית המספק איכות חיים גבוהה כפי שרגילים חברי גבעת חיים איחוד.
ואם כבר איכות חיים קיבלנו שאלה בנוגע לכמות הזבובים הרבה (בעיקר בשכונות החדשות)
למכת הזבובים נחשפתי ממש לאחרונה. יש לפעמים מטרדי זבובים אבל אנו משתדלים כל פעם לבדוק ולטפל במטרד. אנחנו גרים באזור כפרי וכמובן שיש בו זבובים, אבל אנחנו מערבים את אריק המופקד גם על תחום ההדברה ואת הרפת. אנחנו נבדוק את העניין שוב לעומק.
הזכרת קודם את הצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ, תוכל לפרט?
בנושא של הצמיחה הדמוגרפית אנחנו תקועים כי בחרנו להיות תקועים, ולא רק זה, אלא שיש לנו מדינה מעניינת שעושה את הדברים למסורבלים ומסובכים מעבר לסביר.
מה החלק שלנו ב"תקיעה"? זו לא "תקיעה" של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל)?
לגבי בנייה חדשה בקיבוץ, רמ"י אומרים לנו בצורה פשוטה: תחליטו מה אתם רוצים להיות כשתהיו גדולים. למעשה אנחנו צריכים קודם להשלים את הדיונים והמהלכים אצלנו פנימה ואז להתקדם מול רשויות המדינה.
סיימנו לפני מספר שנים את כל נושא ההתחשבנות הפנימית, שווי הבית מול הותק (לא כולל את החברים בשכונות החדשות ששילמו על כל הבית שלהם מלכתחילה) ועכשיו נשארה לנו ההתדיינות על התחשבנות בנוגע לתשלומי ההיוון למנהל. זה אומר תהליך לא פשוט, ולא קצר.
אז איך מתקדמים?
על כמה משלמים אין יותר מדי ויכוח. זאת קביעה של בג"ץ הקשת המזרחית. הוא קבע 33% בתוספת מע"מ על תקן הנחלות (375 מגרשים ב 33%). בפסק הדין בג"צ אומר לנו לעשות התחשבנות פנימית – לדאוג לייצר בנק מהחברים החדשים ולהעביר לחברים הוותיקים כך שהחברים הותיקים לא ייפגעו יחסית להחלטה 751.
מי שהפך לחבר קיבוץ אחרי 2007 צריך לשלם 33% + מע"מ + מקדם שיעבור לפיצוי החברים הוותיקים.
בנושא הזה יש עוד דברים לא סגורים כמו אם מישהו ירש בית האם הזכויות של בעל הזכויות הוותיק (11%) מתגלגלות אליו? ויש עוד מספר נושאים עקרוניים המחייבים דיון פנימי לאחר ברור והבהרות מגורמים חיצוניים.
לדיון הזה יש גם השלכות אחרות. אם מדברים על התפתחות עתידית של הישוב, ואנחנו יודעים שיחידת קרקע פה עולה כ-900,000 (90% היוון של הקרקע בלי ההנחה), ועל זה צריך להוסיף פיתוח – אז למעשה צריך לשלם שני מיליון שקלים, שזה סכום גדול מאד. בגלל זה אנחנו שוקלים ללכת לכיוון של בנייה רוויה – בתים של שתיים שלוש קומות, לצופף את הבנייה ליחידת שטח – במקום שעל 700 מ"ר יהיו שתי יחידות, יהיו ארבע יחידות או יותר, מצב שיפחית משמעותית את המחיר ליחידה.
השפעות נוספות, ברגע שמדובר על יחידות קרקע מהוונות (הסכם עם המנהל) תתאפשר לקיחת הלוואות משכנתא בתנאים המקובלים במדינה, כלומר, הלוואות בתנאים הרבה יותר טובים שבטווח ארוך יעלו ללווה מאות אלפי ₪ פחות.
חברים שכבר בנו, יוכלו למחזר את ההלוואה שלקחו לבניית הבית ולהוזיל משמעותית את העלויות החודשיות – הפרשי ריבית יכולים להתבטא בהרבה מאוד כסף.
במקביל לכך וכתנאי לכל מהלך הסדרה עם רמ"י, אנו נדרשים לטפל במה שהמנהל מגדיר כ"שימושים חורגים".
