פורים 2015 יותם שוורץ וטס שילר

פורים 2015 יותם שוורץ וטס שילר

 

"היו אלו הימים הטובים ביותר, היו אלו הימים הגרועים ביותר" כתב צ'רלס דיקנס. טוב ורע, שמחה ואבל, יופי וכיעור. החוטים מהם עשויים אריגי חיינו. והפעם, יותר מתמיד. לרגע פורים, ומ"שנכנס אדר" ותהלוכת תחפושות, וברגע שני, אנו מתמודדים עם האמת והמהות שבחיבור הקהילתי שלנו, ומתבוננים לו, לשכול, בלבן של העיניים.
ראשון בבוקר – תומר, ללא השעייה וללא שום התראה, בדמי ימיו, במהירות, בהפתעה. ונותרנו פעורי פה. שוב אחד מהצעירים, שוב ממחלה ארורה, ושוב משאיר אחריו משפחה המומה, וכדרכה של משפחת בן אור, נושאת את כאבה בדממה. ההספדים המרגשים יפורסמו בגיליון הבא.
בעניין דומה, לצערנו, את העלון הנוכחי פותחים דברי פרידה מיענקל'ה. פרידה מענק נמוך קומה, שהנהיג את הקהילה במשך שנים רבות, ורבים זוכרים לו את ימיו אלו. "איפה ישנם עוד אנשים, כמו האיש ההוא…" אמר המשורר, ונדמה כי לא ידע עד כמה צדק. ההספדים מדברים בעד עצמם, על האיש, על המחלה הארורה ועל משפחה מיוחדת במינה.
ועוד עניינים של חולין גם בין דפי העלון. בחירות, איך אפשר בלי, כשנדמה שכל האויר רוחש סרטונים, וציוצים, וסחרורים (ספינים, בלעז). ואנו, אנה אנו באים? על ההצבעות שהיו, ועל זאת שתבוא עוד ימים אחדים. אז ב-17 למרס, לא מקטרים – מצביעים!
ראיון ארוך עם אייל, הנוגע בעניינים רבים, חלקם רוחשים מתחת לפני השטח, חלקם מעליו. נראה כי ההנהלה החדשה כבר נכנסת לעניינים. נשמח לשמוע מחברי או חברות ההנהלה על חוויותיהם בחודשים שמאז הבחירה.
נושא השימור עולה בעקבות כתבתו של ארנון לפיד בעיתונות הקיבוצית. אסתר שואלת שאלות ועמוס וכמן עונה. בהחלט נושא שנשמח שיישאר לדיון על סדר יום של העלון.
תודה גדולה ללאה'לה שאחרי שנים רבות של מסירות אין קץ בשירות החיילים הבודדים בקיבוצנו, מעבירה את השרביט לארנה צ'רבינקה. לאה אשכנזי הרץ חולקת איתנו מה זה אומר להיות משפחה מאמצת לחייל, ללמדנו שהשד לא נורא כל כך (גם העורכים מאמצים חיילים…).
לביאה וענבר ממשיכים בעקביות לדווח. בימים שכותבים אינם מתדפקים על דלתות העלון, זה בהחלט מעורר התפעלות.
סימה שרי בדיווח נשי במיוחד, ושיר מקסים של מיכל מורג (ללמדנו שיש משפחות שהכתיבה אצלן היא חלק מסף הקבלה למשפחה…).
הפעם יש לנו גם פינה צילומית מרתקת על הבית של יהודית ואבנר פרנק. לא לחינם קראנו לה תרבות הדיור, במובן המלא והעשיר של תרבות עם קשר למשפחה, למקום ולזיכרונות.
קריאה נעימה.

 

שער: שהם סמית

צילומים: אלי וורפל, יוסי רום, היידי עפרון, לביאה בן-אור, תמי הורוויץ, חנוש מורג, ימימה גשן

תודה לאילה ליבני על העזרה בהגהה. עבודה מתישה אבל שכרה בצידה – אפשר לפתור את התשבץ של יורם לפני כולם…

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896