נוי (בתם של יער ודני שרון) נוסעת דרך ארוכה בתחבורה ציבורית עד נאות הכיכר, מדרום לים-המלח כדי להגיע לקומונה בה היא נמצאת בחודשים האחרונים במסגרת שנת השירות בגרעין שהוא חלק מחייה כעת.

שאלתי אותה על הסיבה ליציאה למקום כה רחוק ולמשימה שאף אחד לא דרש ממנה.

"רציתי מאוד לתרום אחרי שנים בהן זכיתי להנות ממערכת החינוך בקיבוץ. יש כאן מסורת של הליכה לשנת שירות ושמעתי רק דברים טובים מחבר'ה שעשו את זה בשנים האחרונות. הייתה בגבעת-חיים 'גרעינרית' שגם היא השפיעה עלי לפנות למסלול הזה וראיתי שכייף לה וטוב לה, אז ממש נדלקתי על הרעיון. זה לא רק שאת באה ותורמת אלא גם מקבלת כל-כך הרבה דברים טובים שבונים את האישיות שלך, שמעתי ואני חווה חוויות שלא הייתי מתנסה בהן בשום מקום אחר".

היה חשוב לה להיות בתפקיד ומקום משמעותי לבני נוער. "רציתי להגיע לנוער בסיכון, אך הגעתי לנאות הכיכר לקומונה של 'האיחוד החקלאי': קומונה שחבריה פעילים החל מהר-עמשא ועד עין-גדי ואנחנו גרעין של 80 חבר'ה המפוזרים בכ-15 קומונות בכל הארץ, כשאני אחראית בשותפות על הפעלת תנועת הנוער בעין-גדי. אנחנו מייצגים את תנועת הנוער ופעילים רק בקיבוצים ובמושבים כשבעין-גדי משתתפים במידה קטנה גם ילדי הפנימיה שם".

לשאלתי על אתגרים בתפקיד, מציינת נוי שקיימת אווירת אנטי-תנועה בחלק מהמקומות בהם פעילים חברי הקומונה והם מקווים לשנות את המצב הזה. החניכים משתתפים ומחויבים לתנועה ולמדריכים והיא אפילו משמשת כמנטורית לחניכה המתכוונת לצאת לשנת שירות.

אז מה עושים בתפקידי ההדרכה? "בכל שבוע אנחנו מעבירים פעולות לחניכים בנוסף לפעילות שבועית של הדרכת המד"צים ויום אנחנו מגיעים לבתי-הספר ללוות את החניכים והמד"צים".

הם מקבלים תכנים, ליווי והדרכה ממדריכים ומלווים בוגרים במקומות שונים בארץ, כולל בעמק-חפר. נוי משתתפת בפעילויות לגנים מצד אחד ופעילויות למבוגרים בקהילה מצד שני גם בהר-עמשא. בסך הכל הם פעילים מבוקר עד ערב שישה ימים בשבוע, נהנים מטיולים במסגרת הגרעין ואפילו עבדו בחקלאות במו"פ האיזורי. נוי מספרת שבמסגרת התנועה הם עומדים לצאת לפולין וזה יהיה מעניין ומגבש.

באשר להכנה לצה"ל במסגרת שנת השירות, אומרת נוי כי ההסתגלות לחיים מחוץ והרחק מהבית, תורמים לכך באופן משמעותי. היא מבשלת לקומונה ועושה בזה יותר ממה שעשתה בבית "אבל מצד שני יש יותר הליכה לקראתנו מאשר ניתן לצפות בצבא".

מה את יכולה להגיד על החבר'ה שאיתך בקומונה?

"הרקע של הקומונרים דומה (יש קיבוצניקים ומושבניקים) אך החשיפה של אחדים מאיתנו לפעילות תנועתית שונה מאוד. יש כאלה שהדריכו ואני – לא". חיי החברה בקומונה מהווים אתגר אחר והיא מתחלקת עם עוד שתי בנות בחדר עם מעט מאוד פרטיות.

לסיכום, מה את יכולה לומר על הבחירה שלך והאם את ממליצה לאחרים לעשות שנת-שירות לפני הגיוס?

"זו הזדמנות של פעם בחיים ורציתי למצות אותה. לבוגרי י"ב אני ממליצה בחום לעשות שנת-שירות אך לא לצפות שזה יהיה תמיד קל, זה מתאים למי שמחפש אתגר. לעיתים נמצאים במצבים לא-פשוטים, למשל עימותים בין ילדים או בינך לבין ילדים מסויימים והפעילות מגוונת מאוד כשכל אחד חווה את זה אחרת. יש מעגל גדול של הגרעין (כ-80 חבר'ה) ובו קיימת קרבה עד כדי כך שאני מזמינה את כולם לכאן לחגוג איתי יום הולדת. הם חברים טובים ובמובן החיובי, את אף פעם לא לבד. החבר'ה עוזרים אחד לשני ואת תמיד יכולה לסמוך עליהם וכמובן שרכזת הסניף עומדת לרשותך בנוסף לרכזת החינוך בישוב. אז כאמור החוויה היא חיובית מאוד ומומלצת בחום".