כשרון עמד לסיים כתה ח' בבית הספר נראתה לנו אפשרות להמשך לימודים בבית ספר מקצועי בנתניה. רון, יחד עם חברו גבי בנאי, עמדו בבחינות החיצוניות, והם נמצאו ראויים להמשך הלימודים שם.
באותה תקופה, בביה"ס בגבעת חיים, היו כיתות המשך. כלומר למדו עד כתה י"ב, וגם תלמידים מקיבוצים אחרים נשלחו ללמוד כאן, כמו מעין-צבי, משמר השרון ועוד. בחינות הבגרות לא נערכו, ואף הייתה נטייה לראות בהם פסול. כמובן שהסבת התלמידים נעשת ע"י מוסדות הקבוץ (ועל חשבונו), ולא ע"י ההורים.
פנייתם של רון וגבי הובאה לוועדת החינוך, ולמועצת החינוך, ונדחתה.אחד הנימוקים העיקריים היה: הם תלמידים טובים, ופעילים בחברה, ועברו קורס מד"צ, עליהם להדריך בחברת הילדים ולרכז אותה.
אליעזר פנה לאסיפת החברים (הגוף העליון של הקבוץ) בערעור. יש בידי טיוטת הדברים שנאמרו על ידו המשקפים את רוח התקופה, תחילת שנות הששים, ואת השקפת חייו של אליעזר: לא בתור אב אני רוצה לדבר, אלא כחבר קיבוץ. דעותיי בעניין חינוך מקצועי ידועות, מישיבות מועצה ואספות בשנים קודמות. עוד לפני שנים שאלתי את טוני (מנהלת בית הספר), איך זה שילדים לא לומדים בבי"ס מקצועי? תשובתה הייתה שאין פניות של חברים.
אני רוצה להביע דעה קיבוצית אחרת מהמקובל בהנהלת ביה"ס.
בישיבת המועצה לענייני גת נאמר, שכל בעלי המקצוע כמו מסגרים, שרברבים, וחשמלאים הינם פועלים שכירים, ומי יחליף אותם? המזכיר אמר אז שבמשך חמש שנים יחזרו כ 100 בנים מהצבא, שרק חלקם ימצאו פרנסה בחקלאות, חלקם יגיעו ל"גת" אך לא יוכלו להחליף את העובדים השכירים. גם בבית רוב העובדים המקצועיים הם שכירים כמו בבניין, בנגריה במסגרייה ועוד. ומי יחליף אותם?
כעת באה פניה של שני בנים, שהם תלמידים טובים, עברו את מבחן הסקר, מגלים יחס חיובי לעבודה, פעילים בחברת הילדים ורוצים ללמוד מקצוע. יש לשער שעם חזרתם מהצבא, יחליפו את אחד הפועלים השכירים.
הנהלת ביה"ס החליטה בשלילה!
מאז חל שינוי גדול – שיתוף עם משמר השרון, ואחד הנימוקים האומר שהכתה תהיה קטנה בלעדיהם- נעלם. הטענות וטענות נגד:
א. שילמדו אחרי שנת השרות והצבא.
בית הספר שלנו דוחף לאוניברסיטאות ולטכניון. – יתכן שימצא מי שילמד מהנדס בנין, מהנדס חשמל וכו'. אך מי יחליף את העובד השכיר?
בן יכול להיות שוליה אצל הפועל השכיר. – תלוי ברצונו ללמד,(אני מדבר על גת) כאשר הוא יודע שהמטרה היא להחליף אותו במשך הזמן, וגם אז לא יהיה בעל מקצוע מוסמך.
האפשרויות ללמוד בגיל 22 הן מוגבלות מאד. יש קורסים להסבה מקצועית של ההסתדרות, אך הם אינם מקנים מקצועיות.
הפתרון הוא ללמוד בבי"ס מקצועי. זה ישרת אותו בחיי קיבוץ בעבודה. עם חזרתו והשתלבותו בעבודה הוא יחשוב איך להשתלם ולהתמחות בעבודה מעשית, לשפר את ידיעותיו, וגם למקום העבודה יש עניין לקדם אותו במקצוע.
ב : בכתה ח' מוקדם מדי להחליט מה הבן רוצה ללמוד: זאת טענה נכונה אבל אם הם רוצים ומוכנים להחליט, יש לאפשר להם. והם יהיו בעלי מקצוע טובים וילמדו מתוך רצון.
ג: הלימוד בעיר מרחיק אותם מהקבוץ: החינוך לקיבוץ ניתן בעיקר בחדר ההורים, ואצלנו בית קיבוצי. אנו מחנכים לקיבוץ, ובעל מקצוע טוב ובעל סיפוק מעבודתו רק יתרום לעצמו ולקיבוץ.
ד: מתרחקים מחברת הילדים: בנים שפעילים בחברת הילדים ימשיכו כך גם להבא ולו רק כדי שלא יהיו יוצאי דופן מהחברה.
ה: עד כה נשלחו רק תלמידים עם בעיות לבי"ס בחוץ: אני רואה חשיבות שבניגוד למקובל, תלמידים טובים בוחרים בי"ס מקצועי, זה ישנה את יחס התלמידים והמורים, הרואים בכך משהו פחות מבי"ס הומניסטי.
ו: בבית ספר "אורט" מתקבלים רק תלמידים שעברו את הסקר,לומדים לפי תכנית בינלאומית. נכון, יש רק שלוש שעות ספרות במקום חמש בשבוע אצלנו. השנה הראשונה היא כללית, ואחר כך יש להחליט, יחד עם מדריכים מקצועיים, לאיזה כוון מקצועי לפנות.
ז: דובר על האפשרות לתת בבית כמו חוג לחקלאות גם חוג למלאכה, זה לא ייתן די עבור החלפת פועל שכיר, אולי נראה תערוכה יפה בסוף שנת הלימודים, זה דבר רצוי אך לא די.
נחמיה אמר לי, אולי נשקיע כספים ונבנה מגמה מקצועית, אך נראה שזה חלום רחוק מאד.
ולבסוף נימה אישית: אני אולי למדתי יותר מדי, דוקטורט פחות לא היה מזיק. אני חי בקיבוץ ומחנך לקיבוץ ואיני רוצה שהבן שלי, אחרי הצבא, יעמוד בפני השאלה, האם ללמוד באוניברסיטה או לא. כמו מספר בני משק שלנו. אני רוצה שהבן שלי ימשיך בקיבוץ והנכדים יחיו בקיבוץ. אני רואה בעיני רוחי : לאחר שהבן ישוב מהצבא,יעבוד מספר שנים בבית במקצוע אותו למד, ויתמחה בו. ואם לאחר שנים ירצו לשלוח אותו ללמוד, אינני מתנגד.
השיתוף עם משמר השרון, יקל עלינו לשלוח כל שנה גם מספר תלמידים טובים לבי"ס מקצועי דבר שיביא רק ברכה למשק.
אליעזר ארזיבאסיפת הקבוץ
נ. ב
הערעור לא התקבל , רון וגבי סיימו את בית הספר הקיבוצי, הדריכו בחברת הילדים, ולרון אין מקצוע עד היום…
Share this post