שימושים חורגים הינו מושג כללי לשימוש, שלא על פי הסכם החכירה עם המנהל. חשוב לציין שהנושא אינו שחור ולבן וההתדיינות עד הסדרה תיקח זמן.
מערכת היחסים עם המועצה האזורית? (שאלה שנשאלה על ידי אחד החברים עם דגש על – האם אנחנו מקבלים את התמורה בעד הכסף שאנו משלמים למועצה?)
המועצה היא הזרוע של הרשות השלטונית מול הישובים, וחלק גדול מחיינו קשור אליהם ואף מוכתב על ידם. מערכת היחסים שלנו איתם טובה מאוד, גם ברמה הבינאישית של בעלי תפקידים.
לנו ולמועצה הרבה ממשקים משותפים מעבר לפעילות המוניציפלית השוטפת, בי"ס משגב, בי"ס שפרירים, מגרש הכדורגל ועוד. זה אמנם קצת פחות טוב מאשר לפני הבחירות… אולי בגלל המיתון, אולי בגלל הגרעון התקציבי שהמועצה נמצאת בו. לאחרונה אנו רואים שיפור ומקווים שתהליך זה יימשך.
לגבי התשלומים למועצה, אנו משלמים למועצה ארנונה, וכנגד מקבלים בעיקר שירותים בסיסיים של פינוי אשפה. עקרונית הסדרי מתן השירותים מהמועצה אחידים לכל הישובים ולדעתי בהחלט ניתנים לשיפור…
מה עם כביש הגישה המערבי? האם המועצה לא הבטיחה שתשתתף במימון?
הכביש נמצא בשלבים אחרונים של הוצאת היתר. ערד סלוצקי מוביל את הפרויקט ומרכז את העבודה ארז אייזנר. לאחר שבדקנו לא מעט חלופות הבנו שכרגע בשל הצורך החשוב בכביש הזה בטווח הנראה לעין חייבים להשתמש בתוואי הסטטורי הקיים.
פתיחת ציר הכניסה המערבי יהווה שינוי דרמטי ואסטרטגי שישפיע על כל מערך התנועה והפעילויות בקיבוץ – ישפר את הגישה לחלק הצפוני והמערבי של הקיבוץ, יפחית את תנועת הרכבים הגדולים ובכלל בחצר הקיבוץ וישפר משמעותית את איכות החיים.
ברגע שנקבל את ההיתרים (אנחנו קרובים לשם) נדון על התוואי הסופי, כרגע אנו מקדמים היתר לשתי חלופות, ונראה איך מממנים, עלות של כמה מיליונים. המועצה במצבה הגרעוני קשה לה להשתתף בזה למרות שברור לה שהיא צריכה. אולי נאלץ להתקדם במקטעים.
והאורווה?
לא בטוח שהתוואי יחתוך את האורווה, האזור של המאנז' הוא אזור שמוגדר בתוכנית אב כאזור מוסדות חינוך, גם אם הוא ייחתך, אין בעיה להעביר אותו לאזור אחר, אזור קרוב של מבני משק ו/או חקלאות. מעולם לא עלה הדיון לסגור את האורווה מאז שאני בקיבוץ. דובר על זה שצריך לנהל אותה בצורה כלכלית יותר ולעבוד יותר מסודר אבל האורווה היא חלק מהקיבוץ.
מה זאת אומרת – "אין בעיה להעביר לאזור של חקלאות". איזה אזור? מה עם העלויות?
התאמת השימוש בקרקע לפעילות של "אורווה" ו/או "לגעת בחיות" מחוייבת המציאות. כרגע נמצאות הפעילויות על קרקע ביעוד חקלאי, וסיכוי גדול שנאלץ להעתיקם למקום אחר ללא קשר עם כביש הכניסה מערבי. הנושא נמצא על סדר היום ומטופל. כמו עוד נושאים הקשורים לרמ"י זהו תהליך מורכב ואיטי…
כלבים – עלתה הצעה של ליווי חבר את לוכד הכלבים של המועצה, כפי שקורה בקיבוצים אחרים, כדי לוודא שלא לוקחים כלבים מתוך חצרות ולפני דלתות בתים, וגם שתהליך הלכידה יהיה הומאני ככל האפשר – האם זה אפשרי?
צריך קודם למצוא חבר שיהיה מוכן לקחת על עצמו את התפקיד. זה מחייב זמינות רבה, ויכולת עמידה מול חברים ובנים.

תודה רבה ונמשיך להתעדכן!